שחרור עזה
יש שריף חדש בעיר - והוא רוצה לפתור את הסכסוך המורכב והבלתי פתיר ביותר בהיסטוריה המודרנית. סכסוך זה התקשה לפתור במשך עשרות שנים, למרות שמדינות ומנהיגים רבים פעלו כדי לפתור אותו. האם ניתן לפתור אותו? איש אינו יודע.
אותו יום מפחיד ב-7 באוקטובר, שבו חמאס תקף באכזריות את ישראל בכוונה ברורה לגרום כמה שיותר כאב ונזק, יהיה לנצח כחרב בלבבותיהם של אלפי ישראלים שאיבדו בני משפחה, חברים ושכנים בטבח. החזרת בני הערובה מעזה בשנה וחצי האחרונות הייתה איטית להחריד, בעיקר טפטוף פה ושם - ובכל פעם בתמורה למאות מחבלים רצחניים.
מפגשי בני הערובה עם משפחותיהם הם התנגשות של שמחה מעורבת בכאב, כאשר בני הערובה לומדים על יקיריהם שלא שרדו. התהליך נמשך, וההמתנה הופכת לקשה יותר ויותר. רוב בני הערובה שנותרו נחשבים כמי שכבר מתו. ובכל זאת, ישראל תשחרר עוד מאות מחבלים חיים כדי להחזירם הביתה.
עם לב שבוי בעזה, ישראל נותרה אומה בטראומה. אבלים מוחים ברחובות ובכנסת, צועקים על ילדיהם הנעדרים, על הוריהם וסביהם הגוססים אט אט מרעב, או שוכבים מתים במנהרה כלשהי. הכבדות הרגשית היא מעבר לכל תיאור. אם תבקרו בארץ, תגלו שגם אתם נכשלים במילים - עומק האומללות מעבר לשפה.
לתקשורת השמאלנית בישראל יש אג'נדה משלה. היא דורשת מראש הממשלה בנימין נתניהו לסיים את המלחמה היום, לא משנה מה המחיר. עליו לנהל משא ומתן עם חמאס כדי להחזיר את כל בני הערובה. היום! "שחמאס ימשיך לשלוט בעזה לעת עתה", הם אומרים. "אם אנחנו אומה מוסרית, העדיפות שלנו חייבת להיות להחזיר כל אחד מבני הערובה ללא קשר להקרבה".
בתוך כל התסכול, אנשים מחפשים פתרון. כיצד נתמודד עם המצב המתמשך לאחר המלחמה? מי ישלוט בעזה? האם ביבי ידאג שהפלסטינים יקבלו מספיק מזון ואספקה? "מה הפתרון שלך, בנימין נתניהו? למה אין לך פתרון?"
מה הבעיה?
הבעיה היא שאין פתרון מחוץ לאלוהים. אנשים רבים חושבים שהמאבק הוא פשוט על אדמה, זהות וזכות לשלטון עצמי. אבל האמת פשוטה הרבה יותר. צד אחד רוצה שהשני מת והצד השני רוצה להישאר בחיים. אם הפלסטינים היו רוצים מדינה, כבר הייתה להם אחת. רוב האנשים לא זוכרים שישראל הציעה פעמים רבות מדינה פלסטינית. כן, פתרון של שתי מדינות עם מזרח ירושלים כבירתה! בכל פעם, ההצעה נדחתה.
הסיבות לכך רבות, אך הנה כמה. ראשית, קבלת מדינה פלסטינית תסמן את סוף עידן האשמת ישראל בכל דבר ואת תחילתה של לקיחת אחריות על כמה מיליוני ערבים המזדהים כפלסטינים. בניית אומה משלך קשה הרבה יותר מניסיון להרוס את של מישהו אחר.
שנית, למרות העוני המחפיר של הפלסטינים, מנהיגי הפלסטינים כולם מיליונרים ומיליארדרים - כן, עם ציון B. זה לבדו אמור להעיד על איך המשחק מתנהל. מציאת פתרון תביא לסיום זרם "מימון הרחמים" הזורם מכל העולם. אפילו עכשיו מנהיגי העולם נפגשים כדי לגייס את המיליארדים שיידרשו כדי לשקם את עזה! ולשם מה? כולנו יודעים שההגדרה של אי שפיות היא לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות.
עד כה, חמאס נשאר בשלטון ואומר בגלוי שהוא פשוט רוצה להתכונן לעוד 7 באוקטובר - רק גדול וטוב יותר. במלחמה הזו לבדה, מאות אלפי אנשים משני הצדדים נאלצו לפנות את בתיהם במשך יותר משנה. קצת יותר מ-2,000 אזרחים וחיילים ישראלים נהרגו ואלפים נוספים נפצעו. בעזה, המספרים המשוערים של יותר מ-45,000 פלסטינים שנהרגו, מתוכם לפחות מחציתם טרוריסטים, ועוד 100,000 פצועים, קשים לאימות מכיוון שחמאס אינו מבדיל בין אזרחים לטרוריסטים. יתר על כן, הם מציבים באופן קבוע אנשים בסכנה כמגנים אנושיים ומתועדים יורים בבני עמם. ללא קשר לפרטים, מחיר החיים היה גבוה.
נשיא חדש. תוכנית חדשה.
בחודש שעבר העולם נדהם כשחזה סוף סוף בראיות לעינויי חמאס, כאשר שלושה בני ערובה מורעבים מוקפים במחבלים רעולי פנים הוצגו על במה מאולתרת. בן ערובה אחד, אלי שרעבי, אף נאלץ לפנות לקהל ולחלוק את שמחתו על כך שיתאחד בקרוב עם אשתו ובתו - למרות העובדה שחמאס ידע שעינו ורצחו אותן באכזריות ב-7 באוקטובר.
נשיא ארה"ב החדש בהה בתמונות של בני הערובה הרזים שנשלפו ממנהרות חמאס. על כך, הוא הצהיר בבוטות: "הם במצב גרוע מאוד; הם טופלו באכזריות, בצורה נוראית. הם נראים כאילו הזדקנו ב-25 שנה; הם נראים ממש כמו התמונות הישנות של ניצולי שואה. אני לא יודע כמה זמן עוד נוכל לסבול את זה."
התוכנית - עשור או יותר לניקוי
מספר ימים לפני אירוע זה, טראמפ הזמין את ראש הממשלה בנימין נתניהו לבית הלבן. אז הוא הטיל פצצה שפשוט זעזעה את העולם.
טראמפ הצהיר שיש לו פתרון לבעיית עזה. הוא יקנה את עזה, או אולי פשוט ישתלט עליה וייקח עליה את השליטה. הוא לא יזדקק לחיילים אמריקאים בעזה. וגם לא יצטרך להוציא כספי מסים אמריקאים, שכן הוא ירכיב ויארגן קונסורציום של מפעלי בנייה מסחריים גדולים.
התוכנית שלו תהיה לבנות מגה-עיר גדולה כמו סינגפור, או דובאי. גן עדן לאורך הים התיכון. כפי שאמר מייק האקבי, השגריר החדש בישראל, "אני חושב שנראה משהו בפרופורציה תנ"כית קורה עם מנהיגותו במזרח התיכון".
כדי לתת פרספקטיבה מסוימת על גודל המלחמה הזו - שני שלישים מכל המבנים בעזה נהרסו. הבנק העולמי העריך את הנזק בסכום של 18.5 מיליארד דולר. האו"ם מעריך שהמלחמה גרמה לעזה לזרוע מעל 50 מיליון טון של הריסות. עם מעל 100 משאיות שעובדות במשרה מלאה, פינוי הכל ייקח יותר מ-15 שנים. יכול להיות יותר!
האזור כולו במצב של אי יציבות מסוכנת, עם מנהרות ענקיות בכל דרגות הנזק וחללים תת-קרקעיים שבהחלט יקרסו אם ייבנו עליהן מבנים חדשים. וחשוב מכל, אם חמאס יישאר בשלטון, צינורות הבטון, המתכת וחומרי השיקום האחרים שנשלחו על ידי מדינות חמלה יופנו בוודאות - לא לבתים, אלא למנהרות ורקטות נוספות, מה שילבש את מעגל ההרס ולא את השיקום.
תוכנית טראמפ 2: לוח נקי (וריק)
מתוך הבנה שגידול משפחות בהריסות במשך שנים אינו אופציה אנושית, הציע טראמפ פינוי מרצון עבור 1.7 מיליון תושבי עזה לאדמות אחרות. הוא היה בטוח שבסופו של דבר אזרחים יאמצו את ההזדמנות הזו, כי מי ירצה לחיות במזבלה?
אפשר לטעון שהתוכנית מקורה בתנ"ך - סילוק עם בעייתי מהאדמה עליה חיו ולתת לאדמה לנוח - בדיוק כפי שאלוהים עשה עם ישראל. עד שעזה תבנה מחדש, התקווה היא שהפלסטינים ימצאו חיים טובים יותר הרחק מהזהות של עם קורבן שצריך לרצוח אנשים אחרים כדי שיהיה להם בית.
העולם מתפוצץ
כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, העולם המוסלמי, יחד עם כל חבריו בעולם המערבי והאו"ם, התפרץ בזעם רב! "זהו רצח עם אדיר!" הם קראו, "פשע נגד האנושות!" מצרים וקטאר נפגשות, מחפשות נואשות פתרון אחר - כמו הבאת הרשות הפלסטינית להשתלט על עזה ולהשאיר אותה בעזה בכל מחיר. הן אפילו הכריזו שיוכלו לנקות אותה בחלקיק מהזמן - עוד שנים רבות.
אבל, למה כל המהומה? אחרי הכל, בעשור האחרון בערך, מיליוני מוסלמים היגרו למדינות רבות. טורקיה קיבלה 3.5 מיליון פליטים סורים. לבנון קלטה 1.5 מיליון פליטים סורים. ירדן קלטה 1.3 מיליון סורים. מצרים סיפקה מקלט ל-500,000 פליטים סורים. ב-50 השנים האחרונות, אירופה קלטה כ-15 מיליון ערבים.
למה ההתנגדות הפתאומית? למה העולם ידרוש שהפלסטינים יישארו במקומם? בהריסות. באוהלים. בלי חשמל או מים במקומות רבים.
שתי סיבות.
ראשית, עמוק בפנים, מוסלמים אדוקים עדיין מאמינים תאולוגית שישראל לא צריכה להתקיים. ולו רק מסיבה זו, הפלסטינים חייבים להישאר בעזה כדי לשמור על החזון לפלסטין בחיים.
שנית, פלסטינים מהווים איום היסטורי על מדינתם המארחת, לא רק על ישראל. משמעות הדבר היא ששחרור מיליוני פלסטינים לכל מדינה במזרח התיכון עלול לערער את יציבותה במהירות רבה. זו אינה רק תיאוריה. זוהי היסטוריה קרובה.
המכשול הגדול
היעד הראשון שטראמפ יבחר להגירה פלסטינית יהיה ירדן ומצרים. כאן נתקלת התוכנית במכשול משמעותי. יעד הפינוי קרוב מדי. לשלוח פלסטינים לירדן או למצרים פירושו להשאיר אותם בגבולות ישראל.
נכון שרבים מהערבים הפלסטינים של ימינו הם במקור מירדן ומצרים, אך במהלך השנים, תרבותם התפתחה לישות נפרדת ומסוכנת מאוד. אסור לעולם להעביר פלסטינים לירדן או למצרים. לעולם לא. מדינות אלה כבר נאבקות בחוסר יציבות חמור.
גם מצרים וגם ירדן חוששות מהתיישבות הג'יהאדיסטים הללו, כולל אזרחים רדיקליים, בארצם. לפני קצת יותר מעשור, נשיא מצרים א-סיסי ביצע הפיכה כדי להפיל את נשיא האחים המוסלמים הימני הקיצוני, מוחמד מורסי, שתכנן להפוך את השריעה לחוק הארץ. האחים המוסלמים היו נקודת השיגור של חמאס. לא-סיסי יש מעט אהבה לפעילויות פרו-חמאס.
עוד לפני שירדן הוצפה לאחרונה בפליטים סורים, ניתן היה לתאר את הממלכה כרעידה תמידית. לפני עשרות שנים, גם מלך ירדן חוסיין נאלץ להגיב במתקפה צבאית בקנה מידה גדול נגד הפלסטינים כאשר ערפאת ניסה להרוג את המלך בשנת 1970. אלפים נהרגו ופלסטינים נמלטו ללבנון. הפלסטינים הביאו איתם את תרבות המלחמה שלהם ולבנון, המכונה שוויץ של המזרח התיכון, התפרקה למלחמת אזרחים.
יו"ר ועדת החוץ של הכנסת, יולי אדלשטיין, מודאג מאוד מתוכניתו של דונלד טראמפ: "יש להפנות את ההגירה מעזה למדינות רחוקות יותר", אמר. "ישראל אינה מעוניינת להכפיף מדינות גבול [כמו ירדן ומצרים] לתהליך שעברה לבנון" [מלחמה הרסנית בת 15 שנים בה פלשו הפלסטינים של ערפאת, שממנה לבנון מעולם לא התאוששה] - "בוודאי שלא כאלו שיש לנו איתן הסכם שלום מוצק". [ירדן ומצרים]
שינוי בפרופורציות המקראיות
ברמה המעשית, כעת, לאחר שהרעיון של פינוי הנכסים נזרק על הפרק, זוהי באמת האפשרות היחידה הריאלית שהוצעה. אפילו כפרים ישראליים שהותקפו ליד עזה פונו משום שלא היו ראויים למגורים. שיקום דרום ישראל ייקח שנים, אך מכיוון שבעזה המנהרות ותשתיות הטרור כוללות מחסומי נשק שלא התגלו, ההערכה היא שייקח שנים רבות להכין את הקרקע לשיקום. אפילו שגריר איחוד האמירויות בארה"ב אמר שאינו רואה אלטרנטיבה לתוכנית עזה של טראמפ.
ייתכן שטראמפ לא מתכוון לפנות את עזה. ייתכן שאיום זה נועד להיות ניסיון פתיחה במשא ומתן להדחת חמאס מהשלטון. למעשה, תוך ימים ספורים מהצהרת טראמפ, מדינות ערביות שכנות התכנסו כדי לדון באפשרויות שמעולם לא הוצעו קודם לכן. אפילו חמאס לעג במשך מספר ימים, אך לאחר מכן הציע לעזוב את עזה, "למען העם". לא שאנחנו סומכים על כוונותיהם. טרוריסטים אסלאמיים ידועים בשינוי המסרים שלהם תוך שמירה על אותה משימה. אבל, נראה שהמזרח התיכון מבין את המסר של טראמפ, "אם אתה לא תתקן את זה, אני אתקן".
ברמה הרוחנית וההיסטורית, אנו יכולים להסתכל על כתבי הקודש ולראות זמנים בהם אפילו ישראל גורש מהארץ משום שהושחתו כל כך. חזרתם לארץ בימי נחמיה הלכה יד ביד עם חזרתם לדרכי האל.
מבחינה היסטורית, קבוצות עם אחרות באזור שמרדו בתוכניתו של אלוהים הושמדו לחלוטין - לפעמים על ידי צבא ישראל, לפעמים באופן על-טבעי על ידי אלוהים עצמו.
מה שזה יכול להעיד הוא שגלות של פלסטינים כיום היא מעשה של חסד. ישנן מדינות מוסלמיות רבות ברחבי העולם שיש להן את אותה שפה, אותה תרבות, אוכל ודת דומים. זוהי הזדמנות של פעם בחיים שמציעה תקווה שבסביבה אחרת ערבים פלסטינים יוכלו לגדל משפחה, לעבוד בעבודות רגילות ולהתנקות מתרבות המוות שלהם.
חברות נורמליות לא מתקשרות הביתה כדי לספר להורים גאים על אונס, עינויים ורצח בשביל הכיף. נכון לעכשיו, הפלסטינים בעזה לא מכירים יותר מחיים של שנאה וקורבנות. מעטים האנשים שדוגלים למען הפלסטינים מבינים כיצד שנאה זו מולידה אלימות והתעללות בתוך קהילות ערביות אלה.
אז עכשיו, כשאפשרויות אמיתיות נמצאות על השולחן, הגיע הזמן שגוף המאמינים יתפלל ש:
- אלוהים יפנה את לבבות מנהיגי העולם להכיר בכך שהתרבות האכזרית, האכזרית והפראית של הפלסטינים הרסנית לישראל, למדינות הסובבות אותה ובסופו של דבר לעולם החופשי.
- אלוהים יספק מקום מגורים לפלסטינים (באופן אידיאלי, מקום בו תהיה להם החופש לפגוש את הבשורה!).
נס כזה יהיה בקנה מידה של קריעת ים סוף. אבל זו לא תהיה הפעם הראשונה שאלוהים מציל קבוצת עם שלמה מעבדות, ונותן לה הזדמנות נוספת. השנים הקרובות עשויות לדרוש התאמות מאסיביות כאשר מנהיגי העולם ינסו לפתור את המצב בעזה. עם זאת, תקוותנו היא שלא יהיה זה ייראה, זה לא יהיה עוד סיבוב של אותו הדבר.
עמדו לצד מאמיני ישראל
מעוז ישראל מביאה את אמת ישוע לכל פינה בארץ. תרומתכם מציידת את המאמינים ומגיעה לאבודים - היו חלק מעבודה נצחית זו עוד היום.
