הדבר הראשון שישראל עשתה אי פעם...

דו"ח מעוז ישראל 06.2020
פורסם: יוני 1, 2020 | דוחות מעוז ישראל

אם הייתם עורכים סקר בקרב נוצרים ויהודים משיחיים ברחבי העולם ושואלים לדעתם על ה"חובה" החשובה ביותר כמאמין, סביר להניח שהייתם מקבלים מגוון תשובות. בין עזרה לנזקקים, שיתוף הבשורה הטובה עם אחרים, אופי אלוהי ותפילה, אני לא חושב שאפשר להחשיב אף אחד מאלה כ"לא נכון".  כולם חשובים. אבל אם אנו מבינים את עצמנו כיצורים נצחיים, יש מעשה אחד שאנו כמאמינים נבצע גם עכשיו וגם בחיים הבאים.  המעשה הזה הוא פולחן.

במובן מסוים, אפשר לומר שאנו מבלים את חיינו בתרגול לרגע שבו נפגוש פנים אל פנים את האחד שהוא המהות של כל מה שטוב ואמיתי. התנ"ך אומר שנבלה לנצח בסגידה לו, ואני חושד שזה יהיה פשוט בגלל שייקח נצח להתגבר על הרגע הראשון שבו אנו פוגשים אותו.

על כל הפרשנות הרעה שבני ישראל מקבלים בצדק על התנהגותם במדבר – הם לא מקבלים מספיק קרדיט על הדבר הראשון שעשו כשיצאו מהמצרים. לאחר שצפו באלוהיהם מוחץ את אלוהיהם של אלה שהיו אדוניהם במשך 400 שנה, עצרו בני ישראל על החוף, כתבו שיר, שלפו את כלי הנגינה שלהם, ואז רקדו ושרו לפני אלוהים בהלל. כשמזיזים הצידה את כל הרעשים, בבסיסם, העם היהודי הוא עם של פולחן.

במשך מאות שנים, שירי הלל לאל האמיתי האחד נכתבו אך ורק על ידי יהודים בעברית. ככל שהיהודים התפזרו לארבע הרוחות והגישה לאלוהי ישראל הוצעה לגויים, הפך הפולחן בעברית – שפתם של "היהודים המטונפים שדחו את אלוהים" – לתועבה. הכתם הנורא הזה על ההיסטוריה של הכנסייה חייב להיגאל בימינו.

כמעט כל מה שאתם יודעים על עבודת אלוהים, למדתם מיהודים שחיו לפני אלפי שנים – לפני התווי המוזיקלי ולפני שרוב הכלים של היום הומצאו אפילו. אם רק הדי הפולחן הישראלי הקדום הביאו לעולם כל כך הרבה אור, חישבו כמה עוד אפשר לקבל כאשר משוררי התהילים המודרניים של ישראל ישובו לתפקידיהם כזמרים, כותבי שירים, מלחינים ומוסיקאים.

אנו מאמינים בהחזרת ייעודם של הלויים שחייהם הוקדשו לשמירה על אווירת פולחן בישראל. עם זאת, כאשר ההבדלים השבטיים המוחלטים כמעט אבדו לנו כיום, אנו מאמצים את דוד המלך כמקור ההשראה שלנו. הוא היה משורר תהילים משבט יהודה, ובגלל תשוקתו לפולחן ואהבתו לאלוהים, השפיע על עולם הפולחן יותר מכל אדם שחי אי פעם. בסיסנו בעיר האהובה ירושלים – עיר הפולחן – הקדשנו את חיינו כדי לראות את אווירת הפולחן הזו חוזרת לארץ.

חזון זה עומד בלב אחוות האמנים, שהיא הזרוע האמנותית של מעוז. הוא כולל את תוכנית Music Making for Kids המבטיחה לילדים מאמינים מסורים גישה להכשרה המוסיקלית הטובה ביותר הקיימת בישראל. יש לנו חברת תקליטים משלנו ואנו מציעים מעל 3000 מ"ר של שטח אולפן מקצועי עם צוות פנימי של טכנאים ומוזיקאים כדי לשרת אמנים מההתחלה ועד הסוף של תהליך היצירה.

משוררי התהילים המודרניים שלנו הם בלתי נלאים. אפילו הסגר לא האט אותם! המוזיקאים הצעירים שנתקעו בבית נשארו נחושים להגיע למקום של מצוינות באומנותם - כך שבזמן שילדים אחרים צפו בנטפליקס, הנגנים שלנו המשיכו את השיעורים שלהם באינטרנט. המלחינים והנגנים המשיכו לכתוב, וההקלטות באולפן לא פסקו.  אנחנו בונים צבא של מתפללים והשמיים הם לא הגבול שלנו, הם היעד שלנו.

שלום מירושלים!

בארבעת העשורים האחרונים אתם – שותפינו ל"מעוז" – התגייסתם אלינו כדי לעבור מכשול אחר מכשול שעמד בדרכה של מלכות ה' המתקדמת בישראל. עזרת לתפארת ישוע לצמוח מקהילת מרתף לגוף המשגשג שהיא היום.

הסרת את המחיצה בין ישראלים לחומרי לימוד על ידי תמיכה בתרגום ספרים ותנ"ך דתי לעברית.

כעת, הבה נכין את הדרך לכך שישראל תהפוך שוב לארץ מלאה פולחן. הבה נסלול יחד דרך שבה ישראלים יקדישו את חייהם להשבת הפולחן למקומו הראוי בקרב עמנו. התמיכה שלכם מאפשרת לנו להמשיך ולעזור לאמנים מבוססים כמו דיוויד וליסה לודן, כמו גם למוזיקאים צעירים אך מוכשרים שרק מרטיבים את רגליהם.

אתה יכול לתת חסות למשורר תהילים או לעזור לספק את הכלים הדרושים להם לעבודתם.

איך שלא תבחרו להשתתף, אתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שקולות ההלל יהדהדו מעיר המלך הגדול! והיה לכם חלק בהבאת הצלילים הנפלאים האלה – השירים, הקולות, הכלים, הריקודים וההלל הנובעים מלב ישראל – ירושלים.

אחיך עבדיך במלכות,

ארי ושירה סורקו-רם,
קובי ושני פרגוסון


לשתף: