הנצרות היא ברית יהודית

למעלה: ישוע (ישוע) מתואר בסדרת הטלוויזיה "הנבחרים" כרב (מורה) הקורא את כתבי הקודש היהודיים בבית כנסת בשבת

אם קראתם את סיפור הרקע שלנו, אתם יודעים שהעדכונים של "מעוז ישראל" מתעדים את ההתפתחות של תולדות מדינת ישראל וגוף המשיח בארץ מזה 50 שנה.

רבים מכם, קוראינו, נמצאים איתנו כבר עשרות שנים ועוקבים מקרוב אחר העליות והמורדות של המאבקים והצמיחה של האומה שלנו. כשהיינו תחת מתקפה, החזקתם את ידינו, התפללתם עבור משפחותינו ותמכתם במטרות עמנו. ובעוד שזוהי תקופה של מלחמה בישראל, אנו מביטים בכם ברחבי העולם ורואים שגם אתם תחת מתקפה, רק משום שאתם עומדים על האמיתות העתיקות הכתובות בדבר אלוהים.

התקופה הזאת היא תקופה של זעזוע גדול בעולם. אולי כבר ראיתם בעצמכם שכשהכול רועד ומזדעזע, הסוגיות שמתחת לפני השטח עולות למעלה ודורשות התייחסות.

לאור זאת, אני רוצה לסקור נושא קשה שבדרך כלל רצוף תפיסות שגויות ואי הבנות. לכן אני מבקשת שתקראו את המאמר הזה בסבלנות. אולי אתם מכירים חלק מהסוגיות האלה או אולי מעולם לא נתקלתם במישהו עם האידאולוגיות המטרידות שאכתוב עליהן. אבל היו סמוכים ובטוחים שהסוגיות האלה אמיתיות מאוד והתוצאה שלהן היא גם הכפשה של שם ישוע ברחבי העולם וגם מוות למיליוני יהודים. הדוד שלי אמר לי פעם שהדרך הקלה ביותר לאויב למוטט מבצר היא לתקוף את היסודות. והדרך הקלה ביותר להחליש את הנצרות היא לשלול את הלגיטימציה של שורשיה ואלוהיה. לכן הסוגיה הזאת חשובה מאוד. 

לא לדאוג, אתם בפנים!

חלק מהנושאים שאדון בהם במאמר הזה עלולים להיות קשים לעיכול ולכן אני מבקשת שתחשבו עליהם מעט ואולי בסופו של דבר תגלו שהם מבהירים נושאים מסוימים ואפילו משחררים אתכם. אני רוצה קודם כול להבהיר שאני מאמינה שכל אדם עלי אדמות, יהודי או גוי, הוזמן ליהנות מגישה ישירה לבורא היקום באמצעות בנו ישוע. סליחת חטאים, חיי נצח וקשר עם אלוהים הם כולם מתנות שהן מנת חלקנו כשאנחנו מקבלים את הברית החדשה.
 

יחד עם זאת, יש תחומים באמונות הנוצריות שהתפתחו על פני תקופות ארוכות בלי גישה עקבית לכתבי הקודש. שימו לב שכשאני כותבת "נצרות", אני כוללת את כל האנשים שטוענים לנצרות, ביניהם קתולים, פרוטסטנטים, קופטים, יוונים, רוסים, אורתודוקסים וכן הלאה. פלגים רבים של הקהילה צמחו מתוך המסר המקורי שבישרו התלמידים היהודים של ישוע, ונוצרים רבים מעולם לא למדו איך הברית החדשה הגיעה אליהם ולמרבה הצער, מצאו את עצמם תוקפים את העץ היהודי שמזין אותם, אם לומר כך. 

אהבה למלך, שנאה לעמו

יש תחומים בהיסטוריה שרובנו היינו מעדיפים לא לחשוב עליהם. השחיתות בימים של נוח; הקרבת ילדים חיים על מזבח המולך; שיטות העינויים של לוחמים נוצרים בימי הביניים. כשאנחנו לומדים על כל אלה, אנחנו עושים זאת בעיקר כדי לא לחזור על אותן טעויות. 

אבל היו תקופות בהיסטוריה שבהן אבדו ידע ואפילו שפות שלמות בגלל נסיבות מלחמה, הגליות המוניות ואסונות טבע. פיסות ההיסטוריה היקרות האלה צופנות בתוכן סודות שצריך שנים רבות לחקור אותם, בתקווה לגלות מחדש את החוכמה של אותה תקופה. כמו סודות תהליך החניטה במצרים הקדומה או כמו השאלה איך היה אפשר לבנות מבנים עצומים בלי מיכון מודרני. 

במה הם השתמשו, שאפשר להם לבנות מבנים שמחזיקים אלפי שנים, בעוד אנחנו צריכים לבנות ולבנות מחדש כל כמה עשרות שנים? מהם דודאים? מהו צרי גלעד? ומה היו העיבודים המוזיקליים והמנגינות שבשבילם נכתבו התהילים? הידע הנפלא הזה אבד עם הזמן, וכך גם, אחד ההיבטים החשובים ביותר בנצרות המודרנית, איבד את סיפור המקור שלו. 

סיפור הבשורה לא התחיל באבוס. הבשורה התחילה בבריאה, כששה האלוהים נטבח עוד בטרם היווסד תבל (התגלות יג 8). אולי אפשר בעצם לחלק את הכתובים לטרילוגיה. נגיד שהספר הראשון כולל את הבריאה עד שהמשפחה של יוסף ירדה למצרים. הספר השני מתחיל בספר שמות עד אחרון הנביאים והשלישי הוא הברית החדשה (המובטחת בתנ"ך).  

אם אתם קוראים מושבעים של סדרות ספרים, אתם יכולים לדמיין כמה הבנות שגויות עשויות להיות לכם בנוגע לדמויות ולעלילות אם תתחילו לקרוא את העלילה מהספר השלישי בסדרה. ובכל זאת, זה עלול לקרות גם כשנוצרים מתחילים את התאולוגיה שלהם מהברית החדשה. אולי זאת בדיוק הסיבה שבשורת מתי מתחילה בתיעוד של אילן היוחסין, כדי שהקורא יבין שהוא באמצע סיפור קדום!

היהודים המשיחיים של המאה הראשונה הכירו את סיפור הרקע וזאת הסיבה שלא היה להם קשה להסביר את הברית החדשה רק באמצעות התנ"ך. המאמר הזה עוסק בגילוי מחדש של החוכמה והידע האלה, שהיו בולטים במאה הראשונה. 

"כך אומרת תורתי"

אחד הדברים המעניינים בחדשות ובמדיה החברתית בימים אלה הוא נוצרים המעלים פסוקים כדי להצדיק את ההתנגדות שלהם לישראל. נוצרים לא מעטים מעלים רשומות שבהן הם מתארים את היהודים באמצעות פסוקים שהוצאו מהקשרם, כגון "כנסת השטן" מההתגלות, "אתם מאביכם השטן" מבשורת יוחנן וכן הלאה. למרבה האירוניה, בה בעת הם מבינים שהברכות שאלוהים הבטיח לעם ישראל הן "עד עולם", והם מזהים את עצמם כישראל החדשה והאמיתית.  

זה מרתק, לא כי מדובר במשהו חדש אלא מפני שזוהי אותה גישה שהנצרות הקדומה פיתחה כמה מאות שנים אחר היווצרותה כאשר לא הייתה לנוצרים יכולת לקרוא בעצמם את השפות הקדומות של התנ"ך. התאולוגיה הנוצרית המשיכה להידרדר בימי הביניים, ולימדו אותה כמרים נוצרים שהיו בורים במקרה טוב וחמדנים, תאבי כוח ומושחתים במקרה הרע. 

כמו כן ראוי שנגיד שבלי שום קשר למספר התרגומים בני זמננו של הכתובים – ובלי שום קשר לגישה הנוחה שיש לנו לתרגומים האלה (או לטקסטים המקוריים), נוצרים רבים מעדיפים לבסס את העמדות שלהם אך ורק על ההיררכיה של הכנסייה, באמצעות דרשות וסיסמאות. 

בכל זאת, קשה להתעלם מהאירוניה העמוקה והמחלחלת בכך שמאות מיליוני אנשים טוענים שהכתובים הם מאור חייהם בעוד הם רוחשים סלידה עמוקה כלפי העם שכתב ושמר אותם.  

שלושה עקרונות לא מובנים

זוהי תופעה מוזרה שאפילו היום, נוצרים נומינליים יכולים להגיע כמעט לאמצע החיים (אם לא עד סוף חייהם) בלי להגיע "למידע השולי" שישוע היה יהודי; שהשם שנתנה לו אימו מרים היה ישוע; שהם חיו בחבל ארץ שנקרא יהודה וניהלו אורח חיים יהודי בלבד; ושתלמידיו היו כולם יהודים עם שמות עבריים. רק בהמשך, כשהכתובים תורגמו לשפות שונות, השמות שלהם שונו ואיבדו את זהותם היהודית. 

ברומים טו, שאול השליח תיאר את הכרת התודה העצומה שהגויים (שעזבו את אורח החיים האלילי שלהם והפכו למשיחיים) צריכים לרחוש ליהודים, שהביאו להם את בשורת חיי העולם. 

שאול השליח הבין שיש חשש לאיבה עתידית מצד הנוצרים, והזהיר אותם שלא להתייהר כלפי היהודים (רומים יא 18). אומנם נדרשו כמה דורות אבל למרבה העצב, האידאולוגיה האנטישמית, שרווחה באימפריה הרומית, חלחלה אל הנצרות. הניתוק הזה מהשורשים היהודיים של הנצרות נבע ממנהיגי הכנסייה, שלא הבינו שהם הורכבו אל הברית היהודית וצורפו אליה בחסד. מעולם לא הייתה ברית חדשה נפרדת עם הנוצרים. בלי היהודים והברית שלהם עם אלוהים, אין נצרות. 

האנטישמיות מעולם לא הייתה אמורה להיות חלק מהנצרות, והשנים שבהן היא התפתחה הן גם השנים החשוכות ביותר של הנצרות - התקופה שבה שם ישוע שימש כדי לשלוט בחלשים, לגנוב מהעניים ולשלול את החופש שהוא נתן. 

טוב שבעשרות השנים האחרונות, נוצרים רבים שקעו בקריאת הכתובים ונקטו עמדה נחרצת לצד תוכנית אלוהים ועמו ישראל. זאת הסיבה שאני מאמינה שכשמדובר בנוצרים אמיתיים בימינו, אם יש איבה כלשהי נגד היהודים, היא נובעת מחוסר הבנה של כמה סוגיות יסוד.  

מיהם היהודים? ומה הם מייצגים בכתובים? 

התשובה הקצרה היא שהיהודים הם העם שנבחר כדי לייצג את הכוונות של אלוהים לבני האדם. האופן שבו הוא מדבר עליהם, מתייחס אליהם, מעניש אותם, משקם אותם ומסור להם, מלמד אותנו את כל מה שעלינו לדעת על אלוהים, מיהו ומהן תוכניותיו לכולנו. 

הינה כמה שאלות שעולות סביב נושא היהודים. 

מהו יהודי? האם יהודים הם שושלת או דת? 

זאת שאלה טובה והבלבול נובע משני גורמים עיקריים וייחודיים לגבי העם היהודי – שמבחינה היסטורית גם נקראים בני ישראל, העברים. 

ראשית, צאצאי אברהם באמצעות יצחק ויעקב הפכו בסופו של דבר לעם ישראל. הם תמיד היו עם קטן בהשוואה לאוכלוסיית העולם. יחד עם זאת, האמת היא שהמשך קיומם תלוי לגמרי באלוהי ישראל, שמציל אותם שוב ושוב. זאת הסיבה שאנשים מקשרים את קיומו של העם היהודי עם אמונה דתית. ללא אלוהים, אין ישראל. 

שנית, יש מקרים בכתובים שבהם אנשים לא יהודים הצטרפו לעם ישראל, ביניהם רות ורחב, והצאצאים שלהם השתלבו באילנות היוחסין של עם ישראל. אבל היום יש מנהג של גיור ליהדות מסוג כלשהו באמצעות רב. הגישה הקלה יותר למנהג הזה נראית לאנשים מבחוץ כאילו כל מי שרוצה יכול לעבור תהליך המרת דת. אבל הגרים הם עדיין מיעוט ועדיין אינם מבטלים את קיומם של הצאצאים הטבעיים של עם ישראל. 

אם כן, למה היהודים חשובים בכלל בתוכנית הכללית?

היהודים חשובים כי הם הדוגמה. האב-טיפוס (הראשונה לקורינתים י), הדוגמה שאלוהים נתן לעולם כולו כדי ללמוד על הבורא ועל כל בני האדם וכיצד אפשר לגשת לאלוהים. היהודים הם עדות למחויבות של אלוהים לידידו אברהם וליכולתו לקיים את מה שאמר שיעשה. אלוהים יגשים את הבטחותיו לנוצרים באותו אופן שבו אלוהים מגשים את הבטחותיו לישראל. 

זאת הסיבה שבכל נקודת מפנה משמעותית בסיפור של אלוהים על ההתאחדות מחדש עם בני האדם – הוא מתחיל עם עַם ישראל. קודם כול עם ישראל, אבל לא רק עם ישראל. הסיפור כולו מתחיל עם עַם ישראל, מהפולחן ועד הבריתות, למושיע, לרוח הקודש ובסופו של דבר לספר הכתובים שלכם, ועם ישראל יאיר את האור הזה לעמי העולם. 

הצליבה והדחייה של ישוע

יש נוצרים שטוענים שבסדר, אלוהים רצה לפעול באמצעות עם ישראל אבל עכשיו העם מקולל כי הוא דחה את ישוע וצלב אותו. אני חייבת לומר שכשהייתי ילדה, זווית הראייה הזאת בלבלה אותי: "למה הם כל כך כועסים עלינו? גם אם אנחנו אחראים לזה, הם מכנים את יום הצליבה 'שישי הטוב' ושרים על היום המשמח שהוביל לשחרור שלהם מחטא. הם לא אמורים להודות לנו?"

נניח לעובדה הטכנית שאומנם היהודים היו יכולים לרגום אותו באבנים בהתאם לפרשנות שלהם של התורה, אבל הרומים הם אלה שלא רק הרגו אותו אלא גם קרעו את גופו לגזרים לפני שתלו אותו והשאירו אותו למות מוות פומבי, איטי ומייסר. 

האמת היא שהנביאים אמרו שעם ישראל ידחה אותו. הכול חלק מתוכנית הישועה. אבל במשך שנים רבות, הנצרות של ימי הביניים טענה שהיהודים הרגו את אלוהים ולכן הם צריכים לשלם על כך. אחרי הכול, היהודים צעקו ודרשו את צליבתו, ואמרו "דמו עלינו ועל בנינו!" אבל ישוע אמר לאביו שבשמיים: "סלח להם כי אינם יודעים מה שהם עושים". לא נותר לנו אלא להסיק שישוע ואלוהים האב באמת סלחו, אלא אם כן אתם רוצים לטעון שאלוהים האב דחה את בקשתו של ישוע. ואם אלוהים סלח, מיהם אותם אנשים שטוענים שהם מייצגים את אלוהים כשהם רוצחים יהודים? 

האם יש עוד עם שבמשך דורות רבים האשימו אותו במה שעשו אבותיו? וממתי נשא עם שלם באשמה של מה שעשו מנהיגיו? 

מלבד הנקודה הזאת, הבשורות מציינות שוב ושוב שמנהיגי היהודים קינאו בהצלחה של ישוע אבל פחדו מהעם, כי המוני העם העריצו את ישוע. כלומר ההמון הפרוע הקטן שזעק "צלוב, צלוב!" באותו יום (ושדרש במקומו את שחרורו של פושע ידוע) היה הצגה ולא ייצג את רוב העם היהודי באותה עת. דווקא משום שישוע היה כל כך מקובל ואהוד על העם היהודי, מנהיגי היהודים רצו להמית אותו. ודווקא משום שהיהודים קיבלו אותו אחרי התחייה, מסר הבשורה יצא אל כל עמי העולם. 

מהי הברית החדשה? 

פעם שמעתי מורה במכללה למקרא מתחיל את הסמסטר בכך שביקש מהסטודנטים לפנות אל העמוד שלפני בשורת מתי – הדף שמפריד בין התנ"ך לברית החדשה. 

"תלשו אותו", אמר להם. "הכתובים הם סיפור אחד ממושך שאלוהים נתן לבני האדם. אם נחשוב על התנ"ך ועל הברית החדשה בנפרד, לא נבין אף אחד מהם". הצעד שלו היה צעד קטן נגד שנים רבות של אינדוקטרינציה מודגשת נגד האופי היהודי של הברית החדשה. כאילו התנ"ך נכתב בידי יהודים והוא מלא מוות, חורבן ועול תורה, בעוד הברית החדשה נכתבה בידי גויים שידעו איך להציג את אופי אלוהים במיטבו. אבל בעצם, כל 66 ספרי הכתובים מלבד אחד או שניים (לוקס ואולי גם איוב) נכתבו בידי יהודים. 

בין היתר, הברית החדשה הובטחה לעם ישראל מאות שנים לפני שישוע נולד. היא נקראה הברית החדשה כי לעם ישראל כבר היו ברית אברהם וברית משה. אפילו השם "הברית החדשה" הגיוני רק בהקשר של בריתות קודמות. יהודים שהאמינו בברית החדשה מעולם לא המירו את דתם, ממש כשם שכשהאמינו בברית משה, הם לא זנחו את מורשתם היהודית. הם כבר האמינו באלוהים האמיתי היחיד. 

הכינוי "נוצרי" ניתן לאנשים מהגויים שזנחו את דרכיהם האליליות הפוליתאיסטיות והזדהו כאנשים שעובדים את האלוהים האחד הזה. 

ייתכן שאחת הטעויות הגדולות ביותר של הנצרות (אם כי מכוונות טובות) הייתה הניסיון לבשר את הבשורה לישראל ולגרום ליהודים להתנצר. הנוצרים עשו זאת מתוך חוסר הבנה יסודי של דמותו של ישוע כיהודי. המקור היהודי של הבשורות היה כה עקרוני, עד שהשקפות מוקדמות לגבי ישועת הגויים טענו שהגויים חייבים לבוא בברית המילה ולקיים את תורת משה כדי לקבל את המשיח היהודי (מעשי השליחים טו). 

בין השליחים לבין המנהיגים נערכה פגישה חשובה שמכונה "ועידת ירושלים". הם התפללו וחשבו כיצד אפשר ליהנות מהברית החדשה בלי להידרש להתגייר לשם כך. עדויות כמו המפגש של כיפא עם קורנליוס ובני ביתו, שקיבלו את רוח הקודש כפי שהיו, וציטוטים של הנבואות הקדומות שיהיו גויים ששם ה' ייקרא עליהם (עמוס ט 12-11), שכנעו את המנהיגים היהודים המשיחיים שהגויים יכולים להצטרף אל הברית החדשה. 

אני יהודייה משיחית, וזאת הברית שאנחנו מאמינים בה. אתם נוצרים ולכן זאת הברית שאתם מאמינים בה – זאת הברית שהורכבתם וצורפתם אל תוכה. אין שום ברית בלי עם ישראל. 

ספר הברית החדשה

נוצרי שנולד מחדש איננו רק אדם שמאמין באמונה הנכונה אלא מי שיש לו מערכת יחסים עם אלוהים. היא כוללת את האהבה לאלוהים, את הרצון להתקרב אליו, להכיר אותו ולעשות את רצונו. 

רוב ההבנה שלנו לגבי אלוהים נובעת מטקסטים שנכתבו ונאספו על פני כמה אלפי שנים, בספר שמכונה היום כתבי הקודש. הספר הזה מספר לבני האדם את סיפור המסע של אלוהים. בראשית ההיסטוריה הייתה ידידות מיוחדת בין אלוהים לבין אדם בשם אברהם. הידידות הזאת הייתה כה יקרה, עד שאלוהים הקדיש את כל שאר הספר לתיאור הקשר בינו לבין צאצאיו של אותו אדם, קשר רצוף מהמורות אבל גם מלא אהבה ומסירות.  

נראה שהצאצאים האלה מצטיינים בכישרונותיהם. השאלה אם הם מנצלים אותם לטובה או לרעה היא סיפור אחר. בין הסיפורים הדרמטיים של כאב ובגידה, אלוהים מדגיש שוב ושוב את מסירותו ומחויבותו להביא את הקשר הזה אל מקום יפהפה למען ישראל ועמי העולם. שיא ההישג הזה יהיה עדות לכבוד אלוהים וגדולתו. 

הלוואי שהנוצרים יגידו: "האמונה שלנו היא ברית יהודית שכרת אלוהי ישראל. הוא לא שינה את דברו לעם ישראל אלא פתח את שעריו לרווחה כדי שגם אנחנו נוכל להצטרף אל סיפור הגאולה שלו. הוא שומר את הבטחותיו ויכול לשמור אותן – ליהודי בראשונה ואחר כך לעולם כולו!"

אני יודעת היטב שרבים מכם יודעים על מה שכתבתי. אם כן, אני מתפללת שנוצרים רבים יותר יתחילו להבין שהאמונה שלהם היא ברית יהודית ולא דת נפרדת, ושהיהודים עצמם בסופו של דבר יקראו את הברית החדשה ויבינו שהיא הברית שלהם, שניתנה לצאן האובדות של בית ישראל. ושבסופו של דבר היא תאפשר ליהודים גם לקבל את מה שתמיד היה שלהם על פי דין.