התחלות חדשות

"לכו ונשובה אל ה' 
כי הוא טרף וירפאנו,
יך ויחבשנו.
יחיינו מיומיים,
ביום השלישי יקימנו,
ונחיה לפניו". 
(הושע ו 2-1)

אחרי שנתיים של מלחמה אנחנו עולים לשאוף אוויר והעיניים שלנו נשואות לעתיד. התזמון של ההקלה הזאת בארץ משתלב עם השנה ה-50 של "מעוז ישראל", שנת יובל לפעילות הגלובלית שלנו. 

בהתאם למסורת, נסיים גם את השנה האזרחית הזאת בסיפורים אישיים של אנשים שזכינו לשרת באמצעות קרן I Stand with Israel. בקשות הסיוע של השנה היו עירוב מורכב של מאבקים הקשורים למלחמה ולאתגרים יום־יומיים שהתרחשו בו־זמנית. 

אפשר לספר סיפורים רבים, גם קורעי לב וגם מלאי תקווה. חלק מהשמות שונו כדי להגן על הפרטיות, אבל כל אחד מהם רוצה שתדעו על ההשפעה של קרן I Stand with Israel על חייהם.  

סיפור ראשון – ישי

נולדתי וגדלתי במרכז הארץ. כאשר הגיע מועד הגיוס שלי ב-2022, הצטרפתי לתותחנים. 

את מרבית השנה הראשונה בילינו לאורך גבול לבנון ואחר כך עברנו להגן על הגבולות ביהודה ושומרון. בסוף אוגוסט 2023 תקף מחבל את העמדה שלנו. אחד החברים הטובים שלי מת לנגד עיניי. הוא היה בחור שלא חשב על עצמו. רק כמה חודשים לפני כן הוא תרם מוח עצם לנער בן 12 שהוא מעולם לא פגש. הרגשתי שהעולם שלי מאוים כל הזמן. 

חודש לאחר מותו הגיע ה-7 באוקטובר ונשלחתי לעזה וללבנון. תוך כדי כאוס ולחימה קיבלתי הודעות על עוד ועוד חברים שנפלו בקרב. תוך פחות משנתיים איבדתי יותר מ-12 חברים. את חלקם הכרתי מילדות. 

נשארתי ונלחמתי כל עוד צה"ל היה זקוק לי. כשסוף־סוף חזרתי הביתה, הייתי מוצף ב"פלשבקים" ובהתקפי חרדה. הצבא הכיר בתסמיני הטראומה שלי, ו-קרן I Stand with Israel עזרו לקבל טיפול שגם עוזר לי להתמודד וגם עוזר לי להבין מהם חיים חדשים. 

סיפור שני – נטלי

נולדתי בסרביה אבל מבחינתי זה פרט טכני בלבד. עלינו לארץ כאשר הייתי בת ארבעה חודשים, והנופים הירוקים של צפון הארץ הם הבית היחיד שאני מכירה. 

גדלתי בבית מאמין. סבי ודודי מנהיגי קהילה. הוריי ורבים מבני משפחתי המורחבת עסוקים בפעילות משיחית. כשהייתי נערה החלטתי להיות תלמידה של ישוע, אבל ככל שמועד הגיוס שלי התקרב, הלב שלי פקפק. החברים שלי יצאו הרבה, ונראה שהחיים שלהם מלאי הנאות. התחלתי להיאבק בשאלה למה אני צריכה להתרחק מכל כך הרבה דברים שהחברים שלי עושים. 

הזרם הדקיק של השאלות הפך לנהר גועש שלא יכולתי לעמוד בפניו. שמעתי קול לוחש לי בליבי: "את מבזבזת את החיים שלך כי את רוצה להיות טובה". באותה תקופה לא היה לי רע בחיים. כבר ידעתי עם מי אני רוצה להתחתן ואפילו התארסנו, אבל הכול נראה כאילו תלוי על חוט דק. 

אחר כך ביטלנו את האירוסין שלנו והחוט ניתק. אמרתי לאלוהים שאינני רוצה בו עוד ואת השירות הצבאי שלי עברתי הרחק ממנו. כאשר סיימתי את השירות, התחלתי לצאת עם גבר לא מאמין ותוך זמן קצר נישאנו. הבאנו שלושה ילדים אל תוך קשר מאוד רעיל. הוא התעלל בי מילולית וגופנית וגם היה מניפולטיבי אבל לא ידעתי איך להיחלץ מהמצב. 

אמרתי לעצמי שאינני מאמינה באלוהים אבל מצאתי את עצמי מתפללת באופן אינסטינקטיבי ומתחננת שיציל אותי. ואז בא יום שבו הכול בבית התפוצץ. המשטרה התערבה, ומצאתי את הכוח לקחת את הילדים שלי ולעזוב. הלב שלי סוף סוף היה מוכן להקשיב, ויכולתי לשמוע את אלוהים לוחש לי "בואי הביתה, ילדה". וכך עשיתי. 

אלוהים היה המפלט שלי, מקור של כוח ומקום מבטחים, הכול יחד. פתחתי בחיים חדשים שבהם שירתי את הקהילה, עבדתי בגן ילדים וטיפלתי בילדיי. 

סירבתי לחיות בחובות ולכן קיבלתי בחירות קשות למשפחה שלי. שלושת ילדיי ואני התגוררנו בדירת חדר. חיינו בהתאם לאמצעים שלנו ולמשכורת שלי מהגן ובו־זמנית למדתי אבטחת סייבר ולאט לאט הקמתי עסק. איננו מוציאים כסף על יציאות או חופשות. ההוצאה החריגה שלי בכל חודש היא תרופות לאחד מילדיי, שסובל מנכות. 

אחד מחברי הקהילה שלנו סיפר לי שקרן I Stand with Israel באמת עוזרת לאנשים, ועודד אותי לפנות לסיוע. עשיתי זאת והם הסכימו לכסות את עלות התרופות למשך השנה. 

אולי אנשים מבחוץ צופים בי ורואים את הקשיים שלי, אבל אני מרגישה שכוח אלוהים דוחף אותי קדימה ולוחש לי "אל תוותרי". אני יודעת שהוא מכין לי עתיד טוב. 

סיפור שלישי – אסף

גדלתי בבית מפולג שבו אימי מאמינה בישוע ואבי דתי. אני עצמי נמשכתי יותר לאמונות של אבא שלי. אבל העמדה שלי השתנתה כשהייתי בכלא שבועיים בחשד לביצוע עברה של צווארון לבן. במהלך התקופה הזאת ישוע ביקר אותי בחלומות וחזונות, כשיצאתי מהכלא אמרתי שאלה היו השבועיים הטובים ביותר בחיי. 

מישהו הציג אותי בפני "קהילת בראשית" והתחברתי מייד. פגשתי שם את שרה. דיברנו במשך שעות על עניינים שקשורים לאלוהים, ועד מהרה היה ברור שאנחנו זוג משמיים. התיק נגדי עדיין היה פעיל ואפשרויות התעסוקה שלי היו מוגבלות אבל עבדתי שעות ארוכות במסגרות שיכולתי לעבוד בהן. שרה ואני הקדשנו כל רגע נוסף כדי לשרת את הקהילה שלנו. 

התחתנו ותוך זמן קצר שרה נכנסה להיריון. הילדה שבאה לעולם הסבה לנו אושר רב אבל ההוצאות היו רבות. קרן  I Stand with Israel עמדה איתנו בתקופה הזאת וסיפקה את הצרכים של בתנו היקרה. אנחנו אסירי תודה ונחושים להיות משפחה שמפארת את אלוהים בארץ. 

סיפור רביעי – גנאדי

יש מאחוריי 16 שנים בכלא ו-12 שנים של צריכת סמים כבדים. לפני כמעט 20 שנה אלוהים מצא אותי והביא אותי למרכז פעילות שנקרא Living Israel. נגמלתי שם ומאז אני משרת שם את אלוהים. 

הקהילה כאן בקצרין נוסדה בשנת 2008. כשהיא התחילה להתפתח, המנהיגים שלנו ראו חזון – לפתוח קהילות בית קטנות בכל רחבי הארץ עם אופי משפחתי. 

הקהילה בקצרין עורכת פעילויות לאורך השבוע שבהן אנחנו יכולים להתחדש מבחינה רוחנית, להתרענן ולנהל קשר זה עם זה. אנחנו פועלים לשקם אנשים גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה מעשית. אנשים רבים סובלים מבעיות בריאותיות או משפטיות וזקוקים להסעה למרכז טיפול או לדיונים בבית משפט. קצרין היא עיר קטנה עם אפשרויות תחבורה מצומצמות. הייתה לנו מכונית ישנה אבל היא התקלקלה לעיתים קרובות והחמצנו את האספות ואת הטיפולים או הדיונים החשובים. 

מחירי המכוניות בארץ גבוהים מאוד ולכן היינו אסירי תודה כאשר קרן I Stand with Israel הסכימה לעזור לנו לרכוש רכב אמין. הברכה הזאת באה בזמן ואנחנו משתמשים ברכב בכל הזמן 

סיפור חמישי – שיראל

נולדתי למשפחה נוצרית לבנונית. אבי נלחם בחיזבאללה לצד צה"ל. בשנת 2000, כאשר צה"ל נסוג מדרום לבנון, ברחנו והתמקמנו מחדש בצפון הארץ, הצטרפנו לקהילה קטנה ואנחנו נוטלים בה חלק פעיל ומשמעותי. אחיותיי ואני מדריכות שם הלל בעברית, בערבית ובאנגלית – שלוש השפות שמספרות את הסיפור של המקום שממנו באנו ומי אנחנו היום. 

מגיל צעיר מאוד אני אוהבת אנימציה וסיפורים. סרטי דיסני, משחקי וידאו וסרטים מצוירים מילאו את הדמיון שלי. חלמתי ליצור משהו שיכול להשפיע על אנשים אחרים. אנחנו מאמינים שאלוהים מחייה את האומנויות בקרב המאמינים. 

פניתי למכללה הישראלית לאנימציה בתל אביב והתקבלתי. התרגשתי מאוד עד שהבנתי שהנסיעה הארוכה תגזול ממני את כל השעות שבהן הייתי יכולה לעבוד ולשלם על לימודיי. תכננתי לדחות את הלימודים כדי לחסוך, אבל מנהיג הקהילה שלי אמר לי שקרן I Stand with Israel עוזרת למאמינים כמוני, שרוצים לחולל שינוי במלכות אלוהים.

פניתי לקרן ולהפתעתי זכיתי לסיוע. התמיכה הזאת הורידה משא עצום מעל כתפיי ואפשרה לי להתחיל את לימודיי בזמן. היום אני לומדת אנימציה תלת־ממדית וממשיכה לשרת בהלל, וליבי מלא וגדוש. 

סיפור שישי – יוליה

בעלי ואני נפגשנו בקזחסטן בזמן ששירתי בתרגום בקהילה של אבי. בילינו רק שבועיים יחד והוא חזר לארץ, מקום מגוריו, אבל ידעתי שאגיע לארץ בעקבותיו. בתוך שנה עליתי לארץ והתחתנו והפכנו לחלק פעיל בקהילה שלנו בפעילות עם הילדים ובקבוצות הנשים. הבאנו לעולם שני בנים יפים. 

בננו הצעיר אובחן עם אוטיזם כאשר היה בן שלוש. בילינו שנים בטיפולים שונים עם הצלחה מוגבלת. לפני כמה שנים הופנינו לפרופסור שמתמחה בתסמינים של הבן שלנו. בתהליך הטיפול הוא ערך בדיקה מחודשת והסיק שהאבחנה המקורית הייתה שגויה. 

הוא הראה לנו כמה סריקות והסיק שהמוח של הבן שלנו חסום בחלקו, אולי בגלל תגובה אלרגית לחיסון כשהיה ילד. ההיבט הטוב של הידיעה הזאת הוא שהמצב היה בר טיפול. הוא המליץ לנו על סדרה של טיפולים בתא לחץ חמש פעמים בשבוע במשך תקופה ממושכת. 

זה עתה השלמנו את הסבב הראשון והשינוי בפעילות המוחית לעומת סריקות המוח הקודמות משמעותי ומבטיח מאוד. 

כל טיפול עולה מאות דולרים וכאן קרן I Stand with Israel נרתמה לסייע. אנחנו מתרגשים לגבי העתיד של הבן שלנו. שמו יאיר, ואנחנו רואים את האור מאיר במחשבותיו ומאמינים שחייו יאירו לאנשים רבים סביבו.