שני ניסים ומסר אחד
נס ראשון: נריה וה-30
נריה שרעבי ואחיו דניאל היו פשוט שני אחים שחגגו בין אלפי צעירים ישראלים שהשתתפו בקונצרט רייב של סופר נובה שנמשך כל הלילה במדבר ישראל ליד רצועת עזה. שניהם שירתו ביחידות קרביות במהלך שירותם בצבא; דניאל היה חובש. הם נהנו מכל רגע בהופעה שתוארה כחגיגה של "חברים, אהבה וחופש אינסופי!"
הזריחה הייתה ביום האחרון של חג הסוכות, ה-7 באוקטובר. באי הקונצרט התכוננו לחוות חוויה שמימית ואוורירית של שלווה, שלום ואהבה, כאשר מטח טילים אדיר עף מעזה לעבר עשרות כפרים ישראליים לאורך גבול עזה. כפי שישראלים למרבה הצער מכירים את הירי על ידי רקטות, 3,000 באי הקונצרט החלו לרוץ אוטומטית למקלטים הסמוכים.
"אל תדאגו, אלה החבר'ה שלנו!" נשמעו ישראלים מנסים להרגיע זה את זה כשנשמעו יריות. עם זאת, נריה ודניאל הבינו במהרה משירותם הצבאי שזה היה קולם של קלצ'ניקובים - רובים רוסיים המשמשים את חמאס. קולות כלי הנשק הצבאיים הישראליים לא נשמעו בשום מקום.
רבים החלו להבין שהסתתרות במקלט עלולה להוביל למוות, וקפצו למכוניותיהם או רצו בניסיון להגיע לכביש המהיר. עם זאת, חמאס חסם את הכניסה לכביש, ירה על כל מכונית שניסתה להימלט, ויצר עומס תנועה. נריה ודניאל בילו את השעתיים הבאות בהסתתרות מאחורי כלי רכב הרוסים שכבר היו מלאים בהרוגים - בניסיון להישאר בחיים יחד עם כ-30 ישראלים נוספים.
הטנק
כשלוש שעות לאחר מכן, הם ראו טנק ישראלי מנסה לרדת מהכביש, שם ירו עליהם עם רובי RPG. הטנק סטה מהכביש, התהפך על כמה מכוניות ונעצר.
נריה התגנב כדי להעיף מבט חטוף בתוך הטנק וראה חייל שוכב שם. לאחר מכן הוא הרים את מבטו לשמיים והתפלל, "אלוהים, אני לא יודע למה עשית את זה - את כל זה שעשית... הם תמיד לימדו אותי שאנחנו לא מסוגלים לשפוט את הדברים שבשמיים שאנחנו לא מבינים. אבל מה שאני כן יודע הוא שהחיילים האלה שזה עתה נהרגו, נלחמו למענך - למענך ולמענך.
"הבנות שמסתתרות מתחת לטנק הזה - אם הן ימותו - אלו בנותיך, לא בנותיי! הן לא ילדיי! אלוהים! אני עושה מה שאני יכולה - אני נכנסת לטנק. עכשיו אתה מביא לנו נשק! לא משנה איך. רק תביא לנו נשק!"
"עדיין לא סיימתי לומר את המשפט הזה כשחשבתי על החייל בטנק. רצתי חזרה לטנק. באופן אינסטינקטיבי בדקתי את הדופק שלו למרות שידעתי שהוא מת. התנצלתי בפניו מעומק ליבי כשגלגלתי אותו כדי לחפש נשק. מתחתיו ראיתי קנה של רובה, אבל בלי תחמושת."
נריה לקח את הנשק והתקשר למפקדו, יוני, שהסביר בטלפון היכן התחמושת מוסתרת בטנק. יוני קפץ לאחר מכן למכוניתו בתל אביב עם חברים והנחה את האחים בטלפון במשך מספר שעות כיצד להדוף את המחבלים עד שהוא והצבא יוכלו להגיע.
"היו יריות מכל הכיוונים ללא הרף ומסביבי", הסביר נריה. "אנשים שכבו, מתים או חיים, ליד הטנק. פתאום הרגשתי צורך למהר ולהגיע מתחת לטנק, ושניות לאחר מכן נורה RPG והטנק נהרס. כשהבנתי שאני עדיין בחיים, קמתי וברחתי מהטנק. ראיתי שכל האצבעות שלי מדממות ולדניאל היו רסיסים בזרוע, אבל עם האדרנלין, לא הרגשתי כלום."
זכויות לפי סעיף 27א
נפט וחול
כשהטנק עמד לראשונה, שלושה חיילים קפצו ממנו וברחו. מבין השלושה שיצאו, שניים נורו מיד ונהרגו. השלישי הצליח להימלט רק כדי להותקף מאוחר יותר על ידי 10 אזרחים עזתים שחדרו מעזה (לא חמאס! אזרחים עזתים!). מכיוון שלא היה להם נשק משלהם, הם לקחו את אקדחו וניסו לירות בו באקדחו שלו, אך הוא נתקע כי היה מלא בחול.
גם האקדח של נריה מהטנק היה מלא בחול. "הגעתי לקבוצת אנשים שנמלטו מהמסיבה, אבל כשאני מסתכל על הנשק שלי, אני רואה שהוא מלא בחול ואני צריך שמן כדי לנקות אותו כדי שלא יתקע. אני חושב שיש שמן בטנק ההרוס אבל אחי משכנע אותי שמי שחוזר לטנק מת. אז אני צועק, 'איפה קצת שמן?'"
"ואז דניאל מסתכל על הבנות בקבוצה וקיבל רעיון. בדיוק היינו באמצע מסיבה ובגלל רוח המדבר, הבנות תמיד נושאות ליפגלוס במסיבות כאלה. אז דניאל שואל אותן אם יש להן וזלין או משהו. ילדה אחת מכניסה יד לכיסה ושולפת מיכל קטן של וזלין. אני צועקת 'מושלם!' הוזלין הוא אכן נס. אני מנקה את האקדח שלי ומשמנת אותו בווזלין."
נריה ודניאל לוקחים פיקוד
בסך הכל, נריה, דניאל ושלושים הישראלים שהיו איתם נלחמו בהמוני מחבלים במשך שש שעות! חלקם היו מאבטחים והיו להם אקדחים; אחרים אספו נשק מהמחבלים ההרוגים.
"בתוך הקרבות אני מתחיל לצעוק, 'כל פצוע חייב לעשות כמיטב יכולתו. כולם! מי שיכול להילחם, שילחם! מי שיכול לטפל בפצועים, יעשה זאת! כולם, בכל אופן, צריכים להתפלל - לצעוק את 'שמע!' (שמע ישראל! ה' אלוהיך הוא אלוהים אחד - זעקת המסירות של יהודים במצבי חיים ומוות).'"
"אני צועק שוב: 'שירו מזמור עליות! פשוט התחילו להתפלל!'"
"ואז התחלתי לשיר בשקט את שיר למעלות."
"אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי? מאת ה' עושה שמים וארץ יבוא עזרי."
"עכשיו!" צעקתי, "כולם ביחד! שירו!" כולם התפללו! "מיד כשהתחלנו להתפלל היריות פחתו, ובסופו של דבר הצבא הגיע להציל אותנו ושרדנו."
נריה העיד בפומבי, "אני יודע ש'משהו' הוביל אותי כל הזמן. חזרתי למקום הזה חודשים לאחר מכן כדי לשתף את הסיפור שלנו ושרתי שוב והתפללתי,
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר עשה לי נס במקום הזה. אמן."
בעוד שנריה לא ידע כל מה שצריך לדעת על אלוהי ישראל, הוא ידע מספיק כדי לבטוח שהוא טוב ושהוא יכול להושיט יד ולצעוק אליו בעת צרה. נריה לימד היטב שיש דברים רבים על ה' ועל דרכיו שאנחנו לא מבינים ועדיין אנחנו קוראים אליו כי אין אחר. ה' ראה את הזרע הקטן של אמונה וענה.
וְכָל הַקּוֹרֵא בְּשֵׁם יְהוָה יִשְׁעַר כַּי בַּר צִיּוֹן וּבִיּוּרָשָׁלָם תִּהְיֶה פְּשׁוּעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶר יְהוָה וְבַפְּשִׁירִים אֲשֶׁר יְהוָה יְקָרָא׃
נס שני: הצלה בלילה
אורי מגידיש, חיילת ישראלית, הייתה בתפקיד בבסיסה ליד רצועת עזה כאשר נחטפה על ידי מחבלי חמאס ונלקחה כבת ערובה יחד עם כ-253 בני ערובה ב-7 באוקטובר 2023.
אורי מגיעה ממשפחה של יהודים ספרדים, המאמינים מאוד באלוהים, שומרים שבת, וידועים כאנשים טובים של מלח הארץ. כאשר אורי נלקחה בשבי, המשפחה יצאה למלחמה למען בתם בדרך היחידה שיכלה - מלחמה בעולם הרוחות. סרטון וידאו תיעד תפילה אחת של האם, מרגלית, כשהיא מובילה את המשפחה והחברים כשהם סערו על השמיים בתפילה.
המשפחה הביאה ספר תורה (חמשת חומשי משה) לביתם, והחלו להתפלל,
בורא עולם! החזר את אורי הביתה בשלום! אורי! חזור הביתה בשלום!!! בורא עולם! שמע את תפילותינו! חזור אלינו אורי! כשם שהבאנו את התורה הזו לביתנו! אתה תחזור הביתה!
ישנה מצווה בתורה המכונה תורת חלה, שבה משה מורה לבני ישראל לתת חלק מהבצק שלהם לה' כתרומה לדורותיהם.
זה מגיע מקטע בספר במדבר:
ויאמר ה' אל משה: "דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם: כי תבואו אל הארץ אשר אנכי מביא אתכם שמה ואכלתם את לחם הארץ והקריבו מנחה לה'. הקריבו לחם מראשית קמחיכם והקריבו אותו מנחה מן הגורן. לדורות ותתנו את המנחה לה' מראשית קמחיכם."
כיום, באופן מסורתי, נוהג זה נעשה כדי להביא ברכה לבית. בצעקתה למצוא חן בעיני ה', אמו של אורי, מרגלית, חילקה את בצק החלה שהכינה בזמן שהתפללה,
...יתעורר רחמי הקדוש ברוך הוא וירחם עלינו.
הוא יציל אותנו מכל אויבים ומכאב, כל ימינו! אמן! יהי כן! אמן! הוא ישיב את שבויינו! אמן!
הוא ירפא את כל החולים שלנו! אמן!
הוא יחזיר את בתי, את אורי בת מרגלית. אורי, אני איתך! כפרה (אני מדבר גאולה) עליך! אני אוהב אותך אורי! בבקשה כולם!!! רעד השמיים!!!
החזירו את כל השבויים!! כל החולים צריכים לקום ממיטותיהם!!
בורא עולם בבקשה!!! אני אוהב אותך!!! אני מאוהב בך!!
אבא שבשמיים, אבי, אל תירדם! אל תנוח! אל תאכזב אותי!!! אמן!
זכויות לפי סעיף 27א
משפחה וחברים הלכו בעקבות התפילות ב"אמן" עוצמתי.
לפתע, ב-30 באוקטובר, באישון לילה, היא ניצלה! צה"ל, תוך סיכון גדול, שלף אותה מהגיהנום. כל עירם, קריית גת, שמחה ואפילו החרדים יצאו לרחובות בשירה ובריקודים בזמן שופר תקע ללא הפסקה!
חברת כנסת אחת אף התפעלה בגלוי ממרגלית, "שאישה שבתה נמצאת במנהרה עמוקה וחשוכה בידי חמאס הרצחני, עדיין אומרת לאלוהים, 'אני אוהבת אותך!'... היא הצהירה, 'אני מקנאה באמונתך!'"
משפחתה הודיעה לעיתונות: "היא חיה ובריאה! אלו רק תפילותינו! בורא עולם החזיר אותה!"
בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה, אורי הייתה בת הערובה החיה היחידה שחולצה על ידי צה"ל מתוך יותר מ-253 שבויים. היא הייתה בשבי במשך 23 ימים. יעברו עוד יותר מ-100 ימים עד שצה"ל יצליח לחלץ שני בני ערובה חיים נוספים.
שני בני הערובה, אזרחים ארגנטינאים, חולצו באותו שבוע בו נשיא ארגנטינה ביקר בישראל, תמך בפומבי בישראל והתפלל בכותל המערבי להצלת אזרחיו המוחזקים כבני ערובה.
מתוך 253 בני הערובה שנלקחו בשמחה מרושעת, אל המנהרות האפלות של חמאס - כולל תינוקות וקשישים, עדיין 134 בני אדם כלואים במנהרות. עד היום הם סובלים מרעב, מחסור בתרופות, עינויים ואונס. כשלושים בני ערובה נחשבים ככאלה שנרצחו. (נכון למועד כתיבת מאמר זה, כ-110 בני ערובה שוחררו באמצעות משא ומתן, ו-11 גופות נמצאו.)
קרדיט: דובר צה"ל
הרמה הבאה
במהלך מלחמה זו, אומתנו ראתה את אלוהים מתערב באופן ברור בגלל זעקותיהם הכנות של יחידים. תשובותיו הן עדות לכך שישראל עדיין אומה מיוחדת במינה לפניו. אך יש עוד לפנינו - ההבטחה לאומה שתשוב לאלוהים באמצעות תשובה. שיבת שבויינו. ריפוי ארצנו.
בימי חוכמתו, שלמה התפלל בצורה כה יפה בכל ליבו עבור בני ישראל.
"כי יִנְבֹס עַמְךָ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי אוֹיֵב כִּי חָטָא לָךָ, וְכִי שָׁבוּ אֵלֶיךָ וְהִלָּלוּ שְׁמֶךָ, וְתִתְפַּלֵּל וְתַחֲנֵנוּ לְפָנֶיךָ בַּהַקַּמָּשָׁל הַזֶּה, וְשָׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְסַלַח לַחֲטָא עַמְךָ יִשְׂרָאֵל וְהַשִּׁבִּים אֹתָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתָם."
לתפילתו של שלמה ענה אלוהים: "אם עמי אשר נקרא שמי יענווה ויתפלל ויבקש פני ושב מדרכיהם הרעים, ואשמע מן השמים ואסלח לחטאתם וארפא את אדמתם." 4
למרות שישנן רבות, להלן שתי הבטחות שאנו יכולים להחזיק בהן בתקופה זו של ייסורים עמוקים וחוסר ודאות בישראל.
הבטחות אלו הן רצון האל והתנ"ך קובע שהן יתגשמו. וכמו שדברים תמיד מתחילים בישראל ואז מתפשטים, כאשר ישראל תחווה פריצות דרך, כך גם שאר העולם.
וְדַרְשְׁתֶּנִי וְמָצָאתִי כִּי תִּדְרַשְׁנִי בְּכָל־לִבְכֶם. אֶמְצָא לָכֶם, נְאֻם־יְהוָה, וְאֶשְׁבִּיתֶּם מִשְׁבִּי.
" וְכָרָה בְּרִית חֲדָשָׁה אֶת-עַם יִשְׂרָאֵל... לֹא תִּהְיֶה כְּבְרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבֹתָם בְּיָדָם לְהוֹצֵא אֹתָם מִמִּצְרַיִם, כִּי הֵפְרוּ אֶת-בְּרִיתִי... וְנָתַתִּי תּוֹרָתִי בְּלִבָּם וְכִתְכָּבָהּ עַל-לִבָּם. אִתְהִי לָהֶם לָאֱלֹהִים, וְהֵם יִהְיוּ לִי לָעַם."
עמדו לצד מאמיני ישראל
מעוז ישראל מביאה את אמת ישוע לכל פינה בארץ. תרומתכם מציידת את המאמינים ומגיעה לאבודים - היו חלק מעבודה נצחית זו עוד היום.
