קצת גן עדן עלי אדמות

זה היה יום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל 2019 ואני התענגתי על החגיגה השנתית.

בישראל יום לפני יום העצמאות הוא יום הזיכרון. "ימים" בישראל מתחילים בערב בדיוק כמו ימי הבריאה. (אז הערב והבוקר היו היום הראשון. בראשית א' 5) משמעות הדבר היא שהישראלים מבלים את בוקר יום הזיכרון באבל, כפי שכמעט כל אדם בישראל מכיר משפחה שאיבדה את יקיריהם במלחמה או בטרור. וכשהשמש שוקעת, מצב הרוח באוויר משתנה באופן מוחשי והעם פורץ בחגיגה. 

תמיד נהניתי מהמעבר הזה כי הוא נותן ערך לחיים שאבדו על ידי חיבור ההקרבה שלהם עם הגמול של אומה עצמאית משגשגת, והוא מדגים את הרוח היהודית שזוכרת את עברה הכואב תוך ציפייה מלאה לעתיד מזהיר.

"אנשים מבחוץ צריכים לחוות את זה," חשבתי. זה הרגיש יותר כמו אגרוף בטן מאשר רגע של השראה. כל כך הרבה סיורים מגיעים לכאן ומבקרים באתרים עתיקים ומתעלמים לחלוטין מאנשי הגורל החיים כאן היום. תיירים באים ועוזבים, מבלי להבין את הסיפור העתיק שהם חוו על בני ישראל ומשיחם – לא עצר לפני 2000 שנה! היא נמשכת עד היום בחיי צאצאיהם שחזרו (כפי שהובטח) לחיות באותן ערים של אבותיהם. זוהי עדות עוצמתית לגדולתו של אלוהים כמו הניסים של כתבי הקודש! תוכניתו המקורית מעולם לא נכשלה.

עכשיו, אם יצא לכם פעם לבוא לראות את צוות מעוז בעבודה בישראל, אתם יודעים שלא חסרים לנו מעללים. אנחנו ממקדים מאמצים בישראלים מקומיים ולכן בדרך כלל כשאנשים שואלים אותנו על סיור, אנחנו מפנים אותם לכמה סיורים ייחודיים שהיינו ממליצים עליהם (ויש כמה ממש מעולים!). אבל חלק משמעותי מהחזון של מעוז הוא להציע לנוצרים ברחבי העולם תובנות ייחודיות מנקודת מבט ישראלית. בכל חודש אנו מנסים לעשות בדיוק את זה עם מכתב התפילה השבועי ודו"ח מעוז ישראל החודשי. אבל כשחשבתי על זה, לא הכרתי סיורים שבהם החוויה הישראלית המודרנית הייתה בולטת כמו החוויה העתיקה למבקרים – וזה משהו שיכולנו להציע.

וכך נולד סיור העצמאות של מעוז! ואז הגיעה הקורונה.

רק באביב הזה הכל סוף סוף נפתח שוב. האורחים שלנו נחתו יום אחרי חג הפסח ועזבו למחרת יום העצמאות. החוויה הייתה כל כך מיוחדת, עם לילה של הלל ובישול בחצר האחורית שלנו כמיטב המסורת בבוקר שאחרי יום העצמאות. התמורות בחייהם של אנשים היו כה משמעותיות שפשוט היינו צריכים לחלוק את החוויה איתכם!

הכומר ריקרדו ואלין

הכומר ריקרדו

הבאתי איתי כמה כמרים מהכנסייה שלי. הימים שבילינו כאן יחד היו ימים של הרחבת החזון שלנו, והבנה טובה יותר של מה שאלוהים אמר בדברו. זה באמת פתח את החזון התנ"כי שלנו. אנחנו מבינים יותר את התרבות, הגיאוגרפיה והמעבר של הקב"ה עם עם ישראל, שיש לו מקבילה למציאות שלנו היום. מעוז עשה עבודה מדהימה. האווירה הייתה כל כך נעימה ושלווה. הכל הלך חלק; המלונות היו נהדרים; האוכל היה מדהים. כל מה שמעוז עשה היה מדהים, ואנחנו בהחלט חוזרים. אני באמת ממליץ על החוויה לכולם.

אלין

הסיור בשבילי היה חשיפה. תמיד חלמתי להיות כאן. אני אוהב היסטוריה וחלמתי בציפייה גדולה ללכת למקומות ולגלות מה קרה ולמה דברים קרו כמו שהם קרו. התנ"ך אומר שמחשבותיו של אלוהים גדולות משלנו וזה מה שהטיול הזה היה בשבילי – גדול יותר ממה שחלמתי.

בכל מקום בו ביקרנו, קובי הסביר את התרבות ואת הסיבה לדברים. כאילו הרחיב את הטקסטים שקראנו קודם לכן בזכוכית מגדלת. ברגעים רבים היו לי דמעות של אושר כשחוויתי מידות חדשות של אלוהים. זה היה כאילו אלוהים מציג את עצמו בחלקים גדולים יותר ובממדים אחרים לגמרי. בסוף הטיול הייתה אחדות מדהימה בקבוצה מאנשים שהגיעו מכנסיות ומרקעים שונים.

עדנה

הטיול הזה בשבילי היה על שמחה. לפני ארבע שנים איבדתי את בני ובלבי חשבתי שאי אפשר יותר להיות מאושרת. ואז ראיתי כאן בישראל איך למרות כל הכאב שיהודים עברו, אפשר להיוולד מחדש ולפרוח. קיבלתי את משיחת השמחה כאן בישראל ואני מתפלל שהשמחה הזו שנשפכה עלי תימשך עד סוף חיי. אני רק צריך להודות לקב"ה ולמעוז שהביאו לנו את הרגעים האלה של שמחה גדולה, אושר גדול.

מתיאוס וביאנקה

קראנו לטיול הזה "תחילתו של החדש". ביאנקה ואני משרתים עם מעוז ישראל בברזיל כבר שנתיים. לקראת הטיול הזה ביאנקה הייתה בהריון עם בנות תאומות שיהפכו אותנו להורים בפעם הראשונה. 40 יום לפני הנסיעה איבדנו את אחת הילדות שלנו ברחם ובתנו השנייה שרדה רק כמה ימים אחרי שנולדה. בידיעה שאנחנו במקום שבור, קובי ושני הזמינו אותנו להיפגש לסיור. "זו תהיה חוויה מרפאת", אמרו לנו.

הלכנו לסוגים רבים ושונים של מקומות ובכל מקום הבנו טוב יותר את ההיסטוריה של עם אלוהים, כיצד הוא קיים את הבטחותיו וכיצד הוא הוביל אותן מעצבות לשמחה שוב ושוב. בגן הקבר היה לנו רגע עוצמתי של הלל והתייחדות. כשכולם יצאו לעלות לאוטובוס, ביאנקה ואני נשארנו עוד קצת. היינו במקום שבו משיחנו מת ואחרי שלושה ימים קם לתחייה והתחלנו לבכות ולהתפלל: "אלוהים, במקום הזה היה מוות, אבל הצלחת להביא חיים". באותו רגע הרגשנו שאלוהים כל כך קרוב אלינו, קרוב לכאב שלנו, לרגשות ולתפילה שלנו. בסיור הזה אלוהים באמת התחיל בנו משהו חדש. זו הייתה טבילה של התגלות, אהבה, הבנה, שמחה וריפוי.

אמילדו ומרים

אמילדו

כשהגענו לכאן הרגשנו באמת אווירה אחרת. זו זכות גדולה עבורנו להכיר את ישראל. אני רוצה להודות למתאוס ולביאנקה שהתארגנו לבוא ולשרת אותנו כאן כל הזמן. את מה שחוויתי לעולם לא אשכח. אני חוזר מלא הכרת תודה.

מרים

אני באמת מודה לאלוהים שהוא כאן. לעתים קרובות אנו אומרים לאלוהים כיצד אנו רוצים להכיר אותו יותר, ולכן ההגעה לכאן הייתה מיוחדת עבורנו. למדנו כל כך הרבה על מי שהוא מעצם היותנו במקום שבו הוא היה. אבל כל הזמן שהייתי בישראל שמעתי את אלוהים אומר לי לא רק ללכת בין האתרים השונים, אלא לאהוב את הארץ הזאת ולאהוב את האנשים שחיים כאן. מעולם לא חשבתי כך על ישראל לפני כן. רק בעשרת הימים שהייתי בישראל, אלוהים נתן לי שמחה ואהבה לעמו כאן ולאבודים. אני יוצא מכאן עם עול להתפלל יותר ולהקדיש יותר מחיי לטיפול באחרים.

פרננדיניו ופאולה

פרננדיניו

הסיור הזה היה ממש שמחה! אנחנו מאוד מושפעים מכל מה שראינו. קובי גילה לנו את האמת לאורך כל הדרך. לראות את מעוז ולראות את כל מה שה' עושה בארץ הזאת היה נפלא. הושפענו באמת ואנחנו חוזרים הביתה יותר מעודדים. אם אתה יכול לבוא ולהיות חלק מזה, אני יודע שאתה תהיה מבורך!

פאולה

זו הפעם הראשונה שלנו כאן, והושפענו מכל מה שחווינו, ומכל מה ששמענו. להיות עם משרד מעוז היה מדהים כי ראינו הכל בפרספקטיבה חדשה. זו הייתה ברכה ואנחנו מצפים שתהיה לנו הזדמנות נוספת לבקר שוב.

אנונימי

נושא שהשפיע עלי מאוד בסיור הזה היה נאמנותו של אלוהים; איך הוא מבטיח הבטחות ואז מקיים אותן. ביקרנו במקומות רבים שחיזקו את האמת הזו, אם כי אחד הרגעים שהכי נגעו בי היה "הבית השרוף" בירושלים. הבית השרוף היה ככל הנראה ביתה של משפחת לויים עשירה שהוצתה במהלך החורבן הרומי של ירושלים בשנת 70 לספירה.

ישבנו מול שרידי הבית וצפינו בסרט קצר המשחזר כיצד לדעתם זה קרה. בסופו של דבר, הניצול היחיד מהשריפה בבית ישב מיואש. הוא דיבר על חוסר התקווה שחש כלפי ירושלים באותו רגע, אך הייתה לו תקווה שיום אחד רחובותיה יתמלאו שוב בחיים ובאנשים. ואז, המסך השחיר לשנייה לפני הצילומים המודרניים של ירושלים שבהם נראים המוני אנשים, זקנים וצעירים.

זה גרם לזכריה ח' 4-5 להתעורר לחיים: "שוב ישבו גברים ונשים בשל זקנה ברחובות ירושלים, כל אחד מהם עם מקל ביד מפאת גילו. רחובות העיר יתמלאו בנערים ונערות שישחקו שם".

אנסלמו וסלמה

מרגע שהגענו קרו לנו דברים מיוחדים ובלתי צפויים. ביום הראשון זכינו לפגוש את מייסדי מעוז ישראל, ארי ושירה – זוג מדהים עם כל כך הרבה ניסיון. הם זרעו זרעים מזמן ועכשיו אנחנו רואים את הזרעים צומחים ומניבים הרבה פירות כאן בישראל. אני רוצה להודות לאלוהים על ההזדמנות לבוא לישראל עם מעוז ישראל. אני באמת מודה לאלוהים על קובי שהיה איתנו כל הזמן. עבורי באופן אישי, הסיור הזה היה זמן של ריפוי עמוק, הרבה למידה וחוויות רבות עם רוח הקודש. ביקרנו במקומות רבים אליהם קבוצות אחרות לא הולכות. אני מקווה שרבים אחרים יבחרו לבוא לחוות את ישראל כמוני. אלוהים יברך אותך קובי ואת משפחתך! שאלוהים תמיד יכבד את משפחתך. עבורנו זו הייתה חוויה כל כך מדהימה!

למידע נוסף על הסיור לחצו כאן.