הקהילה האתיופית

ה' הוא כומר של אחת העדות הפגיעות ביותר בחברה הישראלית. מכל היהודים שעלו מעמים ברחבי העולם, האתיופים התקשו ביותר להסתגל לתרבות הישראלית המודרנית. הנתק הזה לא היה מכוון. ישראל רצתה שיהודי אתיופיה יבואו. עם זאת, העברת אלפי אנשים ממדינת עולם שלישי לתרבות מודרנית בן לילה אינה משימה קלה. ובאמת, אין ספר הדרכה כיצד לעשות זאת נכון, שכן אף אומה אחרת על פני כדור הארץ אינה מחזיקה בחזון כה עצום של שיקום חברי קבוצת העם שלה שהוגלו אלפי שנים קודם לכן.

"הקהילה שלנו עובדת קשה כדי לשקם משפחות. רובם סובלים מבעיות התעללות ומגיעים ממקלטים. אנו עוזרים להם לעמוד על רגליהם עם מסר הבשורה. אני מעריך את תמיכתך לקנות את הטנדר הזה. יהי רצון שאלוהים יברך אתכם כפי שבירך אותנו בדרך מעשית זו".

הקבוצה היחידה בישראל שהתנגדה לעליית אתיופיה היו חרדים – פשוט משום שחלק גדול מהאתיופים נחשפו לבשורה לפני שהגיעו לישראל. אבל חוק הארץ עמד מאחורי יהדותם של האתיופים האלה. ובניגוד לרוב העולים שנאלצים למצוא את דרכם לישראל בכוחות עצמם, ישראל משקיעה מאמצים כבירים בהבאת מטוסים לאפריקה. הם אף ניהלו אתר צלילה בסודן כחזית לסוכנים ישראלים סמויים שהבריחו את יהודי אתיופיה לישראל באמצעות סירות.

ובכל זאת, יוצאי אתיופיה נאבקים עם זהותם. מבנים חברתיים ארוכי שנים, מסורות וקרבה תרבותית התמוססו כאשר אנשים הוקצו לאפשרויות דיור שונות ברחבי הארץ. מספר קטן אך משמעותי מספיק של ישראלים סירבו להשכיר או להשכיר את דירותיהם לעולים חדשים אלה, מחשש שאינם מבינים את יסודות החברה המודרנית.

החדשות הטובות הן שהיום, עשרות שנים לאחר הגעתם, הישראלים-אתיופים השתלבו כמעט בכל חלקי החברה – מעורכי דין למורים, לחברי כנסת, לרופאים ולמלכות יופי – האתיופים העשירו את החברה הישראלית. החדשות הרעות הן שחלק גדול מהם עדיין נאבקים כלכלית, חברתית ובעיקר פנימית.

באופן מוזר, בתרבות כמו זו של ישראל, שבה גברים מעורבים מאוד במשפחותיהם, ילדים אתיופים רבים גדלים ללא אבות. זה משפיע על דור שעדיין מנסה להגדיר את מקומו. וזו הסיבה שתפקידו של הכומר ה' חשוב כל כך. שבעים אחוז מבני קהילתו הן אימהות חד-הוריות. אף ממשלה לא יכולה לפתור את בעיות הלב, אבל אלוהים יכול, ולכן הכומר H נושא אליו עיניים כדי לרפא, לשקם ולהעצים את בני קהילתו כדי שהם ישגשגו בארץ שאלוהים הבטיח להם.

תפילות סוף השבוע הן זמן שבו הכומר H יכול לדבר את החיים לתוך ליבם ולעודד אותם. ועדיין אחד האתגרים הגדולים ביותר שיש לו הוא לגרום לבני קהילתו לבוא לתפילת השבת. לא, לא כי הם לא יקומו מהמיטה, אלא כי בשבת אין תחבורה ציבורית ולכן אין דרך משתלמת להגיע לשם. לפעמים המחסומים המעשיים הם שמפריעים לפריצות דרך רוחניות. לכן נאמר לנו "הכינו את הדרך" ו"עשו דרך חלקה".

נהנים מהנסיעה לשירות השבת בטנדר החדש.

בעזרת ISWI הכומר H היה מסוגל לרכוש טנדר כדי לאסוף את כל מי שרוצה לבוא. כעת הם עוברים מבית לבית ואפילו למקלטים, ונוסעים כמה פעמים כדי לאסוף את אלה שמבינים שאלוהים הוא הדרך היחידה שבה הם יחוו לא רק חיי נצח – אלא גם את תוכניתו המדהימה של אלוהים לחייהם כאן.