איה

איה ואסילי כבר היו נשואים עם בת מתבגרת שזה עתה מלאו להם כשהגיעו לישראל לפני 19 שנה. כשחזר ללטביה, איה עבדה בעסקי האופנה ואסילי, שהיה מהנדס תעופה צבאי במקצועו, ניהל חברת פרסום משלו. אבל לעשות עלייה יש דרך לגרום לכולם להתחיל מחדש ברמת הקרקע, ולכן היא תבלה את שנותיהם הראשונות בישראל בלימוד עברית ובתשלום החשבונות על ידי ניקיון בתים. השנים הראשונות הללו היו מאתגרות ביותר מסיבה אחת, אך פעם אחר פעם הם היו עדים ליד המכוונת של אלוהים בחייהם.

החלומות שלהם לעתיד כללו בעלות על עסק משלהם, וגעגועים לילד נוסף. אבל כשבנם היחיד רק בן 20, חלק מהחלומות לא היו מציאותיים. אלא אם כן, אלוהים הוא אלוהיכם והוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו – מה שבמקרה זה היה לתת להם בן שייוולד 5 שנים לאחר שכף רגלם דרכה בארץ ההבטחה.

זה היה לוקח יותר מעשור של לימודי עברית ועבודה בעבודות מזדמנות, אבל כשואסילי קיבל עבודה במפעל דבק היי-טק, איה אזרה אומץ ועשתה את קפיצת המדרגה ופתחה חנות בגדים. חנות אחת הובילה לשתיים והדברים התנהלו כשורה. "התחלנו בארץ בלי כלום, אז לקחנו הלוואה לפתיחת העסק ופרענו אותה כמתוכנן. נשאר אפילו מספיק כדי לכסות את שיעורי המוזיקה והאנגלית של הבן שלנו", שיתפה איה. איה שמעה על התוכנית "עושים מוזיקה לילדים" של מעוז דרך חברה, אבל לא חשבה להגיש מועמדות באותו זמן. "היה לנו מספיק כסף לשיעורים ולא רציתי שהבן שלנו יתפוס את מקומו של ילד אחר שבאמת צריך את זה", היא מסבירה.

עבור איה, ניהול חנות בגדים מעולם לא היה רק עסק; זה היה המשרד שלה. "אני מקפיד לשתף את ישוע עם הלקוחות שנכנסים לחנות שלי. יש לי גם מדור בחנות שלי לספרים על אלוהים שהם יכולים לקחת הביתה לקרוא ואז לבוא ולהחליף בספר אחר".

בסוף 2019 עמדה איה בפני החלטה קשה. אחת החנויות שלה הייתה ממוקמת בקניון ונאבקה כי חנות סמוכה מכרה בגדים כמעט זהים. ההחלטה לסגור הייתה אז החלטה כואבת. אבל במבט לאחור, סגירת החנות הזו תעזור להציל את השנייה. כי כמה חודשים אחר כך, כשהגיעה הקורונה, הקניונים היו סגורים הרבה יותר מחנויות רגילות. החזקה בשתי חנויות בתקופה זו הייתה עלולה למוטט את העסק כולו.

ובכל זאת, העסק של איה נפגע קשות כשהסגרים שיתקו את השוק. היא בדיוק קיבלה את אוסף האביב שלה וכתבה צ'קים על סך עשרות אלפי דולרים מתוך הבנה שהיא תרוויח עד שיגיעו החשבונות. היא מעולם לא קיבלה הזדמנות למכור שום דבר מזה.

עד שהחנויות הורשו להיפתח שוב, העונה השתנתה ואף אחד לא התעניין בבגדי אביב. איה ואסילי, שהיו נחושים להציל את העסק שלה, לקחו הלוואה כדי לכסות את התשלומים המגיעים להם. הם מכרו מה שיכלו במחירי הפסד – אבל בעיקר מסרו את הבגדים לכל מי שהיה מוכן לקחת אותם.

בסופו של דבר השווקים נפתחו שוב ואיה הזמינה מניות חדשות, אבל השטרות המגובים נחנקו. "אני עומד עם ישראל" אישר לה לסגור את חובותיה כדי שתוכל לנהל את העסק (והמשרד) שלה ממקום של כוח ולהמשיך את החינוך המוזיקלי והאנגלי של בנה. "הבן שלי מתפתח יפה במוזיקה שלו ועכשיו הוא מוסמך לתוכנית מיוחדת באנגלית. באשר לי, השלב הבא בעסק שלי יהיה להרחיב את החלל בחנות שלי המוקדש לספרים שאני מחלק על אלוהי הנסים שלי!"