אוונגליסט רחוב נולד

כפי שסופר לתמר אפריאט - www.TiferetYeshua.org

דוד הוא אוונגליסט רחוב "מלידה": הוא חברותי, ידידותי, בעל חיוך כובש ותשוקה לחלוק את המשיח - אפילו לנוכח התקפות פיזיות. בכל שבוע תוכלו למצוא אותו איפשהו ברחובות תל אביב, מעיד ומתפלל עם אנשים. הנה סיפורו... במילותיו שלו.

חסר משהו

גדלתי בבית יהודי מסורתי. במשך תקופה אחי הגדול למד בישיבה (בית ספר דתי) ואמא שלי העריצה מאוד את אורח החיים האורתודוקסי. היא הייתה הולכת לרבנים לקבלת ייעוץ ועשתה כמיטב יכולתה לוודא שכולנו נלך לבית הכנסת, במיוחד בחגים נוראיים. הייתי הולך, אבל בפנים לא התחברתי לשום דבר שם, והרגשתי שחייב להיות משהו עמוק יותר מכל זה - לא ידעתי מה זה, אם זה אלוהים או לא, אבל ידעתי שמשהו חסר.

המפגש

בשנת 2002, לאחר שלוש שנים של שירות ביחידה קרבית בצה"ל, טסתי לארה"ב והתחלתי למכור מוצרים מים המלח בקניון. הרווחתי כסף גדול וחייתי את החיים הטובים עם כל ההנאות שהעולם מציע. למרות שעשיתי כמעט כל מה שרציתי לעשות, לא חוויתי אושר אמיתי. בליבי הרגשתי שמשהו עדיין חסר, אבל לא ידעתי מה.

ואז יום אחד בעבודה, לקוח יהודי סיפר לי משהו מאוד מעניין; הוא אמר שהוא אוהב להרגיש את אלוהים בחייו כל יום. ואז הוא שאל אותי שאלה מאוד מעניינת: "האם אי פעם הרגשת את אלוהים בחייך?" תשובתי הייתה "לא", אבל תהיתי לעצמי, "איך אתה באמת יכול להרגיש את אלוהים?"

כשחזרתי הביתה באותו ערב, השאלה שלו המשיכה להציק לי. לבסוף, אמרתי לאלוהים, "אני רוצה לדעת ממך מהי האמת!" החלטתי לעשות משהו בנידון: התחלתי לקרוא את התנ"ך.

עד מהרה נתקלתי בתהילים כ"ב, שם כתוב "אלוהיי אלוהיי למה עזבתני?" ו"ידקרו את ידי ואת רגלי" על מישהו שעונים ולועגים לו. ברגע שקראתי את זה, פחדתי שזה מדבר על ישוע הנוצרי (שם גנאי שניתן לו על ידי הרבנים). אז עשיתי מה שכל ילד יהודי טוב היה עושה: קראתי לאמא שלי!

אמא שלי יודעת הרבה על דת ומסורת, וחשבתי שאם אקרא לה את הפסוק היא תוכל לעזור לי להבין אותו. כשהיא שמעה מה קראתי, היא הזהירה אותי, "זה ספר גוי. אסור לנו לקרוא אותו." היא חשבה שאני קורא לה משהו מהברית החדשה! אמרתי לה, "אמא, זה מהתנ"ך; זה תהילים!"

תמונה באינטרנט

החיפוש שלי נמשך. תמיד תהיתי לגבי כל הקורבנות בתנ"ך, ובמיוחד תהיתי מדוע אלוהים ביקש מאברהם להקריב את בנו, יצחק. יום אחד, בזמן שחיפשתי מידע על קורבן יצחק באינטרנט, מצאתי ציור של אברהם מקריב את יצחק כקורבן לאלוהים. ממש מעליו, לעומת זאת, הייתה תמונה של ישוע על הצלב - אלוהים מקריב את בנו כקורבן עבורנו. פתאום הבנתי את זה. עבורי, זו הייתה נקודת האל-חזור.

גילוי נוסף

ברגע שקיבלתי את העובדה שישוע הוא המשיח שלי, התחלתי לטרוף את דברי, ברצון ללמוד כמה שיותר. נתקלתי בישעיהו מ"ד, שם כתוב בפסוק ו' שאלוהים אומר: "אני הראשון והאחרון". זמן קצר לאחר מכן, ראיתי את אותה שורה בהתגלות, שבה ישוע אומר: "אני הראשון והאחרון". פתאום הבנתי שישוע לא רק המשיח, אלא גם אלוהי. איש לא סיפר לי!

ברגע שהאמנתי שישוע הוא חלק מאלוהים, הקשר שלי איתו העמיק הרבה יותר. הוא לא רק המושיע, העבד הסובל עליו מדבר ישעיהו. הוא אלוהים ומלך. כאן בישראל, אנשים מסוימים עשויים להגיע למסקנה שישוע הוא המשיח עליו מדובר בכתבי הקודש היהודיים. "אוקיי", הם יגידו, "ישוע הוא המשיח. הוא אדון, אבל הוא לא אלוהים". נדרשת התגלות מאלוהים כדי שיהודים יתגברו על המשוכה של קבלת העובדה שהמשיח הוא גם אלוהים.

השינוי

כשהגעתי לאמונה בישוע, אפשר לומר שהייתי "פאנקיסט" ישראלי טיפוסי. תקראו לזה, עישנתי את זה. אבל ככל שגדלתי באמונתי, הייתי מדבר עם ישוע כל הזמן. יום אחד, בזמן שדיברתי איתו, הייתה לי סיגריה אלקטרונית ביד, ופתאום הרגשתי גועל ממנה וזרקתי אותה. מאותו רגע והלאה, ויתרתי על הכל.

בגדת בעמך ובמורשתך!

כשסיפרתי להוריי לראשונה על אמונתי בישוע, הם לא קיבלו את זה טוב בכלל. הם אמרו לי שבגדתי בדתי ובעמי. אמא שלי, בפרט, עברה תקופה קשה מאוד. זה לא עזר שסיפרתי לה את החדשות בתקופה שבה היו כמה טרגדיות במשפחתי, והחדשות שקיבלתי, בעיניה, בגדו בעמי ובאמונתי היו קשות מאוד עבורה. היא אפילו האשימה את אמונתי בישוע בדברים הרעים שקרו במשפחה.

עם זאת, כשחזרתי לישראל, הוריי החלו לראות את השינויים שחלו בי. אני מגיע מרקע יהודי מרוקאי, ומרוקאים ידועים בישראל בטמפרמנטם החם אך הנפיץ - זה הייתי אני. לא יכולת לנהל איתי שיחה נורמלית: הייתי קוטעת אותך. הייתי מקללת. הייתי גאה וחסרת סבלנות. כל זה התחיל להשתנות ככל שהתפתחה מערכת היחסים שלי עם ישוע.

המשפחה שלי ראתה שפתאום הפכתי לאדם רציני ואחראי, בעוד שלפני כן פשוט התעניינתי במשחקים. הם ידעו כמה הייתי מכור לעישון ולסמים, ופתאום הפסקתי לעשות את זה. לא לקח להם הרבה זמן להבין שכל השינויים האלה בי נבעו ממה שאלוהים עשה למעני דרך בנו. השבח לאל, עכשיו הם יודעים שהוא לא ישוע הנוצרי אלא ישוע היהודי! הוא בא בשביל כולנו - קודם בשביל היהודים ואז בשביל שאר העולם. פשוט אנחנו, האומה היהודית, דחינו אותו כשהוא בא - בדיוק כפי שדחינו נביאים רבים אחרים שאלוהים שלח לאורך התנ"ך. אבל תמיד הייתה שריד בקרב היהודים שהאמינו.

קריאתו של אוונגליסט

כשהגעתי לראשונה לקהילת תפארת ישוע, זוג שהיה יוצא כל שבוע לבשר ברחובות הזמין אותי להצטרף אליהם. התפללנו יחד לפני שיצאנו ואז יצאנו לרחובות. בהתחלה פחדתי, והייתי נותן להם להתקרב לאנשים בזמן שאני הייתי עומד בצד כדי לראות אם זה יגמר באגרופים. אחרי זמן מה, אלוהים נתן לי חסד וזה בא לי באופן טבעי יותר.

לא תמיד קל לדבר עם אנשים על ישוע, וישראלים רבים לא רוצים לשמוע עליו כי כבר סיפרו להם כל כך הרבה דברים נוראיים עליו. אבל אני מרגיש נקרא להביא את המסר של המשיח היהודי לעם ישראל - לשאול אנשים, "למה אתם כאן? מה אלוהים רוצה מכם? מה אומר התנ"ך על זה?"

זוהי תפילתי שהשאלות שאשאל אותם יהיו בעלות אותה השפעה כמו אותה שאלה שמישהו שאל אותי לפני כל כך הרבה שנים באמריקה - והם, בתורם, יעזו לשאול את אלוהים, "הראה לי מי אתה!"

ישוע היה מה שחסר לי כל חיי. השלווה שלו שינתה את ליבי והפכה אותי לתמיד. ככל שלמדתי יותר, כך ישוע כבש את ליבי יותר ופשוט התאהבתי בו.

מעוז ישראל תומכת בקהילות מקומיות כמו תפארת ישוע, אשר מגיעות לעם ישראל עם הידע משנה החיים של ישוע. אתם יכולים לעזור להפוך סיפורים נוספים כמו זה לאפשריים על ידי תמיכה במעוז ישראל.