הושק בשנת 2002,

היא זרוע החסד של מעוז ישראל המסייעת לנפגעי טרור, אלמנות, יתומים, משפחות נזקקות ונפגעי מצבי חירום רפואיים
תן ל-I Stand with Israel
כדאי לדעת:
סיוע לאנשים בישראל הוא אמנות עדינה. במובן מסוים אנשים מתרגשים לפריצת דרך בחייהם, אבל האומה שלנו קטנה וגוף המאמינים בישראל קטן עוד יותר. מכיוון שחלק מהסיפורים עוסקים בנושאים רגישים, חלק מהשמות שונו כדי להגן על פרטיותם וכבודם. עם זאת, היו סמוכים ובטוחים שההשפעה משנת החיים שהסיוע של ISWI הצליח להציע להם היא אמיתית לחלוטין!
ישראל זקוקה לי
זה לא סתם עוד מבצע צבאי. אנחנו במלחמה. מאות ישראלים נרצחו בפחות מ-24
מאמץ הסיוע למלחמת ישראל 2023
אלו רק חלק מהסרטונים מתוך מאמצי הסיוע של צוות מעוז ישראל לסיוע
תודה לשותפים של מעוז ישראל!
תורמי מעוז ישראל אפשרו לספק אספקה וציוד נחוצים ל
הסטרורי של אולגה
אולגה עלתה לישראל עם בעלה ושלושת ילדיה לפני שנים. בעל דוקטורט באזרחות
זוכרים את מחנה הספורט והמנהיגות שדיברנו עליו?
אפשר להגיד תודה פעמיים? לפני מספר שנים שלחנו בקשה ל
ורוניקה וקונסטנטין
סיפורים מאוקראינה – דמיינו שאתם מוגבלים פיזית מלידה, בזמן שאתם חלק ממשפחה ש
אניה
סיפורים מאוקראינה – כשפרצה המלחמה, אניה עם הליכון, ידעה שכל מהלך יהיה
תנורי עצים
סיפורים מאוקראינה – עבודה עם ארגונים אחרים זה משהו שמעוז אוהב לעשות! הכרנו רבים
בית הספר לחינוך מיוחד בחרקוב
סיפורים מאוקראינה – בית הספר הזה לחינוך מיוחד בחרקוב היה פתוח בעבר סביב
מקלט הפליטים בקייב
סיפורים מאוקראינה – היוזמה החלה כאשר ולנטינה וכמה מכרים מקומיים קיבלו משלוח
כפר הילדים
"אלה חדשים? ואתה משאיר אותם כאן איתנו?", שאלו הילדים בפליאה גמורה
אולגה
הגעתי לישראל עם בעלי ושלושת ילדיי. יש לי דוקטורט בהנדסה, אז
איגור
אשתי ואני היינו במרחק ארבעה חודשים מהעלייה מאוקראינה לישראל בשנת 2004, כאשר
איה
איה ואסילי כבר היו נשואים עם בת מתבגרת שזה עתה מלאו להם כשהגיעו לישראל, 19
שלומית
נולדתי וגדלתי בקיבוץ גרמני בצפון הארץ. הוקם הקיבוץ
חיילי צה"ל
המבצע הצבאי השנה היה "שומר על החומות". אנחנו במעוז לא רק התעדכנו
רונית
גדלתי במשפחה עם שני הורים חירשים. לפני חמישים שנה הם היו מסוגלים
ג'ויס
ג'ויס היה בן פחות משנה כשהוריו ברחו מלבנון והשתקעו בישראל. שלו
נטליה
כשהתחתנתי עם גבר יהודי בברית המועצות לשעבר, לא היה אכפת לי מהדתי שלו
ולנטינה
סיפורים מאוקראינה – "ביום שאחרון החברים שלי עזב בכיתי מרה כל היום.
מארק
סיפורים מאוקראינה – הם ערמו את הילדים ברכבים הזמינים ועזבו. מה היה צריך להיות
אלונה
סיפורים מאוקראינה – המספר העצום של פצצות, פצועים והרוגים גדל עם כל מתקפה, אבל
אוקסנה
אני מלמדת שפה במקצועי. לימדתי בבית ספר יסודי יהודי באוקראינה.