אולגה

הגעתי לישראל עם בעלי ושלושת ילדיי. יש לי דוקטורט בהנדסה, כך שבעלי ואני היינו אסירי תודה על כך שהצלחנו למצוא עבודה בהנדסת בניין, תחום ההתמחות שלנו, זמן קצר לאחר שעלינו לישראל. בקהילה המקומית שלנו אנחנו עוזרים בדברים טכניים כמו מערכת ההגברה ואני משרתת בשירות הנשים.

לפני כשנה וחצי חיכיתי בתחנת אוטובוס כשמאחור פגע בי בחור שרכב על אופניים חשמליים. בהתחלה הייתי אסירת תודה שלא שברתי כלום וחשבתי שיצאתי מזה בקלות. אבל קיבלתי מכה בראש ובגב, אז לקח כמה ימים להתחיל את הכאבים, וזה השפיע עלי יותר ויותר ככל שהיום עבר. תוך שבוע-שבועיים לא ישנתי בכלל מרוב כאבים. עמידה תכאב וישיבה ארוכה מדי תגרום לי לסחרחורת. נטילת כדורי שינה עזרה עם הלילה אבל השפיעה על הימים שלי לרעה. המומחים שהיו מעורבים בפיזיותרפיה שלי התחבטו אם אזדקק לניתוחי צוואר, ראש וגב תחתון – או שהם יוכלו לעזור לי להתאושש עם שנים של טיפול – אבל ללא הניתוח המסוכן.

כל התהליך לקח זמן ואני עדיין בטיפול עם אפשרות לניתוח בעתיד. עם זאת, אני מספיק טוב עכשיו כדי שאוכל לעבוד במשרה חלקית ולייצב את ההכנסה המשפחתית שלנו. הבעיה שעמה התמודדנו כמשפחה הייתה פער של שנה שבה רק בעלי יכול היה לעבוד ולי היו הוצאות רפואיות נוספות. אני כל כך אסירת תודה ל-ISWI שעזרה לנו לכסות את הפער הפיננסי הזה כדי שנוכל להתקדם על שתי רגלינו.