ארבע מערכות בחירות בשנתיים: למה?

אחד מארבעה אנשים ינצח במרוץ לראשות הממשלה הבאה של ישראל. כברירת מחדל, בתפקיד ראש הממשלה זוכה מנהיג המפלגה שיכול להרכיב קואליציה של לפחות 61 מושבים בכנסת. בדרך כלל, מנהיג המפלגה הגדולה ביותר הוא שמנצח.  עם זאת, עם כל כך הרבה מפלגות קטנות יותר במרוץ, המושכות נמסרו מדי פעם למנהיג של מפלגה נחותה יותר עם יותר בעלי ברית. 23 במרץ הוא היום הגדול.

באופן מעניין, רוב אזרחי ישראל מצביעים שמרנים.  למרות שהישראלים ליברלים להפליא בנושאים חברתיים, הצורך בביטחון, בשל היותם מוקפים במדינות שונאות יהודים, מקבל עדיפות במוחם של אנשים על פני נושאים פנימיים.

במובנים רבים, במשך 13 השנים האחרונות ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגתו הליכוד שירתו היטב את האומה שלנו.  הוא היה "דוב אם" אכזרי בהגנה עלינו.  עם אויבים מכל צד, נתניהו בנה והוביל צבא אדיר.  הוא גם התייצב מול הנשיא ברק אובמה גם כשהאחרון חתם על אמנה עם איראן, שאפשרה לה להפוך לגרעינית עד 2030. (איראן כבר עסוקה בייצור אורניום, לפי פקחי סבא"א).

נתניהו והנשיא טראמפ עשו דברים שאיש לא העז לעשות – הכתירו את ירושלים כבירת ישראל והכריזו עליה ועל רמת הגולן כחלק בלתי סחיר מישראל.  יחד, שני ראשי המדינות הביאו שלום בין ישראל לארבע מדינות מוסלמיות, ועוד היד נטויה. מהלכים אלה תרמו רבות לחילוץ ישראל מימי הביניים מבחינת לגיטימציה בינלאומית.

אין ספק שנתניהו עשה עבודה טובה לאורך השנים בהעברת ישראל מהמרחב הסוציאליסטי לתרבות קפיטליסטית מוצקה. (רבים מהחלוצים הראשונים של ישראל הגיעו מרוסיה).

אז מה הבעיה?  חולשתו היא באופן שבו הוא שולט – שהפך בולט יותר בשנים האחרונות ככל שגברו האיומים במשפט שחיתות. חלק גדול מהדילמה שלו סובב סביב אורח החיים שלו. הוא העניק יחס מועדף לידידיו על רכישות ממשלתיות עצומות וטובות הנאה לעיתונים שכתבו בחיוב על ממשלו.

בניסיון נואש להימנע מחקירות על התנהלותו, הוא תמרן את הנורמות הנוגעות לשלטון החוק על פי התקשורת השמאלנית בישראל.  כפי שנכתב בעיתון הארץ: "נתניהו אימץ סממנים של משטר מלוכני, הן מבחינת ריכוז הכוח והן מבחינת קבלת ההחלטות בידיו... ומבחינת סגנון ההתנהגות שלו ושל משפחתו..."

מה שנכון הוא שיש הרבה מנהיגים פוליטיים בתוך ישראל שפעם עבדו איתו צמוד ועכשיו מתעבים אותו.  למעשה, מתוך שבעה ממשלים שבהם כיהן כראש ממשלה, הוא מעולם לא השלים כהונה של ארבע שנים בשל חוסר יכולתו להחזיק קואליציה. עם זאת, עם ישראל נותר חצוי בתמיכתו בו.

ואז הגיע הנגיף

לאחר הבחירות השלישיות במרץ האחרון, כשמשבר הקורונה החריף, החליט יו"ר כחול לבן בני גנץ לשבור את המבוי הסתום של ממשלת קיפאון (איש לא הצליח להקים קואליציה) על ידי החלטה להצטרף לנתניהו בבחירות האחרונות.  שני המנהיגים הסכימו שכל אחד מהם יהיה ראש ממשלה למשך חצי קדנציה.  אבל הציבור לא האמין שנתניהו יקיים את הבטחתו, ואכן, לפני שהגיע זמנו של גנץ לקחת את המושכות, נתניהו הפיל את הקואליציה, מתוך אמונה שהוא יכול לנצח בבחירות הבאות בלי גנץ.  עם קואליציה מוצקה, הוא חשב שאולי יוכל להעביר חוק שיעניק חסינות להרשעות פליליות של ראשי ממשלה מכהנים.

לזכותו של נתניהו ייאמר שהוא הצליח להזמין את המשלוח המוקדם ביותר של חיסונים נגד נגיף הקורונה שנשלח מחוץ לארה"ב.  נכון לחודש מרץ, כמחצית מהמדינה כולה והרוב המכריע של האוכלוסייה בסיכון קיבלו את החיסון. בעוד היתרונות או הסיכונים ארוכי הטווח של החיסון עדיין לא ידועים, בטווח הקצר הוא הביא לירידה סטטיסטית חדה במקרי מוות ומקרים קריטיים.

אבל מהצד השני, נתניהו נאבק בשנה האחרונה להשתלט על התפשטות הנגיף. מעשיהם של החרדים ובמידה פחותה יותר, של החברה הערבית, תקעו יתד בעבודות. מההתחלה הם כמעט ולא הקדישו תשומת לב לכללים שקבע הקבינט הישראלי למה שעתיד להיות סגר קצר.  החרדים המשיכו לקיים טקסי ברית מילה, חתונות והלוויות בהשתתפות מאות ואף אלפים.

תוכנית יוצאת דופן גובשה בתחילת השנה שעברה, שנראה היה שיש לה כל סיכוי להביס את התפשטות הנגיף. התוכנית הייתה לחלק את ישראל לארבע דרגות של סגר כאשר הזינוקים יתחילו להכות במדינה.  ערים ואזורים סומנו בירוק, צהוב, כתום ואדום לפי אחוז חולי הקורונה הפעילים.  היקף הסגר יהיה תלוי בצבע האזור.  מכיוון שהיו אזורים רבים עם מעט מקרים, רוב המדינה תוכל להמשיך – במיוחד בתי ספר.

התרסה חרדית

אולם מהר מאוד הפכו הערים והיישובים החרדיים לאזורים האדומים הקיצוניים ביותר.  למרות שהחרדים מהווים רק 12% מאוכלוסיית ישראל, הם חלו ב-40% ממקרי הקורונה.  כשהרשויות ניסו לנעול את האזורים האדומים שבהם התגוררו החרדים, הם הפגינו ברחובות באלפיהם ונאבקו במשטרה.

נתניהו לא רצה להרחיק את החרדים, שהברית הפוליטית ביניהם קריטית לקואליציה, ובחר להטיל סגר על האומה כולה.  האבסורד נראה לעיני כל.  בעוד המשטרה חילקה דוחות לאזרחי תל אביב שיצאו מבתיהם כדי לשבת על ספסלי הפארק, החרדים לא נעצרו מכל פעילותם.  במשטרה הסבירו כי אילוץ החרדים לשמור על הסגר היה גורם לשפיכות דמים וקורע את המדינה.

כתוצאה מכך, המדינה הוכנסה לסגר שלוש פעמים - בסך הכל ארבעה חודשים - הארוך ביותר מכל מדינה אחרת.  אם יש משהו שלמדנו על הקורונה זה שהיא לא מכבדת אנשים. רק בגלל שלמישהו יש סיבה טובה להשתתף בפעילות מסוכנת חברתית לא הופך אותו לחסין מפני המחלה. עם זאת, ראינו (וחווינו את עצמנו) שאינטראקציה חברתית והיכולת לעבוד ולפרנס את המשפחה הם עמודי תווך חיוניים של חברה בריאה.

כל כך הרבה עסקים קטנים, כולל מסעדות, מועדוני בריאות, מנקים, מכוני יופי - למעשה כל הקניונים בישראל - נהרסו.  ילדים רבים עשויים להיאלץ לחזור על הציון השנה.

הבידודים הכפויים באמת עזרו להוריד את המספרים בשתי הפעמים הראשונות.  אבל בפעם השלישית המספרים לא ירדו!  ברור שהישראלים היו מותשים מנקיטת אמצעי זהירות ואיבדו אמון במנהיגיהם, שצולמו שוב ושוב משתתפים באירועים חברתיים צפופים משלהם.

בניסיון נואש להוריד את מספר החולים, סגרה ישראל את שדה התעופה הבינלאומי שלה.  ובכל זאת, בזמן שילדי ישראל למדו יותר מארבעה חודשים בבית בזום אם היה להם מחשב, כולם צפו בבתי הספר והישיבות החרדיים נשארים פתוחים בניגוד לחוק.

בחירות חדשות עם מתמודדים חדשים

בבחירות האחרונות ניצח ראש הממשלה נתניהו ברוב דחוק.  האם יש משהו שונה בבחירות האלה? אולי. בתקווה. רק אלוהים יודע באמת מי יהיה המנהיג הטוב ביותר לישראל. לא משנה מי יהיה ראש הממשלה הבא, הוא יזדקק לרוב מוצק לקואליציה שלו. ככל שהקואליציה רזה יותר, כך המפלגות הקטנות יציגו יותר דרישות, ויהיה קשה יותר לבצע משהו. (מפלגות ערביות הן אנטי-ציוניות – נגד קיומה של מדינת ישראל) ועד כה חברי הכנסת הערבים מעולם לא הצטרפו לקואליציה.

מלבד נתניהו, יש עוד שלושה מועמדים חזקים להקמת קואליציה. הנה תיאור קצר של כל אחד מהם.

1. גדעון סער

מפלגת תקווה חדשה; "תקווה חדשה"

סער הוא בעל ברית נאמן של נתניהו בליכוד כבר שנים.  עם זאת, בתחילת דצמבר הוא החליט לעזוב את נתניהו ולהקים מפלגה משלו – במיוחד בגלל המשבר המשפטי המתמשך של נתניהו.  הוא חילוני תושב תל אביב הליברלית מבחינה תרבותית עם אשת מגישת חדשות ידוענית.   

הוא נתפס כפוליטיקאי ישר שמקיים את הבטחותיו.  למעשה, הוא יותר ימינה מנתניהו.  בעוד ראש הממשלה שקל בתקופות שונות הקמת מדינה פלסטינית (תחת לחץ עולמי אדיר), סער אמר כי הוא "יתנגד למדינה פלסטינית בלב מולדתנו".  להערכתו, הדבר "רק יערער את היציבות והביטחון באזור".  רוב הישראלים מסכימים איתו.

מבחינה מעשית, הוא מרגיש שהוא יכול להסתדר טוב יותר עם הנשיא ביידן בגלל הקרבה שהייתה לנתניהו עם ממשל טראמפ.  המדיניות שלו תהיה בעצם דומה לזו של נתניהו, בלי המטען שמגיע עם אדם שמכהן יותר מדי זמן ונלחם בבית משפט פלילי.

2. יאיר לפיד

מפלגת יש עתיד; "יש עתיד".

לפיד היה עיתונאי ומגיש חדשות בטלוויזיה לפני שנכנס לפוליטיקה ב-2012.  אביו היה ניצול שואה ופוליטיקאי שהיה אויב חריף של החרדים.  הבן פחות קיצוני, אבל כראש ממשלה המצע שלו כולל העברת חוק שקובע שגברים חרדים חייבים לשרת בצבא.

אין ספק שהחרדים הם אתגר עצום לאומה הישראלית.  הם מתרבים הרבה יותר מהר משאר האוכלוסייה.  הם מסרבים לשרת בצבא, ואחוז גדול מהם מסרבים לעבוד, ובמקום זאת לומדים בישיבותיהם.  הם יצטרפו כמעט לכל מפלגה שתיתן להם מספיק קצבאות כדי להקים משפחות גדולות ללא צורך להתפרנס.  מכיוון שהמספרים לא משקרים, יום אחד המדינה תקרוס על אוכלוסייה שלא עובדת או משרתת בצבא, אבל דורשת נדבות.

לפיד נוטה שמאלה לתהליך השלום.  הוא יהיה מוכן לעצור את הבנייה בהתנחלויות.  הוא מוכן לחתור למדינה פלסטינית אם הפלסטינים יפסיקו את האלימות שלהם. (עד כה, במשך למעלה מ-70 שנה, הפלסטינים לא הסכימו לתנאים כאלה).  המצע של לפיד כולל שימת דגש על החיים האזרחיים - כמו בריאות, חינוך ושיטור - תחום נזקק שנתניהו הזניח.

הוא רוצה להקטין את גודל הוועדות של ראש הממשלה ולהגביל את כהונתו של ראש ממשלה לשמונה שנים.  בהיותו מתל אביב, הוא היה מאפשר לתנועות לא אורתודוקסיות לבצע גיורים דתיים וחתונות, ולקבל אותם כלגיטימיים על ידי המדינה.  הוא רוצה שכל התנועות הדתיות היהודיות יוכלו להתפלל בגלוי בכותל המערבי.  עד כה, החרדים לא הרשו ליהודים לא אורתודוקסים להתפלל כקבוצה בכותל, וגם לא אפשרו לנשים לקרוא את כתבי הקודש שם.   הוא אפילו רוצה לפעול ליצירת חוקה לישראל, דבר שלא קרה במשך 70 שנה בגלל החרדים.

3. נפתלי בנט

מפלגת ימינה; "ימינה"

בנט נולד בחיפה להורים אמריקאים שומרי מצוות היהדות האורתודוקסית המודרנית.  הם עלו לארץ לפני שהוא נולד.  משפחתו בילתה כמה שנים מילדותו בארה"ב לפני שחזר לישראל.  שירת במבצעים קרביים כקצין בכוחות המיוחדים של ישראל. בהמשך הקים בנט כמה חברות תוכנה מצליחות ומכר אותן תמורת כ-300 מיליון דולר.  הוא נכנס לפוליטיקה בשנת 2006 וכיהן כראש המטה של ראש הממשלה נתניהו.

נפתלי בנט הוא איש עסקים פר אקסלנס. הוא אסטרטג מבריק בפוליטיקה הישראלית עם מטרות ויעדים ברורים.  הפתרונות שלו לנושאים קשים מאוד ברורים להפליא וניתנים לביצוע.  הבעיה שלו הייתה בגלל היכולות שלו, נתניהו פעל כדי לדכא אותו.

מדיניותו ביהודה ושומרון איתנה.  הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית.  הוא בעד השקעה בסלילת כבישים לפלסטינים כדי שיוכלו לנסוע באזורים שלהם ללא מחסומים. תוכניותיו כוללות הקמת אזורי תעשייה משותפים לעובדים יהודים וערבים, משום שלדבריו, "השלום צומח מלמטה - דרך אנשים בחיי היומיום".  כמאמין גדול בשוק החופשי, הוא מאמין בפחות רגולציה ממשלתית על המגזר הפרטי משום שלדבריו, עסקים פרטיים הם מנוע הצמיחה של המשק.

אז מה האתגר הגדול ביותר שלו לקבל מספיק קולות כדי להיות ראש הממשלה הבא?  נראה שאין מספיק יהודים דתיים מודרניים בישראל!  אומה זו מפולגת ברובה בין חרדים לחילונים.

תפקידו בבניית הקואליציה הבאה הוא אחד המעניינים ביותר לצפייה, שכן בנט נתפס כממליך המלכים של הבחירות האלה. כי למרות שהוא גם מבחינה דתית וגם אידיאולוגית בימין, הוא לא אוהב את השחיתות והקיצוניות של החרדים והיה נוטה להקים קואליציה עם השמאל אם זה אומר יותר חופש לאזרחי ישראל. זה הימור, אבל אם ישחק נכון הוא עלול למצוא את עצמו בראש החפיסה המדשדשת החדשה.

כיצד ישפיעו הבחירות על המאמינים המשיחיים בישראל?

בעוד שציבור המאמינים בישראל נוטה להיות שמרני מבחינה חברתית, הם מצביעים לשמאל ולימין. הסיבה לכך היא שהצבעה ל"ימין" היא במידה רבה עמדה למען מוסר וביטחון, בעוד שהצבעה ל"שמאל" נתפסת כעמדה למען חופש דת.

בימין, היהודים החרדים הפכו את עצמם לאויבי היהודים המשיחיים, נלחמים בקהילות משיחיות גדלות והולכות ומנסים לסגור עסקים בבעלות מאמינים.  ומכיוון שהם בעלי הברית הנאמנים ביותר של ראש הממשלה המכהן מזה זמן רב, יש להם השפעה רבת עוצמה.

בשמאל, חילונים נוטים להתגמש יותר עם אנשים מאמינים כמונו, אבל הם גם תומכים בהפלות, לא יראים את המשפחה המסורתית, ומלמדים בבתי הספר שהתנ"ך הוא מסורת גדולה, אבל אין אלוהים. בעוד שמנהגים אלה עשויים להיות מתועבים עבור החרדים, תחת שלטונם, הם לא עשו דבר כדי לרסן את הקהילות האנטי-תנ"כיות.  הפלות הן בחינם וקל להשגה, ואין התנגדות משום מקום מצד פעילי להט"ב שמשפיעים כעת על תוכנית הלימודים בבתי הספר.

בסופו של דבר, רק אלוהים יודע מי יהיה ראש הממשלה הטוב ביותר לישראל בבחירות האלה.  אנו מתפללים בכנות שרצון אלוהים ייעשה בבחירות האלה כפי שהוא בשמיים.  שאלוהים ישתמש בפוליטיקאים, ויבחר בחלקם אפילו להיות בעלי ברית של הקהילה היהודית המשיחית בישראל.