פורסם: מרס 1, 2024 | דוחות מעוז ישראל
נס ראשון: נריה וה-30
נריה שרעבי ואחיו דניאל היו בסך הכל שני אחים שחגגו בין אלפי הצעירים הישראלים שהשתתפו בקונצרט סופר נובה רייב שנמשך כל הלילה במדבר ישראל ליד רצועת עזה. שניהם שירתו ביחידות קרביות בתקופת צבאם; דניאל היה חובש. הם העבירו את הזמן של חייהם בקונצרט שהוגדר כחגיגה של "חברים, אהבה וחופש אינסופי!"
כעת זרחה השמש ביום האחרון של חג הסוכות, 7 באוקטובר. באי הקונצרט התכוננו להשיג חוויה שמימית ושמימית של שלווה, שלום ואהבה, כאשר מטח טילים אדיר עף מעזה לעבר עשרות כפרים ישראליים בגבול עזה. כפי שלמרבה הצער הישראלים מכירים את הירי של רקטות, 3,000 משתתפי הקונצרט החלו לרוץ אוטומטית למקלטים הסמוכים.
"אל תדאג, אלה החבר'ה שלנו!" ישראלים נשמעו מנסים להרגיע זה את זה כשנשמעו יריות. עם זאת, נריה ודניאל הבינו מהר מאוד משירותם הצבאי שמדובר בצליל של רובי קלצ'ניקוב - רובים רוסיים המשמשים את חמאס. קולות הנשק הצבאי הישראלי לא נשמעו בשום מקום.
רבים החלו להבין שהסתתרות במקלט משמעותה מוות, ורבים קפצו למכוניותיהם או ברחו, בניסיון להגיע לכביש המהיר. עם זאת, חמאס ניתק את הכניסה לכביש וירה לעבר כל מכונית שניסתה להימלט ויצר פקק. נריה ודניאל בילו את השעות הבאות בהסתתרות מאחורי כלי רכב הרוסים שכבר היו מלאים בהרוגים – בניסיון להישאר בחיים עם עוד כ-30 ישראלים.
הטנק
לאחר כשלוש שעות הם ראו טנק ישראלי מנסה לרדת מהכביש המהיר שבו ירו עליהם RPG. הטנק סטה מהכביש, התהפך על כמה מכוניות ונעצר.
נריה התגנב כדי להעיף מבט מהיר לתוך הטנק וראה חייל שוכב שם. לאחר מכן הוא נשא את עיניו לשמיים והתפלל, "אלוהים, אינני יודע מדוע עשית זאת – כל מה שעשית... הם תמיד לימדו אותי שאנחנו לא מסוגלים לשפוט את הדברים שבשמיים שאנחנו לא מבינים. אבל מה שאני כן יודע הוא שהחיילים האלה שזה עתה נהרגו, נלחמו למענך – אתה ועמך.
"הבנות שמתחבאות מתחת לטנק הזה – אם הן ימותו – אלה הבנות שלך, לא הבנות שלי! הם לא הילדים שלי! אלוהים! אני עושה מה שאני יכול – אני נכנס לטנק. עכשיו אתה מביא לנו נשק! לא משנה איך. רק תביאו לנו נשק!".
"לא סיימתי להגיד את המשפט הזה כשחשבתי על החייל בטנק. מיהרתי חזרה לתוך הטנק. באופן אינסטינקטיבי בדקתי את הדופק שלו למרות שידעתי שהוא מת. התנצלתי בפניו מעומק הלב כשגלגלתי אותו לחפש נשק. מתחתיו ראיתי קנה של אקדח, אבל בלי תחמושת".
נריה לקח את הנשק והתקשר למפקדו, יוני, שהסביר לו בטלפון היכן מוחבאת התחמושת בטנק. לאחר מכן קפץ יוני למכוניתו בתל אביב עם חברים והנחה את האחים בטלפון במשך כמה שעות כיצד להדוף את המחבלים עד שהוא והצבא יוכלו להגיע.
"היה ירי מכל הכיוונים כל הזמן וסביבי", הסביר נריה. "אנשים שכבו, חיים או מתים, ליד הטנק. פתאום הרגשתי שאני מתאמץ להיכנס מתחת לטנק ושניות אחר כך ירו אר.פי.ג'י והטנק הושמד. כשהבנתי שאני עדיין חי, קמתי וברחתי מהטנק. ראיתי שכל האצבעות שלי מדממות ולדניאל יש רסיסים ביד, אבל עם אדרנלין לא הרגשתי כלום".
זכויות לפי סעיף 27א
שמן וחול
כשהטנק נעצר לראשונה, שלושה חיילים קפצו ממנו וברחו. מבין השלושה שיצאו, שניים נורו מיד ונהרגו. השלישי הצליח להימלט והותקף מאוחר יותר על ידי 10 אזרחים עזתים שחדרו מעזה (לא חמאס! אזרחים עזתים!) מכיוון שלא היה להם נשק משלהם, הם לקחו את האקדח שלו וניסו לירות בו עם האקדח שלו, אבל הוא נתקע כי הוא היה מלא חול.
גם האקדח של נריה מהטנק היה מלא חול. "אני מגיע לקבוצה של אנשים שברחו מהמסיבה, אבל כשאני מסתכל על הנשק שלי אני רואה שהוא מלא בחול ואני צריך שמן כדי לנקות אותו כדי שלא ייתקע. אני מניח שיש שמן במיכל ההרוס, אבל אחי משכנע אותי שמי שחוזר לטנק מת. אז אני צועק, 'איפה קצת נפט?'.
"ואז דניאל מסתכל על הבנות בקבוצה ומקבל רעיון. בדיוק היינו באמצע מסיבה ובגלל הרוח המדברית הבנות תמיד סוחבות ליפ-גלוס במסיבות כאלה. אז דניאל שואל אותם אם יש להם וזלין או משהו. ילדה אחת מושיטה יד לכיס ושולפת מיכל זעיר של וזלין. אני צועק 'מושלם!' הוזלין הוא אכן נס. אני מנקה את האקדח ומשמן אותו בוזלין".
נריה ודניאל תופסים פיקוד
בסך הכל, נריה, דניאל ושלושים הישראלים שהיו איתם נלחמו בהמוני מחבלים במשך שש שעות! חלקם היו מאבטחים והחזיקו אקדחים; אחרים אספו נשק מהמחבלים ההרוגים.
"בעיצומה של הלחימה אני מתחיל לצעוק 'כל מי שנפצע צריך לעשות מה שהוא יכול. כולם! מי שיכול להילחם, להילחם! מי שיכול לטפל בפצועים, שיעשו זאת! אבל כולם צריכים להתפלל – לצעוק קריאת שמע! (שמע הו ישראל! ה' אלוקיך הוא אל אחד – זעקת מסירות הנפש של היהודים במצבי חיים ומוות).
"אני צועק שוב: 'שירו מזמור של עליות! פשוט תתחילו להתפלל!'.
"ואז התחלתי לשיר שיר למעלות (תהילים 121, שיר עלייות) בשקט.
אני מרים את עיניי להרים – מאיפה מגיעה העזרה שלי? עזרתי באה מאת ה', בורא שמים וארץ".1
"עכשיו!" צעקתי: "כולם ביחד! לשיר!" כולם התפללו! "מיד כשהתחלנו להתפלל הירי פחת, ובסופו של דבר הצבא בא לחלץ אותנו וניצלנו".
נריה העיד בפומבי: "אני יודע ש'משהו' הוביל אותי כל הזמן. חזרתי למקום ההוא חודשים לאחר מכן כדי לחלוק את סיפורנו ושרתי שוב והתפללתי,
ברוך אתה ה' אלוקינו, מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה. אמן".
בעוד נריה לא ידע את כל מה שיש לדעת על אלוהי ישראל, הוא ידע מספיק כדי לבטוח שהוא טוב ושנריה יכול להושיט לו יד ולזעוק אליו בעת צרתו. נריה למד היטב שיש הרבה דברים על אלוהים ועל דרכיו שאנחנו לא מבינים ועדיין אנחנו קוראים לו כי אין אף אחד אחר. אלוהים ראה את זרע האמונה הקטן הזה וענה.
וכל מי שיקרא בשם ה' ייוושע; כי בהר ציון ובירושלים תהיה גאולה, כפי שאמר ה'; אפילו בין הניצולים שהאדון קורא להם.2
נס שני: חילוץ בלילה
אורי מגדיש, חיילת ישראלית, הייתה במשמרת בבסיסה בעוטף עזה כאשר נתפסה על ידי מחבלי חמאס ונלקחה כבת ערובה יחד עם כ-253 בני ערובה ב-7 באוקטובר 2023.
אורי מגיע ממשפחה של יהודים ספרדים, שמאמינים מאוד באלוהים, שומרים שבת וידועים כאנשים טובים מלח הארץ. כשאורי נפל בשבי, המשפחה יצאה למלחמה למען בתם בדרך היחידה שיכלה – מלחמה בתחום הרוח. סרטון וידאו תיעד תפילה אחת של האם, מרגלית, מובילה את המשפחה והחברים כשהם מסתערים לשמיים בהפרעה.
המשפחה הביאה ספר תורה (חמשת חומשי תורה) לביתם, והם החלו להתפלל,
בורא עולם! תחזירו את אורי הביתה בשלום! אורי! תחזור הביתה בשלום!! בורא עולם! שמעו את תפילותינו! חזור אלינו הביתה אורי! בדיוק כמו שהבאנו את התורה הזאת הביתה! אתה תחזור הביתה!
ישנה מצווה בתורה הידועה בשם תורת החלה, שבה משה מורה לבני ישראל לתת חלק מהבצק שלהם לה' כקורבן בכל הדורות שלהם.
זה בא מקטע במספרים:
אמר ה' למשה: דבר אל בני ישראל ואמר להם: 'כאשר תיכנסו אל הארץ אשר אנכי אקח אתכם אליה ותאכלו את מזון הארץ, הניחו חלק כמנחה לה'. הגישו כיכר מהארוחה הראשונה של הטחון שלכם והציגו אותה כמנחה מרצפת הדש. בכל הדורות הבאים אתה צריך לתת את הקורבן הזה לה' מהראשון של סעודתך האדמה'".3
כיום, באופן מסורתי נוהגים להביא ברכה לבית. בזעקתה למצוא חן בעיני ה', חילקה אמו של אורי, מרגלית, את בצק לחם החלות שהכינה בזמן שהתפללה,
... שיתעוררו רחמיו של הקדוש-ברוך-הוא וירחמו עלינו.
הוא יציל אותנו מכל אויב וכאב, כל ימינו! אמן! יהי רצון שיהיה! אמן! הוא יחזיר את השבויים שלנו! אמן!
הוא ירפא את כל החולים שלנו! אמן!
הוא יחזיר את הבת שלי, אורי הבת של מרגלית. אורי, אני איתך! קאפארה (אני מדבר גאולה) עליך! אני אוהב אותך אורי! כולם בבקשה!! לנער את השמים!!
תחזירו את כל השבויים!! כל החולים צריכים לקום ממיטותיהם!!
בורא עולם בבקשה!! אני אוהב אותך!!! אני מאוהבת בך!!
אבי שבשמיים, אבי, אל תרדם! אל תנוח! אל תאכזבו אותי!! אמן!
זכויות לפי סעיף 27א
בני משפחה וחברים ליוו את התפילות עם ה'אמן' העוצמתי שלהם.
פתאום, ב-30 באוקטובר, באישון לילה, היא ניצלה! צה"ל תוך סיכון רב חילץ אותה מהגיהנום. כל העיר קריית גת שמחה, ואפילו החרדים יצאו לרחובות שרים ורוקדים בזמן שהשופר התפוצץ ללא הפסקה!
אחד מחברי הכנסת אף התפעל בגלוי מרגלית: "שאישה שבתה נמצאת במנהרה עמוקה וחשוכה בידי החמאס הרצחני, עוד תגיד לאלוהים 'אני אוהבת אותך!'. ... היא הצהירה: "אני מקנאה באמונתך!"
משפחתה הודיעה לעיתונות: "היא חיה ובריאה! זו רק התפילות שלנו! בורא עולם החזיר אותה!".
בארבעת החודשים הראשונים למלחמה היה אורי בן הערובה החי היחיד שחולץ על ידי צה"ל מתוך יותר מ-253 שבויים. היא הייתה בשבי במשך 23 יום. יעברו יותר מ-100 ימים עד שצה"ל יצליח לחלץ עוד שני בני ערובה חיים.
שני בני הערובה, אזרחים ארגנטינאים, חולצו באותו שבוע שבו ביקר נשיא ארגנטינה בישראל, הביע תמיכה פומבית בישראל והתפלל בכותל המערבי להצלת אזרחיו המוחזקים כבני ערובה.
מתוך 253 בני הערובה שנלקחו בשמחה מרושעת למנהרות החשוכות של חמאס – כולל תינוקות וזקנים, עדיין כלואים במנהרות 134 בני אדם. עד היום הם סובלים מרעב, מחסור בתרופות, עינויים ואונס. על פי ההערכות, כשלושים נרצחו. (נכון למועד כתיבת שורות אלה, כ-110 בני ערובה שוחררו באמצעות משא ומתן, ו-11 גופות חולצו).
קרדיט: דובר צה"ל
השלב הבא
במהלך המלחמה הזו, האומה שלנו ראתה את אלוהים מתערב כמובן בגלל זעקות כנות של יחידים. תשובותיו הן עדות לכך שישראל היא עדיין עם מיוחד מאוד לפניו. אבל יש עוד מה לבוא – ההבטחה של אומה שתוחזר לאלוהים באמצעות תשובה. החזרת השבויים שלנו. ריפוי ארצנו.
בימי חכמתו, שלמה התפלל כל כך יפה בכל ליבו עבור בני ישראל.
"כאשר עמך ישראל הובס על ידי אויב כי חטאו נגדך, וכאשר ישובו אליך ויהללו את שמך, יתפללו ויתחננו אליך בבית המקדש הזה,וישמעו מן השמים ויסלחו על חטאי עמך ישראל וישיבו אותם אל הארץ שנתת לאבותיהם".
לתפילתו של שלמה השיב הקב"ה: "אם עמי הנקרא בשמי יצניע את עצמו ויתפלל ויבקש את פניי ויפנה מדרכם הרעה, אז אשמע מן השמים, וסלחתי לחטאם וארפא את ארצם". 4
למרות שיש הרבה, להלן שתי הבטחות שנוכל לקיים בתקופה זו של ייסורים עמוקים וחוסר ודאות בישראל.
הבטחות אלה הן רצונו של אלוהים וכתבי הקודש קובעים שהן יתקיימו . וכמו שדברים תמיד מתחילים בישראל ואז מתפשטים, כשישראל תחווה פריצות דרך, כך גם שאר העולם.
אתם תחפשו אותי ותמצאו אותי כשתחפשו אותי בכל לבכם. אני אמצא על ידך", מכריז האדון, "ואחזיר אותך מהשבי". 5
" אכרות ברית חדשה עם עם ישראל... לא יהיה הדבר כמו הברית שכרתי עם אבותיהם כשלקחתי אותם ביד להוצאתם ממצרים, כי הם הפרו את בריתי... אני אשים את תורתי במחשבתם ואכתוב אותה על לבם. אני אהיה אלוהיהם, והם יהיו עמי".
