ערבים הם הגויים הטובים ביותר

"אתה זה שהבאת את הספרים הירוקים האלה?" שאל מוחמד, שייח' באחד הכפרים הערביים ממזרח לירושלים. רותם, מעט עצבני, אישר שזה נכון. רותם (לא שמו האמיתי), חבר טוב שלנו ושותף לעבודת הבשורה, לימד כמה ערבים בכפר. הוא חזר שוב ונכנס ל"צריף" שבו מתאספים גברים מקומיים כדי לעשן את הנרגילות שלהם. אחד מתלמידיו החדשים נתן את הברית החדשה הירוקה לאביו, שהיה שייח' (זקן) בקהילה המוסלמית.

"בני נתן לי את זה", המשיך השייח', "וקראתי את קורות חייו של ישוע. אנחנו רוצים לדעת עוד. בואו". האיש הוביל את רותם ואת חברו, אלון, לביתו וערך להם ולמשפחתו הגדולה סעודה.

"כשהייתי צעיר יותר, ראיתי חזון של עיסא, וגם אשתי ראתה חזון, לפני שהכרתי אותה. היא ראתה את עיסא רוקד בשמיים." רותם ואלון סיפרו את כל סיפור חייו של ישוע ואף גילמו חלקים מהסיפור. בסופו של דבר, רותם שאל את השייח', "תרצה להתפלל?" השייח' הסכים, והם התפללו יחד. לפתע האיש קפץ והכריז, "אני מרגיש כאילו משקל עצום ירד ממני! אמרת שעיסא עושה ניסים. יש לי כאבים בברך, אתה יכול להתפלל?"

הם התפללו, והכאב נעלם מיד. אחר כך רותם ואלון התפללו עבור שתי מחלות נוספות שנרפאו מיד. בזמן שכל זה התרחש, רותם הבחין בגבר מזוקן בלבוש ערבי מסורתי ליד השולחן. "חמאס", לחש מישהו. האיש, הסבירו, היה מוסלמי רדיקלי שחיפש מוסלמים נומינליים והקצין אותם.

כשראה מה קרה, ניגש האיש המזוקן והתיישב ליד רותם. "כשהייתי בן 19", הוא התחיל, "משהו קרה לי. מאז אני מסתובב כועס ומלא זעם וחולה סיוטים. אני מאמין שאתם שניכם יכולים לעזור לי." זה לא מה שרותם ציפה לשמוע מהאיש, אבל הוא הבין שעדיף שהוא יוכל "לעזור".

הם התפללו עבורו בשם ישוע, והאיש פנה אליהם לפתע. הוא קפץ עם חיוך רחב ואמר, "הרגשתי את הדבר שאחז בליבי משתחרר ויוצא לי מהראש!" לאחר מכן הוא תפס את רותם ואלון והחל לרקוד. נהנה מהאווירה החגיגית, אחד הגברים בצריף הדליק בום בוקס קטן בפינה והם החלו לרקוד במעגל לצלילי קצב מזרח תיכוני.

האם זה אמיתי?

המראה היה כל כך מדהים שרותם חשב לעצמו, "אני כל כך שמח שאלון כאן איתי, אחרת אף אחד לא היה מאמין לי אם הייתי מתאר את מה שקורה."

"מי כאן היה רוצה לקבל את ישוע כאדונו?" שאל רותם. חמישה גברים הרימו מיד את ידיהם, כולל השייח' ואיש חמאס. רותם הזהיר אותם, "אתם יודעים שעכשיו יקראו לכם מבשר (מיסיונר)". הם חייכו, התפללו ורקדו עוד קצת. כמה גברים אחרים התערבו, "אנחנו מעוניינים, אבל אנחנו רוצים לדעת עוד קודם".

העדות הזו של חבר חמאס נגעה בי, משום שבעוד העולם רץ סביב ומנסה לספק אוכל וכסף לקהילה הערבית, הבעיה האמיתית שיש לטפל בה היא שאנשים אלה מתעללים על ידי רוחות רעות ומשמשים ככלי משחק במלחמתו הגדולה יותר של השטן נגד הבטחותיו של אלוהים.

להציל ערבים מידי מדכאיהם

אנשים חילונים שהיו מעורבים בסיכול פיגועי טרור העידו, "להסתכל להם בעיניים היה כמו להסתכל על השטן עצמו". זעקתם של נוצרים שאוהבים ערבים צריכה להיות, "אלוהים, הציל את העם הערבי מהכובש והמייסר שלהם, השטן". האיש הזה רצה להיות חופשי, אבל תשוקתו הייתה בת השגה כמו ניסיון של אדם משותק להוריד ערימת עקרבים מגבו. רק אלוהים יכול היה להציל אותו!

יש אנשים שחושבים שפאולוס נמאס לו מכך שהיהודים דחו את ישוע ועזב אותם לטובת הגויים. אבל במציאות, פאולוס נאלץ לשנות את הטקטיקות שלו.

באגרת אל הרומים ט'-יא', הוא כותב על המשך הנטל המוטל עליו למען ישועת ישראל, ומציין: "אני אומר את כל זאת במיוחד למעןכם, הגויים. אלוהים מינה אותי לשליח לגויים. אני מדגיש זאת, כי אני רוצה איכשהו לעורר את קנאתם של בני ישראל במה שיש לכם, הגויים, כדי שאוכל להושיע חלק מהם." (רומים יא: 13-14)

אין פירוש הדבר כי ישועתם של "לא יהודים" פחות יקרה ללב אלוהים מאשר ליהודים. כשם שמאמינים יהודים שמחים על כך שהמשיח יבוא מתוכם למען ישועת העולם, כך גם מאמינים גויים צריכים לשמוח על כך שאיחודם עם אלוהים יעודד את שיבת ישראל לאלוהים.

מצדד באסלאם

חבל שחלק מהנוצרים מגיעים לכאן לישראל ו"מצדדים" עם הערבים נגד היהודים כשהם מציעים לערבים את הבשורה. באופן אירוני, תמיכתם העיקשת אינה למעשה צידוד בעם הערבי; היא צידוד באסלאם - המקור הגדול ביותר לדיכוי ערבי ברחבי העולם.

אין עדות גדולה יותר לעם היהודי על כוחו של אלוהים דרך ישוע מאשר לראות אנשים מלאי שנאה כלפי העם היהודי - מגיעים לקבל את המשיח היהודי ואז מאמצים את העם היהודי כאחיהם הבכור.

וכך, כפי שאלוהים אמר שהוא יושיע את הגויים כדי לגרום ליהודים לקנא ביחסיהם עם אלוהי ישראל – למעשה, אין גויים טובים יותר לתפקיד מאשר העם הערבי!