
הנצרות היא ברית יהודית
אם אי פעם קראתם את סיפור הרקע שלנו, אתם יודעים שדו"ח מעוז ישראל מתעד את סיפורה של ישראל וגוף המאמינים בישראל כפי שהתפתח במשך כמעט 50 שנה.
רבים מכם, קוראינו, מלווים אותנו כבר עשרות שנים ועוקבים מקרוב אחר העליות והמורדות במאבקיה ובצמיחה של אומתנו. כאשר היינו תחת מתקפה, החזקתם את ידינו, התפללתם למען משפחותינו ותמכתם במטרות עמנו. ובעוד שזוהי תקופה של מלחמה בישראל, אנו מביטים בכם מסביב לעולם ורואים שגם אתם נמצאים תחת מתקפה, פשוט על כך שאתם עומדים לצד האמיתות העתיקות הכתובות בדבר אלוהים.
אלו זמנים של טלטלות משמעותיות בעולם. ייתכן שחוויתם בחייכם שכאשר דברים רועדים, צצות בעיות בסיסיות שצריך לטפל בהן.
לאור זאת, אני רוצה לכסות נושא קשה שלעתים קרובות מלא בתפיסות מוטעות ואי הבנות. לכן, אני מבקש את סבלנותכם בזמן שאתם קוראים מאמר זה. ייתכן שאתם מכירים היטב חלק מהנושאים הללו, או שאולי מעולם לא חוויתם מישהו שהחזיק בכמה מהאידיאולוגיות המטרידות שאעסוק בהן. עם זאת, היו סמוכים ובטוחים, נושאים אלה אמיתיים מאוד והביאו הן להכתמת שמו של ישוע (ישוע) ברחבי העולם - והן למותם של מיליוני יהודים. דודי אמר לי פעם, שהדרך הקלה ביותר עבור אויב להפיל מגדל חזק - היא לתקוף את היסודות. והדרך הקלה ביותר להחליש את הנצרות היא לבטל את חוקיות שורשיה ואת אלוהיה. זו הסיבה שנושא זה כל כך חשוב.
אל פחד! אתה בפנים!
מכיוון שחלק מהנושאים שאני דן בהם במאמר זה עשויים להיות קשים לבליעה בהתחלה, אנא הרהרו בהם מעט וייתכן שתמצאו אותם מבהירים ובסופו של דבר משחררים! ראשית ברצוני לקבוע שאני מאמין שכל אדם עלי אדמות, יהודי או גוי, הוזמן לגישה ישירה לבורא היקום דרך בנו ישוע (ישוע). סליחה על חטאים, חיי נצח וקשר עם אלוהים הם כולם מתנות שיש לנו כעת את היכולת ליהנות מהן כשאנו מאמצים את הברית החדשה.
עם זאת, ישנם תחומים באמונות הנוצריות המרכזיות שהתפתחו במשך עונות ממושכות ללא גישה עקבית לתנ"ך. שימו לב שאני משתמש במונח נצרות באופן רחב כדי לכלול את כל האנשים הטוענים לדת, כולל קתולים, פרוטסטנטים, קופטים, יוונים, רוסים, אורתודוקסים מזרחיים וכן הלאה. ככל שזרמים שונים בכנסייה התפצלו מהמסר המקורי שנשאו חסידיו היהודים של ישוע, נוצרים רבים מעולם לא למדו כיצד הברית החדשה הפכה נגישה להם ולצערנו סטו לתחומים שתוקפים את העץ היהודי שהזין אותם, אם אפשר לומר כך.

קרדיט: פייסבוק
אהבו את המלך, שנאו את עמו
ישנן תקופות בהיסטוריה שרובנו מעדיפים לא לחשוב עליהן. השחיתות של ימי נח. הקרבת ילדים חיים על מזבח המולך. שיטות העינוי של לוחמים נוצרים בימי הביניים. כשאנחנו כן לומדים אותן, זה בעיקר כדי שנוכל להיות מוזהרים לא לחזור על אותן טעויות.
עם זאת, ישנם זמנים מדהימים בהיסטוריה שבהם ידע ואפילו שפות שלמות אבדו בגלל נסיבות כמו מלחמה, גלות המונית ואסונות טבע. פיסות היסטוריה יקרות ערך אלו טומנות בחובן לפעמים סודות שאנו מבלים שנים במחקר - בתקווה לגלות מחדש את חוכמת התקופה ההיא. כמו סודות תהליך החניטה במצרים העתיקה למשל - כמו גם כיצד נבנו מבנים עצומים ללא שימוש במכונות מודרניות.
מה הם השתמשו בו כדי להחזיק מעמד אלפי שנים, בעוד שאנחנו צריכים לבנות ולבנות מחדש מבנים כל כמה עשורים? מהם דודאים? או משחת גלעד המרגיעה? ומה היו העיבודים והמנגינות שאליהם נכתבו התהילים? כשם שידע יפהפה זה אבד עם הזמן, אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר של ההוראה הנוצרית המודרנית איבד את סיפור מקורו.
סיפור הבשורה לא התחיל באבוס. הבשורה החלה בבריאה כאשר שה האלוהים נשחט מיום יסודות הארץ (התגלות י"ג: ח'). אולי, מבחינה רעיונית, ניתן לחלק את התנ"ך לטרילוגיה. נניח שהספר הראשון יכלול את הבריאה עד למעבר משפחתו של יוסף למצרים. השני יתחיל ביציאת מצרים עד אחרון הנביאים והשלישי יהיה הברית החדשה (שהובטחה בברית הישנה).
אם אתם קוראים נלהבים של סדרות ספרים, אתם יכולים לדמיין כמה תפיסות מוטעות עשויות להיות לכם לגבי דמויות ועלילות סיפור אם הייתם מתחילים לקרוא את העלילה מהספר השלישי! ובכל זאת, זה עשוי לקרות אם נוצרים מתחילים את התאולוגיה שלהם עם הברית החדשה. אולי זו בדיוק הסיבה שבשורת מתי מתחילה את התיעוד שלה עם הגנאלוגיה - כדי שהקורא יבין שהוא נמצא באמצע סיפור עתיק!
המאמינים היהודים במאה הראשונה הכירו את סיפור הרקע ולכן לא הייתה להם בעיה להסביר את הברית החדשה באמצעות כתבי הברית הישנה בלבד. הגילוי מחדש של חוכמה וידע אלה, שהיו בולטים במאה הראשונה ולפניה, הוא מה שנדון במאמר זה.

התנ"ך אומר לי כך
אחד הדברים המעניינים יותר לצפות בהם בחדשות וברשתות החברתיות בימים אלה הוא נוצרים המפרסמים פסוקים כדי להצדיק את התנגדותם לישראל. לא נדיר לראות נוצרים מפרסמים פסוקים מחוץ להקשר כמו "בית הכנסת של השטן" בספר ההתגלות, "אתם מאביכם השטן" בבשורה על פי יוחנן, כדי לתאר יהודים כיום. באופן אירוני, חלק מהנוצרים מכירים בו זמנית במעמד ה"נצחי" של הברכות שהובטחו לישראל ופשוט מזהים את עצמם כ"ישראל" החדשה והאמיתית.
זה מרתק, לא בגלל שזה משהו חדש, אלא בגלל שזו אותה גישה שהנצרות הקדומה ייצרה לאחר כמה מאות שנים - כאשר לנוצרים כבר לא הייתה היכולת לקרוא בעצמם את השפות העתיקות של התנ"ך. התאולוגיה הנוצרית המשיכה להתדרדר בימי הביניים, שלימדה אנשי כמורה נוצריים שבמקרה הטוב היו בורים ובמקרה הרע חמדנים, צמאי כוח ומושחתים.
כמו כן, ראוי שנכיר בכך שלא משנה כמה תרגומים מודרניים יש לנו של התנ"ך כיום - ולא משנה כמה קל לגשת לכל התרגומים הללו (או לטקסטים המקוריים), אנשים רבים עדיין מעדיפים לקבל את דוקטרינותיהם אך ורק מההיררכיה הכנסייתית באמצעות דרשות וביטויים קליטים.
ובכל זאת, קשה להתעלם מהאירוניה העמוקה והנפוץ בכך שמאות מיליוני אנשים טוענים שהתנ"ך הוא אור חייהם, בעוד שהם חשים גועל עמוק כלפי האנשים שכתבו אותו ומתועדים בו.
שלוש נקודות לא מובנות
זוהי תופעה מוזרה שאפילו כיום, נוצרים נומינליים יכולים לבלות חצי חיים (אם לא את כולם) לפני שהם נתקלים ב"הערה צדדית" שישוע היה יהודי. שמו של ישוע על ידי אמו מרים היה ישוע. הם חיו באזור שנקרא יהודה וניהלו אורח חיים יהודי בלבד. חסידיו היו יהודים עם שמות עבריים. רק מאוחר יותר, כאשר התנ"ך תורגם לשפות שונות, שמותיהם הותאמו ואיבדו את זהותם היהודית.
באיגרת אל הרומים ט"ו, תיאר השליח פאולוס את הכרת התודה העצומה שהגויים (שנטשו את אורח חייהם הפגאני ונודעו כנוצרים) כלפי יהודים שהביאו להם את בשורת חיי הנצח.
פאולוס זיהה את הפוטנציאל העתידי של עוינות מצד נוצרים והזהיר אותם לא להיות יהירים כלפי יהודים (רומים י"א 18). זה ייקח כמה דורות, אך למרבה הצער, האידיאולוגיה האנטישמית, שבלטה באימפריה הרומית, תזחל לנצרות. ניתוק זה משורשיה היהודיים של הנצרות יגיע ממנהיגי כנסייה שלא הבינו שהם תמיד הורכבו בחסד לברית יהודית. מעולם לא נכרתה ברית חדשה נפרדת עם הגויים. בלי יהודים ובריתם עם אלוהים אין נצרות.
אנטישמיות מעולם לא הייתה אמורה להיות חלק מהנצרות, והשנים בהן היא התפתחה יהפכו לשם נרדף לעידן האפל ביותר של הנצרות. בתקופה שבה שמו של ישוע שימש לשליטה בחלשים, לגניבה מהעניים ולהרס החופש שהוא הציע.
למרבה המזל, בעשורים האחרונים נוצרים רבים התעמקו בתנ"ך שלהם ועמדו איתן לצד תוכניתו של אלוהים ועם ישראל. זו הסיבה שאני מאמין שכאשר מדובר בנוצרים אמיתיים כיום, אם יש עוינות כלשהי כלפי יהודים, היא נובעת מאי הבנה של כמה סוגיות מרכזיות.
מי הם היהודים? ומה הם מייצגים בתנ"ך?
התשובה הקצרה היא, שעם ישראל הוא קבוצת עם שנבחרה להדגים את כוונותיו של אלוהים עבור האנושות. האופן שבו הוא מדבר עליהם, מתייחס אליהם, מעניש אותם, משקם אותם ומתחייב להם, אומר לנו את כל מה שאנחנו צריכים לדעת על מי הוא אלוהים ומה הוא מתכנן עבור כולנו.
הנה כמה שאלות שעולות כאשר עולה נושא היהודים.
כלומר, מהו יהודי? האם יהודים הם שושלת או דת?
זוהי שאלה טובה והבלבול נובע משני גורמים עיקריים וייחודיים של העם היהודי - המכונים גם היסטורית בני ישראל, עברים או בני ישראל.
ראשית, צאצאי אברהם דרך יצחק ויעקב נודעו בסופו של דבר כעם ישראל. הם תמיד היו קבוצת עם קטנה בהשוואה לאוכלוסיית העולם. עם זאת, המציאות היא שהמשך קיומם תלוי לחלוטין בכך שאלוהי ישראל יציל אותם שוב ושוב. זוהי אחת הסיבות לכך שאנשים מקשרים את קיומו של העם היהודי לאמונה דתית. בלי אלוהים, אין לך ישראל.
שנית, לעיתים ישנם מקרים בתנ"ך בהם לא יהודים הצטרפו לעם היהודי - כמו רות ורחב - וצאצאיהם נכללו בשושלת עם ישראל. עם זאת, כיום, הנוהג הנגיש יותר של גיור דתי לצורה כלשהי של יהדות באמצעות רב גרם לכך שזהותם של עם ישראל יכולה להיות של כל מי שעובר תהליך גיור דתי. עם זאת, אלה נותרים מיעוט ועדיין אינם מבטלים את המציאות של אלו שנולדו כצאצאים טבעיים של בני ישראל.
לאחר שבחנת זאת, מדוע יהודים בכלל חשובים במסגרת הגדולה של הדברים?
הם חשובים משום שהם ההדגמה. האבטיפוס. (קורינתים א' י') הדוגמה המוצגת לעולם כדי ללמוד על בורא כל האנושות ולדעת כיצד להגיע אליו. הם עדות למחויבותו של אלוהים לאברהם ידידו וליכולתו לעשות את מה שאמר שיעשה. כיצד אלוהים מקיים את הבטחותיו לישראל, כך הוא יקיים אותן גם עבורכם!
זו הסיבה שבכל נקודת מפנה משמעותית בסיפור של אלוהים לקראת איחוד עם האנושות - הוא מתחיל עם ישראל. זה ישראל קודם כל, אבל לא רק ישראל. מהפולחן ועד לבריתות, למושיע, לרוח הקודש ובסופו של דבר לתנ"ך שלכם - זה תמיד מקורו עם ישראל, אשר לאחר מכן יאיר את האור הזה לעמים.
צליבתו ודחייתו של ישוע
יש נוצרים שטוענים שאלוהים רצה לפעול דרך ישראל, אבל עכשיו הם מקוללים מכיוון שהם לא רק דחו את ישוע אלא גם הרגו אותו. אני חייב לומר שכילד, כששמעתי את הפרספקטיבה הזו, בלבלתי אותי, "למה הם כל כך כועסים עלינו? אפילו אם היינו אחראים, הם קוראים ליום הצליבה 'יום שישי הטוב' ושרים 'הו יום שמח' כי זה הוביל לחופש שלהם מחטא! האם הם לא צריכים להודות לנו?"
נניח בצד את העובדה הטכנית שבעוד שהיהודים יכלו לסקול אותו לפי פרשנותם לתורה, הרומאים הם אלה שלא רק הרגו אותו אלא גם קרעו את גופתו באכזריות לפני שתלו אותו כדי למות מוות איטי וכואב בפומבי.
העובדה היא שהנביאים אמרו שהוא יידחה. הכל היה חלק מתוכנית הגאולה. אך במשך מאות שנים הנצרות של ימי הביניים טענה שיהודים הרגו את אלוהים ולכן חייבים לשלם. אחרי הכל, היו אלה יהודים שבכו על צליבתו באומרם: "דמו על ראשנו ועל ראש בנינו!" אבל ישוע אמר בבירור לאביו: "סלח להם, כי אינם יודעים מה הם עושים." אלא אם כן תרצו לטעון שהאב דחה את בקשתו של ישוע, עלינו להסיק שישוע והאב העניקו סליחה. ככאלה, מי הם בני האדם הללו שטוענים שהם מייצגים את אלוהים על ידי רצח יהודים?
שנית, איזו קבוצת עם אחרת הואשמה אי פעם במשך מאות שנים על מעשי אבותיה? ומתי קבוצת עם שלמה הואשמה בחטאי מנהיגיה?
מעבר לנקודה זו, הבשורות חוזרות ונשנות על כך שהמנהיגים הדתיים היהודים שקינאו בהצלחתו של ישוע "פחדו מהעם" משום שההמונים סגדו לישוע. כלומר, הקהל הקטן והמתפרע שצעק "צלוב אותו!" באותו יום (וביקש את שחרורו של פושע ידוע במקום זאת) היה כולו מזימה ולא ייצג את רוב העם היהודי באותה תקופה. דווקא משום שישוע היה כה מקובל על העם היהודי, רצו המנהיגים היהודים במותו. ודווקא משום שהיהודים קיבלו אותו לאחר תחיית המתים, מסר הבשורה יגיע לאומות העולם!

קרדיט: dianagurley/flickr
מהי בעצם הברית החדשה
פעם שמעתי מורה בבית ספר לתנ"ך מתחיל את שיעור הסמסטר שלו באומרו לתלמידים לדפדף לדף הזה ממש לפני הבשורה על פי מתי - זה שמפריד בין הברית הישנה לברית החדשה.
"תקרעו את זה," הוא אמר. "התנ"ך הוא סיפור אחד מתמשך שניתן לאנושות על ידי אלוהים. אם נחשוב על הישן והחדש בנפרד, לא נבין אף אחד מהם." צעד קטן עשה במאבק בשנים של אינדוקטרינציה מגוונת נגד היהדות של הברית החדשה. כאילו הברית הישנה שנכתבה על ידי יהודים הייתה מלאה במוות, הרס ונטל התורה, בעוד שהברית החדשה נכתבה על ידי גויים שידעו כיצד להוציא את המיטב מאופיו של אלוהים. בעוד שלמעשה, כל 66 הספרים בתנ"ך, מלבד אחד או שניים (לוקס ואולי איוב), נכתבו על ידי יהודים.
בין היתר, הברית החדשה הובטחה לישראל מאות שנים לפני לידתו של ישוע. היא נקראה הברית החדשה משום שלישראל כבר היו בריתות אברהם וברית משה. אפילו הכותרת "ברית חדשה" הגיונית רק בהקשר של בריתות קודמות. יהודים שהאמינו בברית החדשה מעולם לא התנצרו - בדיוק כפי שלאמונה בברית משה לא היה שום קשר לנטישת מורשתם היהודית. הם כבר האמינו באל האמיתי האחד.
המונח נוצרי ניתן לאלו מבין העמים שנטשו את דרכם הפוליתאיסטית הפגאנית וזיהו אותם כסוגדי אל אחד זה.
אולי אחת הטעויות הגדולות ביותר (אם כי בכוונות טובות) שנוצרים עושים כשהם מנסים להגיע לישראל עם הבשורה היא הניסיון "להמיר" אותם לנצרות. זאת בשל אי הבנה בסיסית של מהו ישוע עבור יהודי. המקור היהודי של הבשורה היה ערך כה מרכזי עד שתורות מוקדמות של ישועה לגויים טענו כי יש למול ולקיים את תורת משה כדי לקבל את המשיח היהודי. (מעשי השליחים ט"ו)
נדרשה פגישה רצינית בין השליחים למנהיגים, אשר לימים נודעו כוועידת ירושלים, כדי לשקול בתפילה כיצד ניתן ליהנות מברית חדשה זו מבלי להידרש להפוך ליהודי בתהליך. עדויות כמו המפגש של פטרוס עם ביתו של קורנליוס, אשר קיבלו את רוח הקודש "כפי שהיו", והציטוט של הנבואה העתיקה שהכריזה שיהיו "גויים אשר נושאים את שמי" (עמוס ט': 11-12), הן ששכנעו את המנהיגים היהודים המאמינים שהגויים יוכלו ליהנות מהברית היהודית.
כיהודי מאמין, זוהי הברית בה אנו מאמינים. כנוצרי, זוהי הברית בה אתה מאמין - זוהי הברית שאליה אתה מורכב. בלי ישראל אין ברית.
הברית החדשה
להיות נוצרי שנולד מחדש זה לא רק להאמין בדוקטרינה הנכונה - זוהי מערכת יחסים. זה כרוך באהבתך לאלוהים, ברצון שלך להיות קרוב אליו. להכיר את ליבו ולעשות את רצונו.
רוב ההבנה שלנו לגבי מי הוא אלוהים מגיעה מטקסטים שנכתבו ונאספו במשך אלפי שנים לספר שאנו מכירים כתנ"ך. ספר זה מספר את סיפור מסעו של אלוהים עם האנושות. בתחילת הסיפור, הוא מספר על ידידות מיוחדת שהייתה לאלוהים עם אדם בשם אברהם. הידידות כה מיוחדת שאלוהים מקדיש את שאר הספר להדגשת מערכת היחסים המהמורת אך הנלהבת והמסורת שיש לאלוהים עם צאצאיו של אותו אדם.
נראה כי צאצאים אלה מצטיינים באופן על-טבעי בכישרונותיהם. האם הם משתמשים בכישרונות אלה לטוב או לרע, זה סיפור אחר. בין הסיפורים הדרמטיים של כאב ובגידה, אלוהים חוזר שוב ושוב על מסירותו ומחויבותו להביא את מערכת היחסים הזו למקום יפהפה - עבור ישראל ועבור העמים. שיאו של הישג זה יהיה עדות לתפארתו וגדולתו של אלוהים.
כאשר נוצרים יאמרו, "אמונתנו היא ברית יהודית שנכרתה על ידי אלוהי ישראל. הוא לא שינה את דברו לישראל, אלא פתח את השערים לרווחה עבורנו להצטרף לסיפור גאולתו. הוא בעל יכולת לקיים הבטחות - תחילה לעם היהודי, ולאחר מכן לעולם כולו!"
אני מודע היטב לכך שרבים מכם יודעים על מה שכתבתי. תפילתי, אם כן, היא שככל שיותר נוצרים יתחילו לאמץ בגלוי את אמונתם כברית יהודית ולא כדת נפרדת, שהיהודים עצמם סוף סוף ישמעו ויבינו שהברית החדשה היא בריתם שניתנה לצאן האובדות של בית ישראל. ושבסופו של דבר היא תאפשר ליהודים גם לאמץ את מה שתמיד היה שלהם בצדק.

עמדו לצד מאמיני ישראל
מעוז ישראל מביאה את אמת ישוע לכל פינה בארץ. תרומתכם מציידת את המאמינים ומגיעה לאבודים - היו חלק מעבודה נצחית זו עוד היום.