רחל

אמי גדלה בברזיל ועסקה בקסם שחור. כשהייתי בת שמונה, חבריה השטניים חשו שאני לא מכבדת את האלילים שלהם והחביאה חומרי נפץ בתערובת קטורת כדי לפוצץ לי בפנים. כשהעשן התפזר, אף שערה לא נשרפה מראשי. ידעתי שאלוהים הוא זה שהגן עליי. אז, כששמעתי את הבשורה בפעם הראשונה 10 שנים מאוחר יותר, האמנתי מיד.

"חשוב לי להדגיש את החשיבות של IStandwithIsrael. החיים בישראל קשים מאוד בגלל יוקר המחיה הגבוה וסיבות רבות אחרות. ארגון זה נותן תקווה ועזרה לאנשים שאין להם אף אחד אחר לפנות אליו. אני מתפלל שאלוהים יברך אתכם כפליים כפי שברכתם אותי. בלעדיכם לא הייתי יכול להשתחרר מהמצב הכלכלי הקשה בו הייתי. עכשיו אני יכול להתחיל לחיות את חיי מחדש!"

ביליתי 3 שנים בבית ספר לתנ"ך ואז פגשתי את בעלי יוסי. יחד נולדו לנו חמישה ילדים מקסימים ובשנת 2001 עלינו לישראל.

החיים בישראל היו הרבה יותר קשים ממה שאי פעם חלמנו. השפה הייתה קשה, אז הצלחתי למצוא רק עבודות בשכר מינימום. הילדים היו צעירים כשהגענו ולעתים קרובות חלו. אבל דווקא כשהבן שלנו מרקוס בן התשע אובחן כחולה אפילפסיה, החיים התחילו להתפרק.

היינו מוצפים מכמות הטיפול שמרקוס נדרש לה, בנוסף לכל החשבונות הרפואיים שהגיעו עם זה. יוסי לא יכל להתמודד עם זה והתחיל להיעלם, והתחלתי לשמוע שהוא חייב כסף. לפני שהספקתי להבין, היינו חייבים 100,000 שקלים (28,000 דולר) על דברים שלא ידעתי עליהם כלום. אחרי 28 שנות נישואין, גיליתי שיוסי התחיל עם אישה אחרת. הילדים שלי לא רצו אותו יותר בבית.

הוא עזב, וכשהוא עזב הוא גנב את פנקס הצ'קים שלי. הוא כתב צ'קים ענקיים על שמי, כך שעכשיו, בנוסף לחשבונות הרפואיים של בני ולחובות של יוסי, הייתי צריכה לכסות את הצ'קים האלה. המאבק המשפטי שבעקבות הפרידה שלנו היה יקר ומתיש, אבל בסופו של דבר, השופט פסק במידה מסוימת לטובתי וחייב אותי לשלם רק 23,000 שקלים (6,500 דולר) מסך החוב.

ובכל זאת, אני מהגרת בת 56 ואם חד הורית לשלושה ילדים שעדיין גרים בבית. הייתי כל כך מיואשת כשחשבתי שאשלם את חובותיו למשך שארית חיי.

הקהילה שלי ניסתה לעזור לי בזמן ששילמתי את חובותיו במשך שנתיים. הם אפילו הגישו בקשה ל-ISWI עבורי. מי ייתן ואלוהים יברך את היום בו קיבלתי הודעה ש-ISWI יכסה את שאר החוב! עכשיו, יש לי שקט נפשי וגוף. אני יכול לישון בלילה ויש לי שוב תקווה!