אוונגליסט רחוב נולד

כפי שנאמר לתמר אפריאט – www.TiferetYeshua.org

דיוויד הוא אוונגליסט רחוב "מלידה": הוא חברותי, ידידותי, בעל חיוך מנצח ותשוקה לחלוק את המשיח – גם לנוכח התקפות פיזיות. בכל שבוע תוכלו למצוא אותו איפשהו ברחובות תל אביב, עד ומתפלל עם אנשים. הנה הסיפור שלו... במילים שלו.

חסר משהו

גדלתי בבית יהודי מסורתי. במשך זמן מה אחי הגדול למד בישיבה (בית ספר דתי) ואמי העריצה מאוד את אורח החיים האורתודוקסי. היא הייתה הולכת לרבנים להתייעץ ועשתה כמיטב יכולתה לדאוג שכולנו נלך לבית הכנסת, במיוחד בחגי תשרי. הייתי הולך, אבל בפנים לא התחברתי לשום דבר שם, והרגשתי שחייב להיות משהו עמוק יותר מכל זה – לא ידעתי מה זה, אם זה אלוהים או לא, אבל ידעתי שמשהו חסר.

המפגש

בשנת 2002, לאחר שירות של שלוש שנים ביחידה קרבית בצה"ל, טסתי לארה"ב והתחלתי למכור מוצרי ים המלח בקניון. הרווחתי כסף גדול וחייתי את החיים הגבוהים עם כל ההנאות שיש לעולם להציע. למרות שעשיתי כמעט כל מה שהתחשק לי לעשות, לא חוויתי אושר אמיתי. בליבי הרגשתי שמשהו עדיין חסר, אבל לא ידעתי מה.

ואז יום אחד בעבודה, לקוח יהודי סיפר לי משהו מאוד מעניין; הוא אמר שהוא אוהב להרגיש את אלוהים בחייו כל יום. ואז הוא שאל אותי שאלה מעניינת מאוד: "האם אי פעם הרגשת את אלוהים בחייך?" התשובה שלי הייתה "לא", אבל תהיתי לעצמי, "איך אתה באמת יכול להרגיש את אלוהים?"

כשחזרתי הביתה באותו ערב, השאלה שלו המשיכה לנדנד לי. לבסוף, אמרתי לאלוהים, "אני רוצה לדעת ממך מהי האמת!" החלטתי לעשות משהו בנידון: התחלתי לקרוא בתנ"ך.

עד מהרה נתקלתי בתהילים 22 שבו כתוב "אלוהים שלי, למה עזבת אותי?" ו"הם מנקבים את ידיי ורגלי" על מישהו שמענים אותו ולועגים לו. ברגע שקראתי את זה, חששתי שמדובר בישוע הנוצרי (שם גנאי שניתן לישוע על ידי הרבנים). אז עשיתי מה שכל ילד יהודי טוב היה עושה: התקשרתי לאמא שלי!

אמא שלי יודעת הרבה על דת ומסורת, וחשבתי שאם אקריא לה את הפסוק היא תוכל לעזור לי להבין אותו. כשהיא שמעה את מה שקראתי, היא הזהירה אותי: "זה ספר של גויים. אסור לנו לקרוא אותו". היא חשבה שאני מקריא לה משהו מהברית החדשה! אמרתי לה: "אמא, זה מהתנ"ך; זה תהילים!"

תמונה באינטרנט

החיפוש שלי נמשך. תמיד תהיתי לגבי כל הקורבנות בתנ"ך, ובמיוחד תהיתי מדוע אלוהים מבקש מאברהם להקריב את בנו, יצחק. יום אחד, בזמן שחיפשתי מידע על עקדת יצחק באינטרנט, מצאתי ציור של אברהם מקריב את יצחק כקורבן לאלוהים. אבל ממש מעליו הייתה תמונה של ישוע על הצלב – אלוהים מקריב את בנו כקורבן למעננו. פתאום הבנתי את זה. מבחינתי זו הייתה נקודת האל-חזור.

התגלות נוספת

ברגע שקיבלתי את העובדה שישוע הוא המשיח שלי, התחלתי לטרוף את הדבר ורציתי ללמוד כמה שיותר. נתקלתי בישעיהו 44 שם כתוב בפסוק 6 שאלוהים אומר, "אני הראשון והאחרון". זמן קצר לאחר מכן, ראיתי את אותה שורה בהתגלות שבה ישוע אומר, "אני הראשון והאחרון". פתאום הבנתי שישוע הוא לא רק משיח, אלא גם אלוהי. אף אחד לא אמר לי!

ברגע שהאמנתי שישוע הוא חלק מאלוהים, הקשר שלי איתו הלך והעמיק. הוא לא רק המושיע, העבד הסובל שישעיהו מדבר עליו. הוא אלוהים ומלך. כאן בישראל, אנשים מסוימים עשויים להגיע למסקנה שישוע הוא המשיח שעליו מדברים בכתבי הקודש היהודיים. "בסדר", הם יאמרו, "ישוע הוא המשיח. הוא אדון, אבל הוא לא אלוהים". נדרשת התגלות מאלוהים כדי שהיהודים יתגברו על המשוכה של קבלת העובדה שהמשיח הוא גם אלוהים.

השינוי

כשהגעתי לאמונה בישוע, אפשר לומר שהייתי "פאנקיסט" ישראלי טיפוסי. אתה שם את זה, עישנתי את זה. אבל ככל שגדלתי באמונתי, דיברתי עם ישוע כל הזמן. יום אחד, בזמן שדיברתי איתו, הייתה לי סיגריה אלקטרונית ביד, ופתאום נגעלתי ממנה וזרקתי אותה. מאותו רגע ויתרתי על הכל.

בגדת בעמך ובמורשתך!

כשסיפרתי לראשונה להוריי על אמונתי בישוע, הם לא קיבלו אותה יפה כלל. הם אמרו לי שבגדתי בדת שלי ובעם שלי. לאמא שלי, במיוחד, היה קשה מאוד. זה לא עזר שבישרתי לה את החדשות בתקופה שבה היו כמה טרגדיות במשפחתי, והידיעה הזו שבגדתי בעמי ובאמונתי הייתה קשה לה מאוד. היא אפילו האשימה את האמונה שלי בישוע בדברים הרעים שקרו במשפחה.

עם זאת, כשחזרתי לישראל, הוריי החלו לראות את השינויים שחלו בי. אני בא מרקע יהודי מרוקאי, והמרוקאים ידועים בישראל במזגם החם אך הנפיץ – זה הייתי אני. לא יכולת לנהל איתי שיחה נורמלית: הייתי חותך אותך. הייתי נשבע. הייתי גאה וחסר סבלנות. כל זה החל להשתנות ככל שגדלתי במערכת היחסים שלי עם ישוע.

המשפחה שלי ראתה שאני פתאום אדם רציני ואחראי, בעוד שלפני כן רק רציתי להשתטות. הם ידעו כמה הייתי מכור לעישון ולסמים ופתאום לא עשיתי שום דבר מזה. לא לקח להם הרבה זמן להבין שכל השינויים האלה בי נבעו ממה שאלוהים עשה עבורי באמצעות בנו. השבח לאל, עכשיו הם יודעים שהוא לא ישוע הנוטרי אלא ישוע היהודי! הוא בא בשביל כולנו – קודם בשביל היהודים ואחר כך בשביל שאר העולם. פשוט אנחנו, העם היהודי, דחינו אותו כשהוא בא – בדיוק כפי שדחינו נביאים רבים אחרים שאלוהים שלח לאורך התנ"ך. אבל תמיד היה שריד בין היהודים שהאמינו בו.

קריאתו של אוונגליסט

כשהגעתי לראשונה לקהילת תפארת ישוע, זוג שהיה יוצא כל שבוע לחזות ברחובות הזמין אותי להצטרף אליהם. התפללנו יחד לפני שיצאנו ואז יצאנו לרחובות. בהתחלה פחדתי ונתתי להם להתקרב לאנשים בזמן שהייתי עומד בצד כדי לראות אם זה נגמר בזריקת אגרופים. עם זאת, לאחר זמן מה, אלוהים נתן לי חסד וזה בא לי באופן טבעי יותר.

לא תמיד קל לדבר עם אנשים על ישוע, וישראלים רבים לא רוצים לשמוע עליו כי כבר סיפרו להם עליו כל כך הרבה דברים נוראיים. אבל, אני מרגיש שאני נקרא להביא את המסר של המשיח היהודי לעם ישראל – לשאול אנשים, "למה אתם כאן? מה אלוהים רוצה ממך? מה אומרים על כך כתבי הקודש?"

תפילתי היא שלשאלות שאשאל אותם תהיה אותה השפעה כמו לשאלה האחת שמישהו שאל אותי לפני כל השנים האלה באמריקה – והם בתורם יעזו לבקש מאלוהים, "הראה לי מי אתה!"

ישוע היה מה שהיה חסר לי כל חיי. שלוותו שינתה את לבי ושינתה אותי לתמיד. ככל שלמדתי יותר, כך ישוע כבש את לבי ופשוט התאהבתי בו.

מעוז ישראל תומך בקהילות מקומיות כמו תפארת ישוע, שמגיעות לעם ישראל עם הידע משנה החיים של ישוע. אתם יכולים לעזור להפוך עוד סיפורים כאלה לאפשריים כשאתם תומכים במעוז ישראל.

תרם