מהי ארץ מובטחת?

לפני מספר שנים נסעה משפחתנו בפעם הראשונה לשוויץ. ההרים היו מרהיבים והנוף, עדות לגדולתו של בוראו. בפחות משלושים דקות נסיעה ישר למעלה ברכבל, עלינו מדשא בוהק ואור שמש לפסגת הר טיטליס, שם הלכנו דרך מערת קרח קבועה והרוח והשלג כמעט העיפו את בתנו מהקצה.

בין זה לבין טיול מאוחר יותר לברזיל, המתגאה בגווני ירוק שלא ידענו שקיימים בטבע ויותר איי חוף ממה שנוכל אי פעם לבקר, היינו נפעמים מהעולם שמחוץ למולדתנו ישראל.

בטיסה חזרה, ילדינו הביטו בהתרגשות מהחלון כשחצינו את קו החוף וירדנו לכיוון שדה התעופה של תל אביב. בשלב מסוים, כשעפנו מעל כמה ערים ומדבר יהודה, החיוכים הפכו לפרצוף ספקני ואחד הילדים הביט בנו בחזרה ושאל, "למה הכל כאן כל כך חום? במדינה שלנו יש פשוט את כל הגוונים השונים האלה של חום..."

זו הייתה שאלה מצחיקה. ילדיי רשמית התפנקו על ידי פלאי העולם ואני חוויתי התגלות. במשך רוב חיי, כל מי שהכרתי השווה את משמעות "הארץ המובטחת" ל"הארץ הטובה ביותר". אחרי הכל, היינו בחירתו של אלוהים ולכן, בוודאי אלוהים יבחר לנו את המקום המדהים ביותר עלי אדמות למגורים. מצד שני, תמיד התגאינו בכך שיש לנו פיסת אדמה כה קטנה שכלל מדבריות, יערות, אזורי חוף, הרים ואפילו אתר סקי. אבל עכשיו נראה שאנחנו פשוט בוחרים להיות מרוצים מגורלנו בחיים.

אם נניח שבשוויץ מה שאנו מכנים הרים בישראל, אפילו לא ייחשב כ"פסי האטה" אמיתיים, שום דבר טבעי בישראל לא בא בקלות. דשא וירק אחר אינם מקריים בישראל; הם קיימים רק עבור אלו שמוכנים לעבוד קשה למענם. כשחם ויבש, חם ויבש מאוד. וכאשר הגשמים סוף סוף מגיעים כדי להרגיע את האדמה הסדוקה, הם מגיעים בשיטפונות פתאומיים מסוכנים.

ככל הנראה, כאשר אלוהים הבטיח לצאצאי אברהם, יצחק ויעקב ארץ עבורם ולדורות הבאים, לכך התכוון - שהוא הבטיח להם את הארץ הזו.

אילו מישהו היה מעורב בי בזמן שהשמיים תכננו את מיקום המולדת המיועדת מראש הזו לעם הנבחר, הייתי בוחר אי טרופי. ארץ של שפע שבה כולם היו משאירים אותנו לחיות בשקט והאויב הפוטנציאלי הקרוב ביותר היה נמצא במרחק אוקיינוסים.

אבל מה יהיה הכיף בזה? זה היה הופך את התנ"ך לספר משעמם להפליא (ואולי גם קצר יותר), כי לא היינו צריכים להינצל כל כך הרבה פעמים. עם זאת, גם לא היינו מסוגלים למלא את ייעודנו. המציאות היא שאם אלוהים היה בוחר עם שייצג אותו בעולם, הוא היה צריך אותם להיות באמצע הכל ובעניינים של כולם.

מיקומה של ישראל הוא למעשה בדיוק זה - בצומת דרכים של אירופה, אסיה ואפריקה. הארץ המובטחת תמיד הייתה חלקת אדמה שלא ניתן היה להתעלם ממנה בקלות, אך גם לא ניתן היה להקיפה לחלוטין על ידי אויבים בגלל הים התיכון עליו היא יושבת. אפילו בימים עברו, מבחינת סחר, האזור היה מבוקש מאוד. זהו סוג אחר של אידיאל - אבל עבור עם שנקרא להיות נוכח תמיד בסיפור של אלוהים והאנושות, זה מושלם.

החלק המושלם הזה בתוכניתו של אלוהים - הוא כמובן אחת הסיבות העיקריות לכך שהאויב היה רוצה שבני ישראל לא יחיו שם. זו הסיבה שאנו גדלים כיהודים ומבינים תמיד שחיים בארץ המובטחת תמיד יהיו מלאים בקרבות ואתגרים. אבל, אותם קרבות והצלות של אלוהינו הם בדיוק מה שה' רוצה שכולם יצפו בו.

כשמדובר במילה "נבחר", אנשים גם מבינים לא נכון וחושבים, כמו "הבטיח", ש"נבחר" פירושו "הטוב ביותר" או לכל הפחות "אידיאלי". עם זאת, המונח "נבחר" הוא רק מילה המזהה עם ספציפי שעלינו לעקוב אחריו לאורך ההיסטוריה - לטוב ולרע. באשר לאותם "נבחרים", המונח הוא הודעה שהם נושאים באחריות למלא תפקיד. תפקיד זה ישפיע על אחרים.

התנ"ך אפילו מסביר שבני ישראל לא נבחרו משום שהיו מדהימים מלכתחילה, אלא משום שלא היו כאלה. זוהי יכולתו של אלוהים להפוך את ישראל הזעירה והסוערת למשהו יפהפה, וזו הנקודה בסיפורו.

הדבר הייחודי בלהיות יהודי ובהיות חלק מסיפור ששיאיו כבר נכתבו - הוא שאנחנו יודעים שנהיה כאן ביום שאחרי. אנחנו נכנסים לכל מלחמה בידיעה שאמנם ייתכן שנאבד חברים יקרים בקרב עמנו, אנחנו כאומה תמיד ננצח. זהו ביטחון שאף קבוצת עם אחרת לא נושאת לקרב. זו לא יהירות או האמונה שאנחנו איכשהו טובים יותר או חזקים יותר. למעשה, לעתים קרובות אנחנו נחותים במספר ובנשק. זהו פשוט ביטחון בזהות שלנו כעם שנבחר על ידי אלוהי היקום. החלק הטוב ביותר במנטליות הזו הוא שכאשר נוצרים - שמבינים את החשיבות של שמירה על ישראל - רואים את הביטחון שלנו ביכולתו של אלוהינו לקיים את הבטחתו, הם יוכלו להחזיק איתן באותו ביטחון בהבטחותיו של אלוהים לחייהם.