הערבים עושים את הגויים הטובים ביותר

אתה זה שהבאת את הספרים הירוקים האלה?", שאל מוחמד, שייח' באחד הכפרים הערביים שממזרח לירושלים. קצת לחוצה, רותם אישרה שזה נכון. רותם (שם בדוי), חבר טוב שלנו ושותפו לעבודה בבשורה, טיפל בכמה ערבים בכפר. הוא חזר שוב ונכנס ל"צריף" שבו מתאספים גברים מקומיים כדי לעשן את הנרגילות שלהם. אחד מתלמידיו החדשים נתן את הברית החדשה הירוקה לאביו, שהיה שייח' (זקן) בקהילה המוסלמית.

"הבן שלי נתן לי את זה", המשיך השייח', "ואני קראתי את חייו של עיסא (ישוע). אנחנו רוצים לדעת יותר. בוא". האיש הוביל את רותם ואת בן זוגו אלון לביתו וערך סעודה להם ולמשפחתו הגדולה.

"כשהייתי צעיר ראיתי חזיון של עיסא, וגם אשתי ראתה חזיון, לפני שהכרתי אותה. היא ראתה את עיסא רוקד בשמיים". רותם ואלון סיפרו את כל סיפור חייו של ישוע ואף הציגו חלקים ממנו. לבסוף שאל רותם את השייח': "האם תרצה להתפלל?". השייח' הסכים, והם התפללו יחד. לפתע קפץ האיש והכריז: "אני מרגיש כאילו משקל עצום הוסר ממני! אמרת שיסא עושה ניסים. יש לי כאבים בברך, אתה יכול להתפלל?"

הם התפללו, והכאב עזב מיד. לאחר מכן התפללו רותם ואלון לשתי מחלות נוספות שנרפאו מיד. תוך כדי כל זה, רותם הבחינה בגבר מזוקן בלבוש ערבי מסורתי ליד השולחן. "חמאס", לחש מישהו. האיש, הם הסבירו, היה מוסלמי קיצוני שחיפש מוסלמים נומינליים והקצין אותם.

כשראה מה בדיוק קרה, ניגש האיש המזוקן והתיישב ליד רותם. "כשהייתי בן 19", הוא מתחיל, "משהו נכנס בי. מאז אני מסתובבת כועסת ומלאת זעם ויש לי סיוטים. אני מאמין ששניכם יכולים לעזור לי". זה לא מה שרותם ציפה לשמוע מהאיש, אבל הוא חשב שכדאי לו "לעזור".

הם התפללו עבורו בשמו של ישוע, והאיש פנה אליהם לפתע. הוא קפץ עם החיוך הכי גדול ואמר, "הרגשתי שהדבר שהחזיק את הלב שלי משחרר ויוצא לי מהראש!" לאחר מכן תפס את רותם ואלון והחל לרקוד. אחד הגברים בצריף, שנהנה מהאווירה החגיגית, הדליק קופסת בום קטנה בפינה והם החלו לרקוד במעגל לצלילי מקצבים מזרח תיכוניים.

האם זה אמיתי?

המראה היה כל כך מדהים שרותם חשב לעצמו, "אני כל כך שמח שאלון כאן איתי, אחרת אף אחד לא יאמין לי אם אתאר את מה שקורה".

"מי כאן היה רוצה לקבל את ישוע כאדון שלו?" שאל רותם. חמישה אנשים הרימו מיד את ידיהם, כולל השייח' ואיש חמאס. רותם הזהיר אותם: "אתם יודעים שיקראו לכם עכשיו מבשאר (מיסיונר)". הם חייכו, התפללו ורקדו עוד קצת. כמה גברים אחרים צייצו: "אנחנו מעוניינים, אבל אנחנו רוצים לדעת יותר קודם".

עדות זו של איש חמאס הדהימה אותי משום שבעוד העולם מתרוצץ ומנסה לספק מזון וכסף לחברה הערבית, הבעיה האמיתית שיש לטפל בה היא שאנשים אלה מעונים על ידי רוחות רעות ומשמשים כפיונים במלחמה הגדולה יותר של השטן נגד הבטחותיו של אלוהים.

לגאול את הערבים מידי מדכאיהם

חילונים שהיו מעורבים בסיכול פיגועים העידו כי "להסתכל להם בעיניים היה כמו להסתכל על השטן עצמו". זעקתם של נוצרים אוהבי ערבים צריכה להיות: "אלוהים, הושיע את העם הערבי מהכובש והמענה שלו, השטן". האיש הזה רצה להיות חופשי, אבל תשוקתו הייתה ניתנת להשגה כמו ניסיונו של אדם משותק להוריד ערימת עקרבים מגבו. רק אלוהים יכול להציל אותו!

אז מה זה? ישועה בקרב הערבים? מה זה קשור ליהודים?

יש אנשים שחושבים שפאולוס מאס בכך שהיהודים דוחים את ישוע ועזב אותם לטובת הגויים. אבל במציאות, פול הובל לשנות את הטקטיקה שלו.

באל הרומיים 9-11 הוא כותב על המשך עולו לישועת ישראל, ומציין: "אני אומר את כל זה במיוחד לכם הגויים. אלוהים מינה אותי כשליח לגויים. אני מדגיש את זה, כי אני רוצה איכשהו לגרום לעם ישראל לקנא במה שיש לכם, הגויים, כדי שאולי אציל חלק מהם". (אל הרומיים 13-14: 11)

זה בוודאי לא אומר שהישועה של "לא-יהודים" יקרה פחות לליבו של אלוהים מאשר היהודים. בדיוק כפי שהמאמינים היהודים שמחים שהמשיח בא מקרבם לישועת העולם, כך מאמינים גויים צריכים לשמוח שהאיחוד שלהם עם אלוהים יעודד את שיבת ישראל לאלוהים.

מצדדים באסלאם

חבל שיש נוצרים שבאים לכאן לישראל ו"מצדדים" בערבים נגד יהודים כשהם מציעים לערבים את הבשורה. למרבה האירוניה, תמיכתם הנחרצת דווקא אינה מצדדת בעם הערבי; היא מצדדת באסלאם – המקור הגדול ביותר לדיכוי הערבי בעולם.

אין עדות גדולה יותר לעם היהודי לכוחו של אלוהים באמצעות ישוע מאשר לראות אנשים מלאי שנאה כלפי העם היהודי – מקבלים את המשיח היהודי ואז מאמצים את העם היהודי כאחיו הגדול.

וכך, כפי שאלוהים אמר שהוא יציל את הגויים כדי לגרום ליהודים לקנא ביחסי הגויים עם אלוהי ישראל – למעשה, אין גויים טובים יותר לתפקיד מאשר העם הערבי!