נועה ... אישה ישראלית אורתודוקסית הולכת בדרכי ישוע

לפני מספר חודשים, ידידי הטוב עידו, שהוא מאמין חדש בקהילה שלנו, היה צריך לשאת נאום במסגרת קורס שלקח. במהלך נאומו, הוא החליט לשתף בתהליך הגאולה שחווה בתפארת ישוע. למרות שלא הזכיר את שמו של ישוע, היה ברור שיהיו אנשים מהקהל שישאלו אותו פרטים נוספים בסוף נאומו.

נועה, שהייתה אורתודוקסית באופן גלוי, ניגשה לאידו לאחר הרצאתו והחלה לשאול אותו שאלות על הקהילה ועל מה הוא מתכוון ב"גאולה". אידו סיפר לה בשמחה על אמונתו בישוע והזמין אותה לבוא לקהילה.

נועה הגיעה ואהבה ללמוד על ישוע. היא אהבה את ההלל והתפילה - זה כל כך שונה מהשירה הליטורגית החוזרת ונשנית בבית הכנסת, שבה כל היבט של התפילה מוכתב על ידי פורמט מסורתי קפדני. אט אט, נועה התחילה להבין שהאמונה בישוע אינה "יבוא זר" אלא אמונה מושרשת היטב ביהדות, שכל המאמינים הראשונים היו יהודים ואמונתנו מבוססת על כתבי הקודש העבריים ועל הברית החדשה - ספר שנכתב גם הוא על ידי יהודים.

נועה התחילה קורס תלמידות שאני מובילה, אשר מתעמק ביסודות האמונה בישוע, כגון קורבן ישוע, תשובה, נבואות משיחיות בכתבי הקודש, חשיבות לימוד דבר אלוהים, ולבסוף, חשיבות הטבילה במים.

מעניין לציין, עידו הצטרף לחלק מהשיעורים ואף השתתף בחינוך נועה. למרות שהוא מאמין חדש יחסית, ברור שלעידו יש כישרון לאוונגליזם ולחינוך. עבורי, זו הייתה חוויה מיוחדת מאוד לראות אדם, שרק לאחרונה הפך לתלמיד בעצמו, מוביל מישהו לאמונה בישוע ומתחיל ללמד אותו. חשוב להבין שעבור יהודים דתיים, תפילה פירושה אמירת תפילות הכתובות בסידור התפילה. ביהדות האורתודוקסית, תפילה היא מרכזית וחשובה, אך אין דבר כזה פשוט לדבר ולהתכתב עם אלוהים באמצעות תפילה. כל תפילה ביהדות האורתודוקסית כתובה בפורמט קבוע מראש, הקובע מתי ומה יש להתפלל במהלך היום.

בנות דתיות פטורות מחלק מתפילות החובה שגברים שומרי מצוות חייבים להתפלל לאורך היום. עם זאת, בכל בוקר, כשנועה התעוררה, היא הייתה מתפללת את תפילת "מודע אני", תפילה המודה לאלוהים על התעוררותו בשלום. לאחר כל ארוחה, נועה הייתה מתפללת "תפילת מזומן" ומודה לאלוהים על האוכל. ישנן תפילות חובה רבות נוספות ביהדות, חלקן יפות מאוד, אך אף אחת מהן אינה נובעת מזעקה אישית וספונטנית של הלב לאלוהים.

בתפארת ישוע, נועה נחשפה לסוג אחר של תפילה, כזה שמעולם לא חוותה קודם לכן, לאחר שקראה רק תפילות שנקבעו מראש מהדף. נועה אהבה את האופן שבו התפללנו בקהילה, אך בהתחלה לא הצליחה להתפלל באופן ספונטני. אולם כל זה השתנה במהלך אחת התפילות שלנו; לקראת סוף הדרשה באותו יום. כל הקהילה התחלקה לקבוצות קטנות כדי להתפלל על מספר נושאים - וגם להתפלל אחד עבור השני. נועה הייתה באחת הקבוצות ונהנתה מאוד לשמוע את התפילות הספונטניות והאישיות שאנשים בקבוצה שלה התפללו. כשהגיע תורה, היא פשוט פתחה את פיה ולראשונה בחייה החלה להתפלל ישירות מלב שופע אהבה. היא שמחה מאוד שאלוהים נתן לה את היכולת להתפלל תפילה אישית מליבה!

השבח לאל! עוד ישראלי שיודע איך להתחנן לגן עדן!

בשבוע שעבר נסענו לנהר הירדן ליד טבריה, שם נועה ייטבל במים. היא התרגשה מאוד מהיום המיוחד הזה. עידו בא איתנו יחד עם שתי מכוניות מלאות עדים. היה חשוב שעידו יטבול את נועה איתי, כי הוא זה שהוביל אותה לישוע. הסברנו לנועה שבזמן הטבילה אנו מזדהים עם מותו של ישוע, המסמל את מותו של האדם הזקן, עם כל תאוותיו ותשוקותיו החטאיות. וברגע שאנו יוצאים מהמים אנו מזדהים עם תחייתו של ישוע מן המתים (רומים ו', 6) ומתחילים לחיות, בכוח רוח הקודש, חיים חדשים (רומים ו', 4).

נועה הכריזה שהיא מקדישה את חייה למשיח ישראל, ישוע. היא הודתה לאלוהים על ישועתה החדשה ונכנסה למים. זה היה רגע עוצמתי וקדוש, והייתה נוכחות חזקה של רוח הקודש בזמן הטבילה שלה. אלוהים מילא אותנו שמחה, שהייתה עבורנו אות לשמחתו ש"בת ציון" זו קיבלה החלטה ללכת בדרכיו. שרנו והתפללנו יחד וחזרנו כל הדרך לתל אביב עם שמחה ושלום גדולים בליבנו.