כוחו של דבר אלוהים

האם חשבתם פעם כיצד אלוהים נהג בעמו לפני שהיה דבר אלוהים כתוב? לחנוך לא היה תנ"ך. גם לא לנח - או לאברהם, יצחק ויעקב. התנ"ך שלנו מלמד אותנו שלמרות שלאנשים אלה לא היה דבר אלוהים כתוב, אלוהים דיבר אליהם פנים אל פנים.

אבל התנ"ך לא אומר דבר על כך שאלוהים דיבר אל בני ישראל בתקופה הארוכה לאחר שהפכו לעבדים. למרות זאת, אלוהים הקשיב לצעקותיהם וידע את צערם. והייתה לו תוכנית. (שמות ג':7-8)

ברגע היסטורי שמשנה את העולם, הופיע משה בזירה. בצירוף מקרים מוזר ביותר, בעוד פרעה פרנואידי ניסה להפחית את מספר בני ישראל על ידי הריגת תינוקות זכרים, משה נלקח לביתו של פרעה וגודל על ידי בת מלכותית.

אי אפשר להפריז בחשיבותן של נסיבות אלה, בהתחשב בכך שמצרים הייתה אחת הציוויליזציות המתקדמות ביותר בעולם. ומשה, כבן מלוכה מאומץ, קיבל את החינוך הטוב ביותר שהעולם יכול היה להציע באותה תקופה. אין ספק שהוא ידע את הירוגליפים.

ארכיאולוגים לא מאמינים הכריזו זה מכבר שמשה לא היה יכול לכתוב את התורה, שכן איש לא ידע לכתוב עברית באותה תקופה. אך ראיות ארכיאולוגיות חדשות (המאמר הבא) עשויות בסופו של דבר לתקוע מסמר נוסף בארון הקבורה של ההכחשה האתאיסטית. כל תגלית ארכיאולוגית חדשה שנעשית כאן בישראל ממשיכה להוכיח שהתנ"ך, אחרי הכל, נכון ומדויק.

על פי התנ"ך, משה הוביל את ישראל ממצרים בסביבות שנת 1445 לפני הספירה. משה בילה את 40 השנים האחרונות לחייו בהובלת בני ישראל במדבר ובכתיבת המילים שאלוהים עצמו הכתיב לו בעברית. התורה - חמשת חומשי משה - הוכרה מיד על ידי עם ישראל כספר מוסמך שניתן למשה על ידי אלוהים.

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל־הָעָם:

וַיִּקַּח אֶת־סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא אוֹתוֹ בְּאוֹזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כָּל־אֲשֶׁר־דִּבֶר יְהוָה נַעֲשֶׂה וַיִּשְׁמַעְנוּ (שמות כד, ז)

כתבי הקודש מצביעים על כך שהיו כ-2,000,000 איש שיצאו ממצרים בעקבות משה. ללא מיקרופונים, הוא היה כמובן זקוק לעזרה - הרבה עזרה - כדי להפיץ את דבר אלוהים לאנשים אלה.

על ידי כתיבת התורה, התורה תוכל להגיע למספר בלתי מוגבל של אנשים. ה' ציווה עליו לבחור שבט אחד - הלוויים - לשרת את ה' ואת העם כמשרתים רוחניים. הם היו צריכים להעתיק את מגילות התורה ולהניח עותק לצד ארון הברית. (דברים לא: 24-26)

זה ודאי היה אתגר ארגוני במדבר לקרוא את התורה כולה לכל ישראל! איזו משימה!

אך משה ידע שעל מנהיגי ישראל להיות שקועים בדבר אלוהים כדי לשרת את ה' בכל לבם. למעשה, משה ציווה על כל מלכי ישראל העתידיים לכתוב עותק משלהם של התורה מהעותק של הלוויים.

...וקרא [המלך] כל ימי חייו... למען לא סור מן המצווה ימין ושמאל למען יאריך ימים בממלכתו... (דברים י"ז, יח-כ')

יהושע

אבל יורשו של משה, יהושע, לקח על עצמו את המשימה כדי לרשת את הארץ שאלוהים הבטיח לישראל. במהלך 52 שנותיו של יהושע ( jbqnew.jewishbible.org ) כהנהגת ישראל, הוא בחר בשילה כמרכז הרוחני של ישראל. יהושע הקים שם את אוהל מועד, בו שכן ארון הברית וספרי התורה. יהושע היה נאמן להחדיר את דבר אלוהים ללבבותיהם ולמוחותיהם של בני ישראל.

לא היה דבר מכל אשר צוה משה אשר לא קרא יהושע לפני כל קהל ישראל והנשים והטף והגרים אשר יושבים בתוכם (יהושע ח', לה) .

יתר על כן, הוא הוסיף ספר משלו הנושא את שמו, ובו תיעד את האירועים שהתרחשו לאחר כניסתם לארץ המובטחת.

ולא במפתיע, כל עוד יהושע וזקני דורו היו בחיים, ישראל עבד את ה'. אבל זה לא אומר שזו הייתה עבודה קלה. כאשר כל שבט החל לרשת את הארץ שאלוהים הקצה לו, הם החלו לנוע לאזורים מרוחקים ברחבי הארץ המובטחת.

שופטים

כאן באמת החלו הקשיים. במשך תקופה של כמעט שלוש מאות שנים, שנים עשר שופטים שונים, שחיו באזורים שונים, קמו בעיקר כמנהיגים צבאיים כדי להדוף אויבים תוקפים כאשר כבשו את הארץ שאלוהים הבטיח להם. הם לא היו רוחניים במיוחד, ברובם.

ככל שהשבטים עברו לאזורים מרוחקים, רבים התרחקו עוד ועוד מאלוהיהם. חייהם התמלאו בעבודת אלילים ואלימות קיצונית. כמה שופטים כמו דבורה וגדעון היו אנשים אדוקים. עם זאת, נראה היה כי חלה הידרדרות מתמשכת באיכות השופטים, ולבסוף הגיעו שופטים כמו שמשון. לוחם, כן. איש אלוהים, לא. ללא מנהיגות אלוהית חזקה, קריאת התורה וציות לה הפכו לפחות ופחות לעדיפות. אלימות פרועה, חטא מיני ועבודת אלילים השתלטו. מלחמות שבטים גבו את חייהם של מאות אלפי אנשים.

ספר שופטים העצוב מסתיים כך:

בימים ההם לא היה מלך בישראל; איש יעשה את הישר בעיניו (שופטים כא, כה) .

שמואל

אך היה שריד בקרב השבטים שנשאר קרוב לאלוהים. תחת הנהגתו של שמואל, הוא השליט סדר לפחות בחלק מהאומה שזה עתה הוקמה. כנביא אדיר, הוא שירת את עמו בכך שיצא לסיבוב בשלוש ערים עיקריות - בית אל, גלגל ומצפה, בנוסף לעיר רמה - ושפט את ישראל. כשופט, הוא לימד את עמו את תורת משה ואת ספר יהושע. לפני מותו של שמואל, הוא הוסיף גם את ספרי שופטים ושמואל לדבר אלוהים הכתוב. אף על פי כן, בוודאי היו ערים וכפרים רבים הרחק מהמרכז הרוחני של ישראל. ספק אם כל ישראלי קיבל תזונה קבועה של דבר אלוהים.

דוד ושלמה

תקופת המלכים הגיעה לאחר מכן. בית ישראל כנראה שמע יותר כתבי קודש בתקופת שלטונם של דוד המלך ושלמה מאשר בכל תקופה אחרת מאז מות משה. מהכתובים עולה בבירור כי דוד המלך, למרות שהתחיל את דרכו כרועה צאן, הפך לשופט משכיל, מוזיקאי, סופר, משורר ונביא.

דוד הביא סדר לכל שבט הכוהנים והלויים – כל 38,000 בני שבט! הדרך המועדפת עליו להביא את דבר אלוהים הייתה באמצעות שירי נבואה ושירי תפילה, יחד עם מזמורים היסטוריים המתארים את יחסי הגומלין של אלוהים עם ישראל לאורך הדורות. הוא מינה 4,000 נגנים שעבדו את אלוהים בשירה ובכלי נגינה.

קשה להדגיש מספיק עד כמה עוצמת "דברי אלוהים" שלו, בלחן, השפיעו על ישראל לאורך הדורות. שיריו הושרו או נקראו לאורך המאות, והם נשאו התגלות אלוהית רבה במילותיהם. דוד היה ללא ספק תלמיד נלהב של ספרי התנ"ך הזמינים בדורו. הוא אהב את דבר אלוהים! תהילים א' אומר:

אשרי האיש... בתורת ה' חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה. (תהילים א', א'-ב')

דוד וידא שבני ישראל ישלמו מעשרות ללוויים תחת שלטונו כדי שהלוויים והכוהנים יוכלו ללמוד את דבר אלוהים הכתוב ולנהל. בימי התנ"ך, תמיד היה רוב מבני ישראל שלא ידעו קרוא וכתוב. אבל כל עוד ההנהגה - המלכים, הכוהנים, הלוויים והנביאים - היו שקועים בדבר אלוהים, הם היו מביאים תרבות של יראת שמים לעמם.

פרסומו של שלמה כמלך מבריק וחכם נודע למרחקים. עם זאת, נראה שככל שאורח חייו של שלמה הפך לגשמי יותר, הוא בילה פחות זמן עם ה' ודברו. הוא שכח את פסוק התורה:

ולא ירבה לו נשים פן יפנה לבו ולא ירבה לו הרבה כסף וזהב (דברים י"ז, י"ז).

ממלכת ישראל הצפונית

בגלל בנו היהיר של שלמה, אשר בבירור חסר חוכמת אלוהים, הממלכה נקרעה לגזרים. לעשרת שבטי ישראל לא היה מלך צדיק אחד לאחר מכן - למעט יהוא - עד שהם הוגלו לאשור! אפשר לומר בבטחה שאף אחד מ-20 מלכיהם לא שמר עותק של דבר אלוהים המוסמך בקרבתו. לעם לא היה מי שילמד אותם את דבר אלוהים.

למעשה, מלכי ישראל הרשעים הללו לא אפשרו לאזרחיהם אפילו לבקר בירושלים כדי להתפלל, מחשש שיתנו את נאמנותם למלכי יהודה. מלכי עשרת השבטים בנו למעשה חומות כדי למנוע מאנשיהם להיכנס ליהודה, מהמקום בו שכן דבר אלוהים, ליד ארון הברית.

עודד, נביא ביהודה, אמר על ממלכת ישראל הצפונית: זמן רב ישראל היה בלי אלוהים, בלי כהן מלמד ובלי תורה... (דברי הימים ב' טו, ג')

ובכל זאת היו נביאי אלוהים בקרב עשרת השבטים בשנות הממלכה הצפונית. ישעיהו, הושע, עמוס ועוד היו קולות באותה תקופה. אך כאשר אליהו קרא תיגר על בני ישראל באומרו,

עד מתי תתמהמהו בין שתי דעות? אם ה' הוא אלהים, לכו אחריו; ואם בעל, לכו אחריו. (מלכים א' יח, כא)

אבל העם לא ידע במי לבחור! אפילו לאחר ניצחונו הגדול על נביאי הבעל, אליהו רץ על חייו נגד איזבל הרשע להפליא, משוכנע שהוא המאמין האחרון שחי. אך אלוהים גילה לו שיש לו 7,000 איש שלא השתחוו לבעל. אף על פי כן, כוס הרשע המשיכה להתמלא.

מצב כה אסון יכול היה להוביל רק לסוף טרגי סופי. לאחר פחות מ-200 שנה, אלוהים עשה זאת. עשרת השבטים הלכו לגלות, ולא שמעו עוד מהם.

ממלכת יהודה הדרומית

גם ליהודה היו עשרים מלכים בסך הכל לפני שנבוכדנצר גירש אותם לבבל. רק מעטים היו צדיקים.

צאצאיו המיידיים של שלמה היו בינוניים עד רעים: רחבעם, אביה, אסא. אבל היה זה המלך הבא, יהושפט, שהחזיר את יהודה להיות עם צדיק ואלוהי. אלוהים הגן עליו, גם כשהוא טעה, והגן על עמו מפני אויבים עזים. התנ"ך אומר:

[ושלח את מנהיגיו] ללמד בערי יהודה... וַיְלַמְדוּ בְּיָדוּה וְסֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה אִתָּם וַיַּלְכוּ בְּכָל־עָרֵי יְהוּדָה וַיְלַמְדוּ אֶת־הָעָם. (דברי הימים ב' י"ז, ט')

לרוע המזל, במשך 150 השנים הבאות, רוב מלכי יהודה לא היו שגרירים למופת עבור ה'. חלקם התחילו כטובים למחצה, וככל שכוחם גדל, הפכו לרעים לחלוטין.

רק שני מלכים אחרים, חזקיהו ויאשיהו, היו מלכים אדוקים באמת. חזקיהו חזר בתשובה על חטאי אבותיו הרבים, והכיר בחורבן שהביאה עליהם הזנחתם את אלוהים ואת דברו. הוא פתח את דלתות בית ה' ותיקן אותן. (דברי הימים ב' כט, ג')

הלוויים הוציאו את כל האשפה מהמקדש הנטוש, ובמשך שמונה ימים ניקו את המקום. לאחר מכן ציווה על הלוויים להיכנס לבית ה' עם שבח ותפילה. הוא היה נחוש בדעתו שהמנהיגות הרוחנית של יהודה תתמקד בהובלת העם לאהבת ה'. הוא ציווה על עמו לתמוך בכהנים ובלוויים כדי שיוכלו להקדיש את עצמם לתורת ה'. (דברי הימים ב' לא, ה').

וְכָל מְלָאכָה אֲשֶׁר חָל אֶת עֲבֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים בְּתוֹרָה וּבְמִצְוָה לְדַרְשׁ אֶת אֱלֹהָיו בְּכָל לִבָּעָם עָשָׂה וַיְצַלֵּחַ (דברי הימים ב' ל"א, כא)

חזקיהו ראה תחייה בקרב אנשי ממלכתו. אך בשגשוגו, אפילו חזקיהו התגאה בסוף, ובנו מנשה היה אסון מוחלט. מנשה מלך במשך 55 שנים, והיה אולי הרשע ביותר מכל מלכי יהודה. שוב היה ואקום מוחלט של דבר ה'. שוב העם גווע ברעב.

באופן מדהים, נכדו של מנשה, יאשיהו, הפך לירא הקודש ביותר מבין מלכי יהודה אחרי דוד. (אולי הייתה לו אם יראת קודש?) יאשיהו הפך למלך בגיל שמונה. בגיל 16, הוא החל לחפש את "אלוהי דוד אביו". הוא הרס כל פסל שהצליח להשיג. בגיל 26, הוא החליט לבצע תיקונים בבית המקדש. בזמן שהכהן הגדול חלקיהו ניקה, הוא מצא את "ספר תורת ה' אשר נתן משה". יאשיהו נדהם ממה שנכתב, וקרע את בגדיו.

לכו דרשו ביהוה בעדני ובעד הנשארים בישראל וביהודה על דברי הספר הנמצא כי גדול אף יהוה הנשפך עלינו כי לא שמרו אבותינו את דבר יהוה לעשות ככל הכתוב בספר הזה (דברי הימים ב' לד, כא) .

בתקופת שלטונו הייתה התעוררות גדולה. יאשיהו פשוטו כמשמעו טיהר את הארץ מכל התועבות שעבדו בני ישראל. הכתוב אומר: כל ימיו לא סרו מאחרי ה' אלוהי אבותיהם. (דברי הימים ב' לד, לג ב).

באופן טרגי, יאשיהו נהרג בקרב בגיל 39 לאחר שלט במשך 31 שנים. שלושה מבניו של יאשיהו ונכד אחד שלטו במשך 22 השנים ושישה חודשים הבאים. כל אחד מהם היה רשע יותר מקודמו. תחת מלכים רשעים אלה, המנהיגים והכוהנים "הוסיפו לפשע, וטמאו את בית אלוהים". ירמיהו, הנביא הבוכה, ואחרים ניסו נואשות להזהיר את ארבעת בניו של יאשיהו, אך ללא הועיל. ממלכת יהודה התקיימה כ-325 שנים. כעת היה זה קץ כל ישראל. הארץ הושמדה כל כך מהחרב, הרעב והמחלות עד שנבוכדנצר מצא רק 4,600 יהודים ראויים לגלות.

אך עדיין היו יהודים מאמינים חזקים של האל האמיתי היחיד. הכהן יחזקאל, אשר גורש לבבל עם המלך האחרון, צדקיהו, ניבא בפומבי וכתב ספר חזיונותיו - מדוע אסון פקד את ישראל. דניאל, ככל הנראה משושלת מלכי יהודה, ושלושת חבריו שמרו על קשר אינטימי עם אלוהים, למרות שזה כמעט עלה להם בחייהם. בבירור הייתה להם גישה לתורת משה ולספר ירמיהו, וכנראה לכל הספרים הכתובים עד אז. דניאל הודה בחטאי עמו וחטאי עצמו כשהוא מצטט את המצוות והקללות שבתורה. הוא התפלל בקפידה משום שראה בספר ירמיהו שהעם היהודי ישוב למולדתו בעוד 70 שנה. עדיין הייתה תקווה!

עדותה של כל התנ"ך עקבית: כאשר ממשלת ישראל ומנהיגיה הרוחניים שירתו את אלוהים וסיפקו לאזרחיהם את דבר אלוהים, אומתם שגשגה - בכל פעם.

כאשר לישראל לא היו כתבי הקודש והנהגה אלוהית, הם נפלו חזרה לחטא, ועמם דעכה - ובסופו של דבר הושמדה. בכל פעם. ישראל היא הדוגמה שלנו לאופן שבו אלוהים מתייחס ליחידים ולעמים. כל הזמן.

המשך בחודש הבא: מעזרא ועד ישוע המשיח.