נועה... אישה ישראלית אורתודוקסית הולכת בעקבות ישוע

לפני כמה חודשים, חברי הטוב עידו, שהוא מאמין חדש בקהילה שלנו, היה צריך לשאת נאום במסגרת קורס שהוא לקח. במהלך נאומו, הוא החליט לשתף על תהליך הגאולה שחווה בתפארת ישוע. למרות שהוא לא הזכיר את שמו של ישוע, היה ברור שיהיו אנשים מהקהל שיבקשו ממנו פרטים נוספים בסוף נאומו.

נועה, שהייתה אורתודוקסית בעליל, ניגשה לעידו לאחר הרצאתו והחלה לשאול אותו שאלות על הקהילה ולמה הוא מתכוון ב"גאולה". עידו סיפר לה בשמחה על אמונתו בישוע והזמין אותה לבוא לקהילה.

נועה באה ואהבה ללמוד על ישוע. היא אהבה את השבח וההלל – זה כל כך שונה מהשירה הליטורגית החוזרת ונשנית בבית הכנסת, שבה כל היבט של התפילה מוכתב על ידי פורמט מסורתי קפדני. לאט לאט אחינועם התחילה להבין שהאמונה בישוע היא לא "יבוא זר" אלא אמונה שמושרשת היטב ביהדות, שכל המאמינים הראשונים היו יהודים ושהאמונה שלנו מבוססת על התנ"ך והברית החדשה – ספר שגם הוא נכתב על ידי יהודים.

נועה החלה קורס חניכות שאני מנחה אשר מתעמק ביסודות האמונה בישוע, כגון הקרבתו של ישוע, חזרה בתשובה, נבואות משיחיות בכתבי הקודש העבריים, החשיבות של לימוד דבר אלוהים, ולבסוף, החשיבות של טבילה במים.

מעניין שעידו הצטרף לחלק מהשיעורים ואף לקח חלק בהטלת משמעת על נועה. למרות שהוא מאמין חדש יחסית, ברור שלעידו יש כישרון לבישור ולחניכות. עבורי, זו הייתה חוויה מיוחדת מאוד לראות אדם, שרק לאחרונה הפך לתלמיד בעצמו, מוביל מישהו לאמונה בישוע ומתחיל ללמד אותו. חשוב להבין שעבור יהודים דתיים, תפילה פירושה אמירת תפילות הכתובות בסידור התפילה שנקרא סידור. ביהדות האורתודוקסית התפילה היא מרכזית וחשובה, אבל אין דבר כזה פשוט לדבר ולשתף עם אלוהים באמצעות תפילה. כל תפילה ביהדות האורתודוקסית נכתבת בפורמט קבוע מראש, הקובע מתי ומה יש להתפלל במהלך היום.

בנות דתיות פטורות מחלק מתפילת החובה שגברים שומרי מצוות חייבים להתפלל במשך כל היום. עם זאת, בכל בוקר כשנועה הייתה מתעוררת היא הייתה מדקלמת את תפילת "מודה אני", תפילה המודה לה' על שהתעורר בשלום. לאחר כל ארוחה אחינועם הייתה מתפללת "תפילת מזומן" ומודה לה' על האוכל. יש עוד הרבה תפילות קבועות וחובה ביהדות, חלקן יפות להפליא, אך אף אחת מהן לא באה מתוך זעקת לב אישית וספונטנית לאלוהים.

בתפארת ישוע, נועה נחשפה לסוג אחר של תפילה, כזו שלא חוותה מעולם, לאחר שקראה רק תפילות קבועות מהדף. נועה אהבה איך שהתפללנו בקהילה, אבל היא לא הצליחה בהתחלה להתפלל באופן ספונטני. עם זאת, כל זה השתנה במהלך אחד השירותים שלנו; לקראת סוף הדרשה באותו יום. הקהילה כולה התחלקה לקבוצות קטנות כדי להתפלל על מספר נושאים – וגם כדי להתפלל אחד על השני. נועה הייתה באחת הקבוצות ומאוד נהנתה לשמוע את התפילות הספונטניות והאישיות שאנשים בקבוצה שלה התפללו. כשהגיע תורה, היא פשוט פתחה את פיה, ולראשונה בחייה החלה להתפלל ישירות מלב גדוש אהבה. היא שמחה מאוד שאלוהים נתן לה את היכולת להתפלל תפילה אישית מלבה!

השבח לאל! עוד ישראלי אחד יודע לעתור לשמיים!

בשבוע שעבר נסענו לנהר הירדן ליד טבריה, שם נועה הייתה טובלת במים. היא כל כך התרגשה מהיום המיוחד הזה. עידו בא איתנו יחד עם שתי מכוניות מלאות עדים. היה חשוב שעידו יטבול איתי את נועה כי הוא זה שהוביל אותה לישוע. הסברנו לנועה שבזמן הטבילה אנו מזדהים עם מותו של ישוע, המסמל את מותו של הזקן, עם כל תאוותיו ותאוותיו החוטאות. וברגע שאנו יוצאים מהמים אנו מזדהים עם תחייתו של ישוע מן המתים (אל הרומיים 6:6) ומתחילים לחיות, בכוחה של רוח הקודש, חיים חדשים (אל הרומיים 6:4).

נועה הכריזה שהיא מקדישה את חייה למשיח ישראל, ישוע. היא הודתה לאלוהים על ישועתה החדשה ונכנסה למים. זה היה רגע עוצמתי וקדוש, והייתה באמת נוכחות חזקה של רוח הקודש בזמן טבילתה. אלוהים מילא אותנו בשמחה, וזה היה סימן עבורנו עד כמה הוא שמח ש"בת ציון" זו קיבלה החלטה ללכת בדרכיו. שרנו והתפללנו יחד וחזרנו כל הדרך לתל אביב עם שמחה גדולה ושלווה בלב.