הילדים שלנו היו קטנים כשעלינו לארץ, אז כמשפחה מהר מאוד אימצנו את כל תחומי החיים בישראל. ידענו שאם נצלול לעומק, בעוד דור אחד השושלת המשפחתית שלנו לא תדע דבר מלבד החיים בישראל. הכנסנו את ילדינו למעון ומצאנו עבודה, אבל לא היינו בטוחים איך למצוא מאמינים יהודים אחרים בישוע כמונו.

"כשאני מסתכל אחורה, אני רואה איך אלוהים השתמש באנשים שונים, כולל אתה, כדי לוודא שלא אשכח את החלום שלי ואלמד לבטוח בטובו. אני חושב שאותו הדבר יכול להיאמר על ידי מאמינים רבים שקיבלו את העזרה בזמן מהארגון שלך. מכל משפחתנו, אנו מודים לכם על עזרתכם בשעה קשה זו. שאלוהים יברך את כל אלה שעזרו להגשים את חלומי. שאלוהים ישוב אליך פי מאה".

ואז יום אחד פתחתי את התנ"ך שלי ונפלה פיסת נייר עם מספר עליה. נזכרתי באיש שנתן לנו אותו כשחזרנו לקייב. הוא נתן לנו אותה כשאמרנו לו שאנחנו עוברים לישראל. התקשרתי למספר והגעתי למשפחת מאמינים שבמקרה גרה בעיר שלנו! הם הזמינו אותנו לארוחת ערב ועזרו לנו למצוא את הקהילה שתהפוך לבית הרוחני שלנו עד היום – 19 שנים מאוחר יותר.

זמן קצר לאחר שהגענו לארץ רצינו לגעת, להרגיש ולראות את מולדתנו לפרטי פרטים. התחלנו לטייל בכל רחבי הארץ ולבקר במקומות מודרניים כמו גם חורבות עתיקות. התאהבתי במה שראיתי ורציתי ללמוד עוד על כל מקום. הייתי מהופנטת מהציוויליזציות שהותירו עקבות על האדמה הזאת – והתפעלתי מהתגשמות הנבואה שניבאה את שיבתנו לארץ הזאת.

כשחברינו ובני משפחתנו באו לביקור, הייתי להוט לחלוק איתם את כל מה שלמדתי על ארצי היפה. כולם העירו שהאהבה שלי לארץ מדבקת ושעליי להמשיך להיות מדריך טיולים. כשחזרנו לברית המועצות, אשתי ואני הוכשרנו לעבודות פשוטות מאוד, כך שמעולם לא חלמתי שהמקצועות שלנו יהיו משהו יותר מאשר רק עובדי מכונות בסיסיות במפעל.

במהלך השנים, בכל פעם שהיו לנו חברים שונים לבקר, הם היו אומרים את אותו הדבר. בכל פעם נתתי להם את כל הסיבות שזה לא יכול לקרות: מדריכי טיולים דורשים כישורי עברית גבוהים מהממוצע; הבוס שלי לא הרשה לי לקחת חופש, וגם אם כן, לא אוכל ללמוד בלי משכורת. וברור, הקורס היה פשוט יקר מדי. . .

כשחברינו ומנהיגינו בקהילה החלו לעודד אותנו לנסות, החלטתי שאם אלוהים יכול לטפל בדברים שאין לי שליטה עליהם, אני אעשה את הצעדים שאני יכול. הם סיפרו לנו איך ISWI עוזר למאמינים בישראל ובדיוק כך, כל הסיבות ששכנעתי את עצמי להפוך את החלום הזה לבלתי אפשרי נעלמו! הבוס שלי הסכים לתת לי את ימי החופש לחינוך שלי ובקשת ISWI שלי לכיסוי הוצאות הלימודים אושרה!

סיימתי עכשיו את שנת הלימודים הראשונה והתגברתי על כל אתגר שהעברית הציבה בפניי. למדתי כל כך הרבה מהתרבויות והמסורות של יהודים ועמים אחרים שעברו כאן. נותרה לי שנה אחת ואני לא יכול לחכות לחלוק את הידע והאהבה שלי לארץ הזו עם העולם.


לשתף: