מצוות הכיף

דו"ח מעוז ישראל 09.2020
פורסם: ספטמבר 1, 2020 | דוחות מעוז ישראל

החל מאמצע ספטמבר השנה יגיעו חגי תשרי הסתיו. עם ישראל יילקח שוב למסעו הרוחני השנתי על ידי הכרזת ברכות על השנה החדשה בראש השנה, חשבון נפש וחזרה בתשובה ביום כיפור (יום הכיפורים) וחגיגות ושיתופים בסוכות.

בדרך כלל, בתקופה זו של השנה, אנו נשאלים על ימים קדושים אלה ומה משמעותם עבור הנוצרים. לאחר שלמדנו את העומק הרוחני שמגיע עם התבוננות בימים המיועדים האלה, שאלת ההמשך היא בדרך כלל, "האם נוצרים יכולים או צריכים להצטרף לימי השנה התנ"כיים האלה?" התשובה הקצרה – על פי מה שהחליטו המאמינים היהודים הראשונים בספר מעשי השליחים ביחס למאמינים הגויים היא: כן, אתה בהחלט יכול; לא, אתה לא חייב.

בין אם מעולם לא שמעתם על החגים הללו, ובין אם שמעתם מעט ואתם שוקלים לצפות בהם לראשונה, ובין אם נמנתם עם מעגלים חברתיים שחוגגים אותם כבר שנים, אתם עשויים להעריך תובנות מישראל.

ראשית, לפני שעושים את הקפיצה לאלפי שנים של מסורות מצטברות, הנה שתי נקודות התחלה נהדרות.

  1. חשוב יותר ללמוד את "למה אנחנו עושים את זה" לפני שאתה לומד את "מה שאנחנו עושים". ה"מה" יכול להשתנות; ה"למה" אף פעם לא קורה.
  2. ימיו הקדושים של אלוהים נקבעו לעבור מדור לדור. חגים שנועדו לערב ילדים לא נועדו להיות בעלי צורה מושלמת. הראשון והאחרון של סעודות הסתיו הם זמן של שירה ידידותית לכל המשפחה, שמחה, ריקוד ואכילה. זהו החלק היחיד של התורה, שבו אלוהים, במובן מסוים, מצווהעל ישראל לעשות – להשתנק – ליהנות!

על פי רוב, חגי ישראל מנציחים עלילה פשוטה: הם ניסו להרוג אותנו. ניצחנו. בואו נאכל! אין ספק שהמשבר הבריאותי השנה ימשיך להמיט הרס על ההתקהלויות והארוחות הגדולות המזוהות באופן מסורתי עם חגי תשרי (בדיוק כפי שקרה בפסח האחרון). ובכל זאת, היהודים תמיד הסתגלו לכל טוויסט שנזרק לעברם עד כה, והמשבר האחרון צפוי לעורר דרכים חדשניות חדשות לחגוג.

המסע של חגי תשרי מתחיל בתקיעת השופר לקראת השנה החדשה בלוח השנה היהודי בראש השנה. התאריך משתנה מדי שנה אם אתה משתמש בלוח השנה הגרגוריאני הרגיל, אז אתה צריך תמיד לבדוק. השנה, בערב ה-18 בספטמבר, יתקתק לוח השנה היהודי את שנתו לשנת 5781 – ספירת השנים מאז הבריאה.

מתוך הבנת הצורך ביותר מסתם לב חוזר בתשובה ביום הכיפורים, יהודים אורתודוקסים פיתחו מסורת של הנפת תרנגולת מעל ראשם של יחידים כשהם מתנערים מדרכיהם השגויות. לאחר מכן הם שוחטים את העוף לפני שהם תורמים אותו לנזקקים למאכל. אמנם אין לכך תקדים תנ"כי, אך הדבר המפכח היחיד שהפרקטיקה הזו מציעה הוא ההשפעה של צפייה בחיה מתה בגלל הבחירות שעשיתם.
קרדיט: Alamy

אם אתם מדביקים לפרטים, אולי שמתם לב בכתובים שהחודש הראשון בפועל של השנה הקלנדרית היהודית, על פי תורת משה, הוא באביב בסמוך למועד הפסח – חודש ניסן. עם זאת, אין חג הקשור ליום הראשון בניסן (מלבד ציון מולד הירח הרגיל), ומספיק חכמי ישראל החליטו שלמיטב הבנתם העולם נברא סביב השבוע הראשון של החודש המקראי השביעי. כך הפך ראש השנה לחגיגת ראש השנה היהודית הבלתי רשמית-רשמית.

אם אתם עדיין לא מסכימים עם ההתאמה של התייחסות לראש השנה היהודי, אל דאגה; היהודים מתגאים בכך שמעולם לא הגיעו לקונצנזוס אחיד על דבר אחד.

ראש השנה דומה לראש השנה הבינלאומי בכך שהוא חוגג. תוקעים בשופר, והתפילות נאמרות ומושרות. אנחנו אוכלים את הזרעים העסיסיים של הרימון כדי לסמל את הרצון לשנה פורייה וטובלים תפוחים בדבש כדי שגם השנה תהיה מתוקה.

בין ראש השנה ליום כיפור (יום הכיפורים) יהודים מקיימים את מה שנודע כעשרת הימים הנוראים. בעוד שברחבי העולם, ערב ראש השנה עשוי לקרוא לרגע או שניים של מחשבה על השנה הקודמת וזו שבאה, ליהודים ייקח עשרה ימים תמימים להרהר היכן הם היו ולאן הם רוצים להגיע. זמן זה של הרהור שבו רבים יבקשו ליישב את העבירות מגיע לשיאו ביום של צום ותשובה ביום כיפור. מלבד ראש השנה, יום כיפור הוא היום היחיד בשנה שבו תוקעים בשופר יהודים.

למרות שזה יום חגיגי, יום כיפור הוא היום האהוב עליי בשנה להיות בישראל. אף אחד לא נוהג. כולם בבית מהעבודה, והאדמה מרגישה שלווה. משפחות הולכות ברגל לבית הכנסת המקומי לתפילה, וילדים רוכבים על אופניהם בכבישים השוממים והכבישים המהירים הרבים.

כשגרנו בתל אביב, זה היה היום היחיד בשנה שבו אפשר היה לשמוע את הים מהדירה שלנו. וכאשר תל אביב – העיר שלעולם אינה ישנה – נעשית שקטה מספיק כדי לשמוע את הים, אנו מתפללים שלבבות האנשים יהיו שקטים מספיק כדי לשמוע את קולו של יוצרם.  זוהי חוויה ייחודית שלא תמצאו בשום מקום אחר בעולם.

כיהודים מאמינים, לאחר שקיבלנו מחילת חטאים באמצעות ישוע, יום כיפור הוא עדיין יום שבו אנו שוקלים ומבקשים סליחה על חסרונותינו. וכמובן, אנו מתפללים ברצינות עבור הקהילות הישראליות שלנו ועבור יהודים ברחבי העולם. אנו מתפללים כאשר ליבם ממוקד בשמיים שעיניהם ייפקחו לזהות אותו הם ניקבו (זכריה י"ב 10) כדי שישראל יוכלו לחזור למערכת יחסים עם אלוהים כיחידים וכאומה.

כמעט ברגע שהשמש שוקעת ומכריזה על סיום יום כיפור – הישראלים שוברים בהתלהבות את הצום בן 26 השעות שלהם בארוחה דשנה. אז תתחילו לשמוע את קולות הפטיש של בניית הסוכה בזמן שהישראלים יתחילו להתכונן לחג הבא – סוכות.

סוכות הוא חג המשכן שבו הישראלים בונים מבנה זמני כדי לזכור את זמנם של בני ישראל במדבר. המבנה עשוי עץ או מתכת והוא מרופד ביריעות ומעליו ענפי דקל או במבוק (חשוב להשאיר פתחים כדי לראות את הכוכבים). החלק הפנימי מעוטר בעבודות יד לילדים, ומספר עצום של אורות וחומרים נוצצים אחרים שסביר להניח שתמצאו באזור חג המולד של חנות. הישראלים יאכלו ארוחות במבנה זה במשך כל שבוע חג הסוכות, והמסורים יותר ישנו בו גם כן.

ראוי לציין שכל ימי הזיכרון הללו סובבים סביב ארוחות משותפות וכולם ידידותיים למשפחות. אפילו יום כיפור מתחיל ונגמר בסעודה. החוויה נועדה להיות מסע קולקטיבי – מסע שמביא אותנו למקום של אחדות ופולחן.

נשיא המדינה ראובן ריבלין מקשט את הסוכה הנשיאותית יחד עם ילדיהם של עובדי לשכת הנשיא.
נשיא המדינה ראובן ריבלין מקשט את הסוכה הנשיאותית יחד עם ילדי עובדי משרד הנשיא.
באדיבות: לשכת העיתונות הממשלתית

השאלה עכשיו היא, אם אתם רוצים להצטרף לחוויה, איך אתם יכולים להתאים את החגיגות האלה לפינה שלכם בעולם?

1

זכרו את הנקודה

מטרת החגים של אלוהים היא לחגוג או להנציח את מה שהוא עשה. במהלך החגים, סיפור גדולתו של אלוהים הקשור לחג זה מסופר מחדש. עלינו להתרחק מתקופה כזו בו זמנית ביראת כבוד כלפי מיהו אלוהים ומה שהוא עשה, כמו גם בשמחה גדולה על כך שהוא בחר בנו לקחת חלק בסיפור.

בכל חג יש שלל שירים, תפילות ומסורות, שאת רובם תוכלו למצוא באינטרנט. המסורות כוללות זמנים קבועים לתקיעת השופר, שלושה סוגי ענפים ופרי הדר מיוחד לרכישה, וסוגים ספציפיים של בגדים ללבוש. עם זאת, אם בשלב כלשהו, המסורות והחגיגות הופכות למכבידות, או גורמות לקונפליקט עם הסובבים אתכם, פספסתם את הנקודה.

2

מזון

זה כמעט מובן מאליו, אבל למקרה שזה לא היה ברור: אי אפשר לעשות סעודה בלי אוכל. אכילת ארוחות יחד היא חוויה מגבשת ונחשבת לפעולת פולחן כאשר אוכלים באחדות לפני אלוהים. אז וודאו שאתם לא הופכים את ראש השנה וסוכות ללימוד תנ"ך חגיגי ללא אוכל. אחרי שאמרנו את זה, יום כיפור הוא יום כבד מאוד. בשנים עברו, חלק מהקהילות קיימו מפגשי תפילה כל הלילה ביום כיפור מכיוון שצום קולקטיבי הופך את חווית התפילה למלאה יותר. אפילו עם ההגבלות הנוכחיות, אתם יכולים להזמין משפחה אחת להתפלל ולהגדיל את הזמן שאתם מבלים בחיפוש אחר אלוהים. כמובן, כאשר השמש שוקעת, אל תשכחו לשבור את הצום עם סעודה!

3

מסיבה קשה

בטרמינולוגיה המודרנית, סעודות הן מסיבות, ועדיף ליהנות ממסיבות עם אנשים - גם אם השנה מדובר רק בכמה אנשים. אם בניתם סוכה, הזמינו חברים ובני משפחה להצטרף לחגיגה לארוחה. לאחר מכן צללו לסיפור נאמנותו של אלוהים לבני ישראל במדבר ומדוע בניתם מקלט זמני. כמשפחה, אנו תמיד דנים בעקביות נאמנותו של אלוהים לתוכניתו ובאופייה הזמני של הסוכה – בדיוק כפי שהארץ היא ביתנו הזמני. לקבלת טיפים מעשיים יותר לחגים, אנו מציעים החודש את מדריך החניכות של Color Me Family. אפשר גם לחפש שירים ישראליים שיתנגנו ברקע; רובם נהדרים לריקודים, וחלקם אפילו פשוטים מספיק כדי שתוכלו לשיר יחד.

4

קחו בחשבון את הסביבה שלכם

מרגש ככל שזה מרגיש לבנות סוכה ולאכול או אפילו לחיות בה במשך שבוע, שקול את הבטיחות והמעשיות של מקום מגוריך. ישראלים רבים בונים את הסוכה שלהם במרפסת שלהם וישנים בה. חצרות הן נדירות בכל מקרה בישראל, והחלל הסגור מבטיח שאנשים ברחוב לא ינסו להצטרף למסיבה שלכם בשתיים בלילה.

אתה יכול גם לשקול את האפשרות לבלות את השבוע עם חברים באתר קמפינג. יש אנשים שבוחרים לישון באוהלים שנקנו בחנות ולאכול יחד בסוכה סמוכה. לבסוף, אל תשכחו לקחת בחשבון את מזג האוויר. לאחר אקלים ים תיכוני עם קיץ ארוך וחם וסתיו, אנו כמעט ולא מתמודדים עם גשם בתקופה זו. טפטוף הוא לא בעיה, אבל סופת רעמים היא לא הזמן להיות בחוץ.

בערב יום כיפור, הישראלים לובשים לבן כדי לסמל את ההתנקות מחטא. ומכיוון שאסור למכוניות לעלות על הכבישים, הרחובות מלאים בהולכי רגל ורוכבי אופניים.
קרדיט: Alamy

5

אל תשכחו את הברכה! – שיעור עברית

סיפורים רבים נכתבו על המספר המדהים של יהודים מצליחים ברחבי העולם. מבידור ועד מדע, נראה שליהודים יש יותר השפעה לנפש מכל קבוצת עם אחרת. השפעתם כה בולטת עד כי במשך מאות שנים נפוצו תיאוריות קונספירציה לפיהן ליהודים יש תוכנית סודית להשתלט על העולם. אם הם באמת היו מכירים יהודים, הם היו יודעים שגם אם היו רוצים, היהודים לעולם לא היו מסכימים זה עם זה על איך להשתלט על העולם, שלא לדבר על איך לשלוט בו לאחר כיבושו.

אז מהו סוד ההצלחה היהודית? אין תשובה אחת לשאלה זו, אבל אני מאמין שלמילות ברכה יש תפקיד עצום.

בעוד שבני ישראל מפורסמים לכאורה בכך שהם מתלוננים בכל הזדמנות שיש להם, האמת היא שהיהודים מברכים את אלוהים ואחד את השני כהרגל. בתרבות הישראלית המודרנית, תגובה אופיינית ל"מה שלומך?" היא "יתברך שמו!", והברכה "שלום!" היא הכרזת "שלום" על השומע. משפחות מתאספות מדי שבוע סביב שולחן ארוחת השבת כדי להלל את אלוהים, ואבות מברכים את ילדיהם ונשותיהם. חגים וימים קדושים מלאים בהצהרות ליטורגיות של ברכה. וגם כאשר יהודים מדברים על המתים, הם מוסיפים: "יהי זכרו ברוך".

אמת מרתקת על מילים עלולה להחמיץ כאשר מתרגמים את התנ"ך מעברית לשפות אחרות. בעברית המילה "מילה" ו"דבר/חומר" זהה. אלוהים ברא דברים באמצעות המילה המדוברת משום שדבריו היו במהותם "חומר". ומה שהוא דיבר בא לעולם כפי שהוא דיבר אותו. מכיוון שאנו נבראנו בצלמו, גם לדברינו יש משקל. לכן מעודדים אותנו לברך אחד את השני ומתייאשים מקללות. המילים שלנו חשובות כי המילים שלנו יוצרות חומר.

שמתם לב פעם כשאתם שומעים אנשים מדברים עליכם רע, אתם עלולים להרגיש כאב דקירה פיזי או לחוות אובדן אנרגיה או דיכאון? אתם חווים את המציאות שהם בוראים באמצעות המילים שלהם. ולא, אנחנו לא יכולים למנוע מהעולם לדבר סרה, אבל בדיוק כמו להתקלח כדי לשטוף את הלכלוך אחרי יום ארוך, אנחנו יכולים להתמודד עם הקללות שלהם על ידי אמירת ברכות. למרבה המזל, ברכות שנאמרות בשם אלוהים חזקות יותר מכל מילה שנאמרת באופן שלילי. זה לא סוד שבישראל רבים מקללים את שמה. אך למרבה המזל, גם בישראל יש אנשים ברחבי העולם המברכים עליה בשם האל החי.

אז אל תשכחו את הברכה! ברך את משפחתך. ברך את חבריך. ברך את הבוס שלך, ברך את הרשויות שלך (בין אם הצבעת להן ובין אם לא), ברך את השכן שלך, ובעיקר ברך את האדם שמתסכל אותך ביותר.

זכרו, בדיוק כמוכם, כולם רוצים שיאהבו אותם. במיוחד בימים אלה, כולם עוברים מאבקים – ויש אנשים שאין להם אף אחד שמדבר חיים על המצב שלהם. גרסה מבורכת של אותו אדם מתסכל תהיה הרבה יותר מהנה להיות בסביבה. אז ברכו אותם מדי יום, שבוע, חודש – ופעמיים בחגים.

אנחנו תמיד במרחק של דור אחד חסר ידע מחוסר אלוהים מוחלט. זוהי אחריותנו לספק את המסר של אלוהים לכל דור בשפה ובפורמט שהם יכולים להבין.

החגים המקראיים הם דרך ייחודית שבה אלוהים שומר על סיפורו לאורך הדורות. כל דור מסופר ומסופר מחדש את הסיפור. אבל כל דור חייב גם לקרוא וללמוד את הסיפור בעצמו כדי להישאר מעוגן באמת האלוקית.

כפי שאתם קוראים בדו"ח מעוז ישראל החודש, אתם רואים שאנו מחויבים להנגיש את סיפורו של אלוהים ואנחנו לא יכולים לבצע את המשימה האדירה הזו ללא תמיכתכם!

קרא עוד על פרויקטי התרגום הנוכחיים שלנו במאמר הבא.


לשתף: