ישראל נאבקת בדמוקרטיה

לישראל הייתה אמורה להיות חוקה. הדבר נקבע במפורש בהחלטת האו"ם 181 ובמגילת העצמאות שקבעה כי הממשלה החדשה תיצור חוקה דמוקרטית. התכנסה אסיפה חוקתית, אך מכיוון שהוא טיפל גם בהתקפות של חמישה צבאות אויב, חשש בן גוריון שאם ישבו וידונו בכל הסוגיות השנויות במחלוקת על אופייה של המדינה, הדבר יגרום לפילוג בלתי הפיך. הם החליטו להמתין למועד מאוחר יותר, שבו המצב בשטח יהיה טוב יותר. מתי שזה יהיה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגן בחריפות על חשיבותו של בית המשפט העליון בדמוקרטיה הישראלית:

"אני מאמין שבית משפט חזק ועצמאי מאפשר את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה. אני מבקש שתראו לי דיקטטורה אחת, חברה אחת לא דמוקרטית, שבה קיימת מערכת משפט עצמאית חזקה. אין דבר כזה.

"במקומות שאין בהם מערכת משפט חזקה ועצמאית, לא ניתן להגן על זכויות. "

זה היה ב-2012. מדוע דווקא עכשיו מאות אלפי ישראלים ברחבי המדינה מוחים במשך חודשים נגד קריסתה של מערכת המשפט העצמאית בישראל, מרכיב חיוני במדינת ישראל הדמוקרטית? ואם כבר אנחנו בזה, מהי בעצם דמוקרטיה?

התשובה הקלה ביותר היא שתכירו אחד כשתראו אחד. שבדיה היא דמוקרטיה. לספרד, יפן, קוריאה וארצות הברית יש מנגנונים שונים, אך ניתן לזהותן כדמוקרטיות. (לטוב ולרע.) הצבעה לבדה אינה יוצרת כלל דמוקרטיה, ולכן למרות ניהול הבחירות, רוסיה היא דיקטטורה – וכך גם איראן, צפון קוריאה וסין.

שום מבנה שלטוני אינו מושלם, מה גם שהוא חייב לפעול בידי אדם שנפל. אבל מה הופך דמוקרטיה לדמוקרטיה?

הרעיון של ממשלה המחולקת לרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת הפועלת באופן עצמאי הוא השיטה הטובה ביותר הידועה לאדם להגן על הזכויות והחירויות שניתנו על ידי אלוהים לאזרחיה.

כל מה שצריך לדעת על הדמוקרטיה הישראלית

ישראל היא "דמוקרטיה פרלמנטרית", עם פרלמנט (כנסת) של 120 חברים המשתייכים למגוון מפלגות המשתנות ללא הרף. בדרך כלל מנהיג המפלגה הגדולה ביותר הופך לראש ממשלה על ידי שידול מספיק מפלגות אחרות להצטרף אליו, ויוצר קואליציה עם לפחות 61 חברים. לאחר מכן ראש הממשלה בוחר את הקבינט שלו.

המנהיגים הפוליטיים בישראל רואים עצמם כבעלי שלוש רשויות: (1) הכנסת, (2) ראש הממשלה וממשלתו ו-(3) בית המשפט העליון. אולם מכל בחינה מעשית, שני הענפים הראשונים פועלים כאחד. ראש הממשלה הוא ראש סיעתו בכנסת וכמעט תמיד זוכה לתמיכה מלאה של כל הקואליציה שלו, יחד עם כמובן הצוות הנבחר שלו.

לישראל יש רשות עצמאית נוספת – בית המשפט העליון. במדינות אחרות, תפקידו של בית המשפט העליון הוא לפרש את החוקה ובכך להגן על אזרחיה על ידי שמירה על מגילת זכויות כגון דיבור, אסיפה, מחאה ודת. אבל לישראל אין חוקה.

למה לישראל אין חוקה?

לישראל הייתה אמורה להיות חוקה. הדבר נקבע במפורש בהחלטת האו"ם 181 ובמגילת העצמאות שקבעה כי הממשלה החדשה תיצור חוקה דמוקרטית. אסיפה חוקתית התקיימה, אך למנהיגים החדשים היה קל יותר להעביר חוקים רגילים כדי לענות על צרכים מיידיים מאשר להעביר חוקים הראויים להיות ממוקמים בחוקה שנועדה להיות קבועה.

יתר על כן, לראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, היו אתגרים קיומיים רבים. הוא הוביל מלחמה נגד מדינות ערב שהיו נחושות להשמיד את האומה שזה עתה נולדה. והיה לו ציבור אזרחים מפולג מאוד שהגיע "הביתה" מכל העולם. הוא חשש שאם הם ישבו וידונו בכל הסוגיות השנויות במחלוקת לגבי אופייה של המדינה, הדבר יגרום לפילוג בלתי הפיך.

החילונים היו מוכנים לחוקה, אבל החרדים אמרו: "אנחנו לא צריכים חוקה. יש לנו את התורה". כוונתם, כמובן, הייתה שהם רצו שישראל תישלט על ידי מנהיגיהם הרבניים. הם חששו שהחוקה תנכס לעצמם סמכויות שהם רוצים.

הפרטים המעטים הנוגעים לזכויות האדם ולחירות שהנחילו האבות המייסדים של מדינת ישראל נמצאים במגילת העצמאות שלה:

מדינת ישראל תקדם את פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; יתבסס על מצוות החירות, הצדק והשלום שלימדו הנביאים העבריים; תקיים שוויון חברתי ופוליטי מלא של כל אזרחיה ללא הבדל גזע, אמונה ומין; יבטיח חופש מלא של מצפון, פולחן, חינוך ותרבות; ישמור על קדושתם וחסינותם של המקומות הקדושים והמקודשים לכל הדתות; ותקדיש את עצמה לעקרונות מגילת האומות המאוחדות.

אחרת, יסודותיה הדמוקרטיים של המדינה לא עוגנו בשום חקיקה אחרת שניתן להגדירו כ"חוק עליון שאינו ניתן לשינוי חד-צדדי במעשה חקיקה רגיל", קרי חוקה.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, היא הפנים של בית המשפט העליון ובכך כליא ברק למי שמתכנן לחסל את מערכת המשפט בישראל. היא לוחמת אמיצה, העומדת על שלטון החוק.

יצירת חוקה לאט לאט

כמובן, היה צורך להעביר חוקים רגילים רבים עבור האומה החדשה, ולחוקק אותם. אבל שנתיים לאחר מכן הכנסת הסכימה שהם צריכים לעבוד על חוקה. הם היו לוקחים את החוקים החשובים ביותר שהם מעבירים וקוראים להם חוקים חוקתיים או חוקי יסוד. מתישהו אחר כך, הם נימקו, הם יאספו אותם ותהיה להם חוקה מוכנה. הטעות הגדולה היא שהם לא קבעו דד-ליין. ומכיוון שהכנסת חוקקה את חוקי היסוד ואת החוקים הרגילים בדיוק באותו אופן, המחוקק לא החליט לקבוע מעמד משפטי אחר למה שמכונה חוקי היסוד.

בין 1958 ל-1988 חוקקה הכנסת תשעה חוקי יסוד, שכולם נגעו למבנה הממשלה. ולבסוף, בתחילת שנות התשעים, חוקקה הכנסת את שני חוקי היסוד הראשונים שהוקדשו לזכויות האדם. היום יש 13 בסך הכל.

אבל הנה הסיבוכים הבלתי צפויים. מכיוון שחוקי היסוד נחקקו כמו כל חוק אחר, הכנסת הרשתה לעצמה את המותרות לשנות אותם שוב ושוב, לפי גחמות הקואליציה בממשלה. בחמש השנים האחרונות שונו חוקי היסוד 22 פעמים. (לשם השוואה, ארה"ב ביצעה שינויים בחוקה שלה 27 פעמים מאז 1789) וחוקה רחוקה מאי פעם.

כשראש הממשלה בן גוריון החליט לא ליצור חוקה, זו הייתה החלטה לבעוט בפחית במורד הדרך. עכשיו התרנגולות חזרו הביתה לתרנגולות. אחד הפרשנים אמר שזו הטעות החמורה ביותר שעשה דוד בן גוריון.

כאוס בכנסת

מטרתו של בית משפט עליון

כאמור, בכל מדינה דמוקרטית יש איזונים ובלמים. למעט שתיים או שלוש מדינות, יש לך חוקה נוקשה המפצלת את הרשות המחוקקת לשני בתים. בתי המחוקקים משני הבתים נבחרים על ידי אזרחים מאזורים מקומיים או אזוריים (מחוזות או מדינות). מבנים אלה הם חלק מהאיזונים והבלמים, ואף אחד מהם לא קיים בישראל. לכן אנחנו ייחודיים בין המדינות החופשיות בכך שאין לנו כלים לביזור הכוח הפוליטי.

ברור שעם הסנכרון ההדוק בין זרועות ראש הממשלה והקואליציה שלו, הרשות היחידה שיכולה להביא איזונים ובלמים היא בית המשפט העליון. ברור שלבית המשפט העליון שלנו יש אתגרים יוצאי דופן.

בניגוד לכל מקום אחר בעולם, הקואליציה השלטת שלנו יכולה לחוקק, לתקן ולמחוק כל חוק יסוד – או כל חוק – בהליך רגיל, בשלוש קריאות, ואפילו ביום אחד! מה שאומר שלפוליטיקאים בישראל – ורק בישראל – יש אפשרות לשנות כל חוק – כולל מוסדות או חירויות – בכל עת. מכאן שכל מה שצריך זה את מספר הקסם של 61 חברי כנסת כדי לשנות או לבטל את סמכותו של בית המשפט העליון. אפשר להפוך את ישראל למדינה נשיאותית, או למונרכיה, או לדיקטטורה. ראש הממשלה והכנסתו יכולים להגביל או אפילו למחוק כל זכות אדם. ההגנה היחידה שיש לישראל מפני סיוט כזה היא קיומו של בית משפט עליון עצמאי.

בשל היעדר כלים ממשלתיים נורמליים, במובנים מסוימים נאלץ בית המשפט העליון של ישראל לאגף אותו. ובכל זאת, נראה מהסקרים האחרונים ומהמחאה הארצית המסיבית הנוכחית לטובת בית המשפט העליון, שרוב הישראלים סבורים שהוא עושה עבודה מרשימה בכך שהוא לא אקטיבי מדי ולא פסיבי מדי. בסך הכל, ב-30 השנים האחרונות פסל בית המשפט העליון כ-20 חוקים.

יו"ר מפלגת יהדות התורה המאוחדת, יצחק גולדקנופף. מטרתו היא לפטור את כל החרדים משירות צבאי ולהעניק להם קצבה לכל החיים של לימוד ספרות רבנית.

למה יהודים דתיים שונאים את בית המשפט העליון

חלק גדול מהכעס על בית המשפט העליון מגיע מצד ציבור הבוחרים החרדי והימין הקיצוני. כדוגמה, בית המשפט נקט בעמדה שאם הוכח משפטית שקרקע ביהודה ושומרון היא בבעלות ערבית, אזי מתנחלים יהודים אינם יכולים לבנות עליה. האורתודוקסים רואים את זה אחרת. אלוהים נתן את הארץ הזו כירושה נצחית לישראל. לכן ארץ ישראל שייכת ליהודים שרוצים לחיות בה, חוקי או לא. עם זאת, בית המשפט פסק כי יש לפרק יישובים יהודיים בלתי חוקיים.

החלטות אחרות שעליהן פסק בית המשפט העליון מזכירות לנו שבתקופה כאוטית להחריד זו של אירועי "היום האחרון", אנו יודעים שהשטן אוהב ליצור תוהו ובוהו, לערבב את הטוב עם הרע. בית המשפט העליון הגן על יהודים משיחיים בכך שהעניק להם זכויות שוות כגון חופש ביטוי והתכנסות דתית. בנוסף, היא גם הגנה על הזכות לשירותי פונדקאות לזוגות להט"בים ומצעדים ציבוריים בערים שאינן מעוניינות בהם.

עבור החרדים, מתן שירותי להט"ב הוא מביש. מתן זכות ליהודים מסורתיים (לא אורתודוקסים) להתפלל עם נשותיהם וילדיהם בכותל המערבי הוא חילול הקודש. שמירה על זכויותיהם של יהודים משיחיים היא חילול הקודש.

אבל הפחד הגדול ביותר של החרדים מבית המשפט העליון הוא פסיקתו שגברים יהודים דתיים חייבים לשרת בצבא כמו כל גבר ישראלי אחר, לפי חוק יסוד "שוויון לכל". עכשיו, בגלל שהחרדים נמצאים בקואליציית רוב עם נתניהו, הם כבר לא צריכים לדאוג. הם מצפים להעביר חוק שיפרק את בית המשפט העליון!

הפגנה בנתב"ג כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו טס לאירופה לשיחות עם ראשי מדינות. על השלט נכתב: "דיקטטור, אל תחזור!".

סיפורם של שלושה תיקים פליליים

בנימין נתניהו מחפש פתרון

סיפור משפט השחיתות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ידוע בכל רחבי המדינה. הוא מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בבית המשפט המחוזי בירושלים. משפטו החל במאי 2020 ועשוי להימשך עוד שנה.

כעת התחייבותו הפתאומית להחליש את אותם מוסדות שפעם שיבח היא חדשה, וכמעט בלתי אפשרי להימנע מלראות בה קשר כלשהו למצבו המשפטי. מתנגדיו מזהירים שהוא מוכן להרוס את ארצו הדמוקרטית כדי להציל את עצמו.

הפוליטיקה של האומה מפולגת. האזרחים החרדים והימין הקיצוני כולם בעד הרס בתי המשפט. אבל האזרחים שמשלמים את המסים ומשרתים בצבא מוחים בעוצמה שלא נראתה כמותה בתולדות ישראל. בינתיים, נתניהו והקואליציה שלו מכינים חוק הקובע כי ראש ממשלה מכהן של ישראל לא יכול להיות מורשע בפשע שיפיל אותו. נתניהו מתעקש שזה לא קשור אליו.

אריה דרעי

אריה דרעי, יד ימינו של נתניהו

לפני שני עשורים התקבל בכנסת חוק יסוד הקובע כי אדם שהורשע בעבירה וישב בכלא, לא יוכל לכהן בכנסת שבע שנים. אריה דרעי מרקע יהודי ספרדי (מזרחי) אורתודוקסי הורשע בשוחד, מרמה והפרת אמונים בעת שכיהן כשר הפנים; הוא ריצה 22 חודשי מאסר ושוחרר בשנת 2002. חסידיו האורתודוקסים הספרדים זעמו על בית המשפט העליון וטענו כי הוא חף מפשע.

לאחר שבע שנים חזר דרעי לפוליטיקה וכיהן תחת נתניהו. אבל כמה שנים לאחר מכן, היועץ המשפטי לממשלה הגיש שוב כתב אישום נגד יו"ר מפלגת ש"ס האורתודוקסית – הפעם בגין מרמה והפרת אמונים, כמו גם העלמת מס והלבנת הון. בית המשפט התכופף לאחור ואישר עסקת טיעון עם 12 חודשי מאסר על תנאי, משום שדרעי הבטיח פומבית לפרוש מהחיים הפוליטיים לחלוטין. אלא שכבר למחרת קיבל דרעי בחוצפה את תפקיד יועץ מפלגת ש"ס.

נתניהו מינה אותו לשר הבריאות ולסגן ראש הממשלה. אלא שב-18 בינואר 2023 קבע בית המשפט העליון כי דרעי לא כיבד את עסקת הטיעון שבה הסכים לעזוב את החיים הפוליטיים. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי דרעי לא יוכל לכהן כשר בשנים הקרובות. נתניהו וממשלתו מעבירים בימים אלה את "חוק דרעי" שיחזיר אותו לראשות מפלגתו.

איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי (משמאל) עם מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, שאותו פיטר בן גביר בשל היותו "רך מדי" כלפי המפגינים, אך לאחר מכן שכר אותו מחדש בשל זעם לאומי. שבתאי, בלחץ בן גביר, פיטר את מפכ"ל משטרת תל אביב הפופולרי כי גם הוא היה רך כלפי המפגינים. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אמרה לשבתאי שזה לא חוקי לפטר אותו ללא הליך הוגן. שבתאי התנצל ושכר אותו מחדש. המפגינים היו צוהלים. בן גביר פועל לפיטורי היועץ המשפטי לממשלה. כאוס מוחלט בממשלה.

איתמר בן גביר – מפקח המשטרה של נתניהו

עוזר נוסף של נתניהו הוא איתמר בן גביר, שהניו יורקר כינה אותו שר הכאוס של ישראל. בן גביר אמנם לא ריצה עונש מאסר, אבל הוא וחברו, יו"ר מפלגת הימין הקיצוני בצלאל סמוטריץ' – שניהם יהודים דתיים – הם שניים מהפוליטיקאים האכזריים ביותר שידעה ישראל. הנוהג שלהם הוא לעורר כמה שיותר סכסוכים בקרב הפלסטינים.

עכשיו, סמוטריץ' הוא שר האוצר (עדיף לממן את החרדים שאינם עובדים) ובן גביר מונה לשר לביטחון פנים, המפקח על המשטרה! עם זאת, לו עצמו יש עבר משטרתי ארוך. ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד אמר: "תראו לי מדינה בעולם שבה האיש שאחראי על המשטרה הוא עבריין אלים עם 53 כתבי אישום ו-8 הרשעות בעבירות חמורות". אלה המנהיגים שלנו.

ראשי המפלגות המרכיבים את הקואליציה מובילים את הממשלה להעברת חוקים שישנו מן היסוד את עם ישראל. חבריהם הנוקשים (רוטמן ולוין) בכנסת מעבירים בשיטתיות כל מיני חוקים לפירוק בית המשפט העליון. חברי כנסת שמקדמים את החוקים החדשים איימו על הבוס שלהם שהם יפילו את הקואליציה אם נתניהו ינסה להאט את העברת החוקים הדרקוניים האלה. לתדהמת האומה, הכנסת מעבירה חוק שלמעשה יבטל כל פסיקה של בית המשפט שאינה לרוחם (כמו חופש דת, דיבור ומחאה), ואוסר על בית המשפט לבחון אותו שוב. כלומר, אין יותר סיכוי לערער בישראל.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, אמרה כי מדובר בתוכנית לריסוק מערכת המשפט. היא נועדה להנחית מכה אנושה על עצמאותה של הרשות השופטת ולהשתיקה. לדבריה, תוכניתה של הממשלה החדשה לשנות באופן קיצוני את מערכת המשפט והמשפט בישראל תנחית "מכה אנושה" על זהותה הדמוקרטית של המדינה.

היא הצהירה כי השינויים הגורפים במערכת המשפט יפגעו אנושות בעצמאות השיפוטית, יעניקו לכנסת "צ'ק פתוח" להעביר כל חקיקה שתרצה – גם תוך פגיעה בזכויות אזרח בסיסיות – וימנעו מבתי המשפט את הכלים הדרושים כדי לשמש בלם לרשות המבצעת.

נשיא המדינה יצחק הרצוג הוא נשיא אהוב ומוערך מאוד. הוא פעל בכל כוחו כדי להפגיש את נתניהו, הקואליציה והאופוזיציה למשא ומתן על ענייני בית המשפט העליון. האופוזיציה הוקראה, אבל נתניהו אמר ממש לא.

כיצד תשפיע דיקטטורה על היהודים המשיחיים בישראל?

האם ישראל תהפוך לדיקטטורה דתית? הסימנים לא טובים. ככל שהאוכלוסייה החרדית גדלה באופן אקספוננציאלי – שיעור הילודה בה כפול מכלל האוכלוסייה בישראל – כך גדל כוחה לעצב את תרבות המדינה. והיו מודעים לכך שחלומם המוצהר הוא להקים תיאוקרטיה פרושית לכל ישראל – להכין את הדרך לביאת מלך המשיח שלהם.

בהגנה על חירויותינו, בית המשפט העליון של ישראל היה זרוע השלטון היחידה שעמדה על זכויותיהם של היהודים המשיחיים בישראל. אם הימין הקיצוני והקואליציה החרדית יצליחו לסרס את בית המשפט העליון, לא יהיה שום דבר שיעמוד בדרכה של ממשלת ישראל לחוקק חוקים נגד כל חופש להטיף את הבשורה, להשתמש באינטרנט בעברית או להתכנס בקהילות משיחיות. הדלתות להושיט יד משפטית לאבודים עלולות להיסגר. יכולים להיות איומים בעונש. אז מה עושים?

ישוע נתן לנו הוראות ברורות לאחרית הימים. לילדיו הוא ניבא שיהיו סימנים למאמינים – רדיפות, רעידות אדמה, מלחמות ושמועות על מלחמה, מגפות ואותות גדולים בשמיים. עם זאת, אנחנו לא צריכים להיות מוטרדים כי זה עדיין לא הסוף. חדשות מנחמות עבורנו המאמינים!

אבל מה עם האבודים? איזו תקווה יש להם? אף אחד, אלא אם כן נביא להם את דרך הבריחה. אנו מצווים להביא אליהם את המלכות. התפקיד שלנו לפנינו. "אתה תקבל כוח כאשר רוח הקודש תבוא עליך; ואתם תהיו עדים לי בירושלים ובכל יהודה ושומרון ועד קצה הארץ". מתיו כותב, "ואז יגיע הסוף! "

אין פלא שאלוהים עודד אותנו עם כל כך הרבה פסוקים בכתבי הקודש המבטיחים שאלוהים לא יאפשר לעם ישראל להשמיד. בסופו של דבר הוא ישלח את האומה הזו של סאולס מטרסוס לעזור להפיץ את החדשות הטובות ברחבי העולם. (ישעיהו ס' 1 – 3)

החודש חוגגים כל ישראל את מעשה ה' הגדול של חג הפסח. אבל מה שגדול יותר מכל מה שקרה בעבר, הוא מה שעומד לקרות בעתיד שלנו. כאשר אנו המאמינים הישראלים מביאים את דבר החיים ומתחננים בתפילה שאלוהים יפתח את לבבות העם הישראלי, אנו מתכוננים לדבר הבטוח והיקר החבוי באל הרומיים 11:26:

כל ישראל יוושעו, כמו שכתוב...