רייצ'ל

כשגדלתי בברזיל, אמא שלי התעניינה במאגיה שחורה. כשהייתי בן שמונה, חבריה השטניסטים הרגישו שאני לא מכבד את האלילים שלהם והחביאו חומרי נפץ בתערובת של קטורת כדי להתפוצץ בפניי. כשהעשן התפזר, לא נשרה שערה על ראשי. ידעתי שאלוהים הוא זה שהגן עלי. לכן, כששמעתי את הבשורה בפעם הראשונה 10 שנים מאוחר יותר, האמנתי מיד.

"חשוב לי להדגיש את החשיבות של IStandwithIsrael. החיים בישראל קשים מאוד בגלל יוקר המחיה ועוד סיבות רבות. הארגון הזה נותן תקווה ועזרה לאנשים שאין להם למי לפנות. אני מתפלל שאלוהים יברך אותך כפליים כפי שבירך אותי. בלעדיך לא הייתי יכול להשתחרר מהמצב הכלכלי הקשה שהייתי בו. עכשיו אני יכול להתחיל לחיות את חיי מחדש!"

ביליתי 3 שנים בבית ספר לתנ"ך ואז פגשתי את בעלי יוסי. יחד נולדו לנו חמישה ילדים מקסימים ובשנת 2001 עלינו לישראל.

החיים בישראל היו הרבה יותר קשים ממה שחלמנו. השפה הייתה קשה, אז יכולתי למצוא רק עבודות בשכר מינימום. הילדים היו צעירים כשהגענו ולעתים קרובות חלו. אבל דווקא כשבננו מרקוס בן התשע אובחן כחולה אפילפסיה החלו החיים להתפרק.

היינו המומים מכמות הטיפול שמרקוס דרש בנוסף לכל החשבונות הרפואיים שהגיעו איתו. יוסי לא עמד בזה והתחיל להיעלם והתחלתי לשמוע עליו שהוא חייב כספים. לפני שידעתי את זה היינו חייבים 100 אלף שקל על דברים שלא ידעתי עליהם כלום. אחרי 28 שנות נישואים, גיליתי שיוסי התחתן עם אישה אחרת. הילדים שלי לא רצו אותו יותר בבית.

הוא הלך, וכשהוא עזב הוא גנב את פנקס הצ'קים שלי. הוא רשם צ'קים ענקיים על שמי, אז עכשיו בנוסף לחשבונות הרפואיים של הבן שלי והחובות של יוסי, הייתי צריך לכסות את הצ'קים האלה. המאבק המשפטי בעקבות הפרידה היה יקר ומתיש, אבל בסופו של דבר השופט פסק קצת לטובתי והורה לי לשלם רק 23 אלף שקל מסך החוב.

ובכל זאת, אני עולה בת 56 ואם חד הורית עם שלושה ילדים שעדיין בבית. הייתי כל כך מיואשת מהמחשבה שאשלם את החובות שלו לשארית חיי.

הקהילה שלי ניסתה לעזור לי בזמן ששילמתי את חובותיו במשך שנתיים. הם אפילו פנו ל- ISWI עבורי. שאלוהים יברך את היום שבו קיבלתי את הבשורה ש-ISWI יכסה את יתרת החוב! עכשיו יש לי שקט נפשי וגוף. אני יכול לישון בלילה ויש לי שוב תקווה!