מגפיים על הקרקע - הסטודיו
למרות שאנו אוהבים להראות לכם את הפרויקטים הרבים והמשרדים השונים שאיתם אנו משתפים פעולה, שום דבר מזה לא היה קורה ללא האנשים ששופכים את דמם, יזעתם ותפילותיהם לעבודה האינטנסיבית של שיקום מדינת ישראל. הנה רק קטע מתוך סיפוריהם של כל אחד מהם.
וַאֲנִי אֶת־הַלְּוִיִים וְאֶת־הַמְשְׁרִים וַאֲנִיתִי אֶת־תּוֹמָדָם. - נחמיה י"ג, י"א
רומן וטניה
הייתי בחודש התשיעי להריוני כשבעלי רומן ואני נחתנו בישראל כדי להתחיל את חיינו החדשים. היינו נשואים קצת יותר משנה וידענו שאנחנו רוצים שילדינו ייוולדו בארץ המובטחת. שבע השנים הראשונות היו קשות מאוד. נולדו לנו שני ילדים בתקופה הזו והמעבר שלנו לישראל פירושו התחלה חדשה עם שפה חדשה, מסלול קריירה חדש, תרבות שונה מאוד וללא משפחה או חברים.
לפני שעזבנו את אוקראינה, רומן השלים תואר שני בתזמור והדרכה ואני סיימתי תואר שני בניצוח מוזיקלי. חלמתי לנצח יום אחד על מקהלת ילדים ובני נוער. אבל המציאות בישראל אילצה אותנו לעבוד בכל מקום שיכולנו. רומן עשה כל מיני עבודות מזדמנות - נגרות, דואר, מילוי מלאי במחסן - אפילו היה לו מסלול נייר. בישלתי ארוחות במעון יום ולימדתי ילדים שיעורי בית אחרי הלימודים.
בשנת 2006 ביקרנו בקהילת תפארת ישוע. נוכחותו של אלוהים במקום התמלאה בי כל כך הרבה התפילה, שישבתי ובכיתי במשך כל התפילה. בסוף הפגישה, ארי, שהיה הכומר באותה תקופה, ניגש אלינו עם חיוך רחב ומסביר פנים. ישבנו ודיברנו קצת ואז הוא ביקש להתפלל עבורנו. הוא התחיל לומר שאלוהים ישתמש בכישרונות המוזיקה שלנו כדי להשפיע על צעירים בישראל, ואני פשוט בכיתי, כי החלום הזה היה כל כך עמוק בליבנו. אבל לעבודות הנוכחיות שלנו לא היה שום קשר למוזיקה.
תוך מספר חודשים מההשתתפות שלנו שמחנו מאוד על ההזדמנות להצטרף לצוות התפילה - ואז פרצה מלחמת לבנון השנייה. עבודתו של רומן באותה תקופה הייתה תלויה במשלוחים שהגיעו דרך נמל חיפה. המלחמה גרמה לחוסר יכולת של הנמל לעגון ספינות ורומן היה אחד מרבים שאיבדו את עבודתו. התזמון לכך, עם זאת, התברר כמצוין, שכן מעוז חיפשו מישהו שיפקח על תחזוקת המשרד והפצת הספרים העבריים שיצאו לאור.
המשכנו נאמנה בצוות התפילה, וכמה שנים לאחר מכן, במעוז התפנה משרה נוספת שכללה עבודה עם ילדים. זה היה בחיתוליו, אבל העבודה הזו פרחה לתוכנית "יצירת מוזיקה לילדים" אשר כיום מממנת שיעורי מוזיקה ל-60 ילדים מוכשרים וחרוצים מ-27 קהילות שונות. חלק מהמוזיקאים מהתוכנית שלנו טובים מספיק כדי להצטרף לצוות התפילה של הקהילה שלהם עד גיל 13. הצלחנו גם לאמן מספיק ילדים מבחינה קולית כדי להקים מקהלת ילדים ולהקליט אלבום פולחן עברי לילדים בשם "אתה מיוחד". השירים המקוריים מאלבום זה עדיין מושרים כיום במחנות ובכנסים.
כאשר קובי ושני עברו להנהלת מעוז, הם מיזגו את אחוות האמנים עם מעוז. עם כל מה שקורה ב"אחוות האמנים", רומן ואני לא רק היינו עובדים במשרה מלאה בתחום המומחיות שלנו עם צוות שלם באולפן - עכשיו נוכל להדריך אמנים צעירים מתחילת לימוד הנגינה וכתיבת שירים, ועד להקלטה ופרסום של מוזיקה. זה מעבר למה שחלמנו ונותן לי תקווה שכל מה שארי התפלל עלינו באותו יום ראשון שפגש אותנו - היה גם חלום של אלוהים.
ירון
נולדתי בעיירה קטנה במדבר הדרומי של ישראל. כנער צעיר התחלתי ללמוד כלי נגינה מודרניים כמו גיטרה ותופים, אך עד מהרה התחלתי ללמוד כלי נגינה מזרחיים עתיקים יותר. בגיל 17 הלכתי לפסטיבל מוזיקה של "העידן החדש" בכנרת ושם שמעתי על ישוע בפעם הראשונה. ידעתי כששמעתי את המסר שזו האמת, ולפני שהפסטיבל הסתיים, הייתי בפנים.
לפני כ-10 שנים הקלטתי את האלבום "טאר הפרסית" שלי עבור אלבום "גן הסודות" של שני, אבל לא יצרתי את הקשר ל"מעוז" עד מספר שנים מאוחר יותר, כשהצטרפתי למשלחת של מוזיקאים ישראלים שמעוז שלח להוביל את התפילה בכנס MJAA בארה"ב. לפני שנה-שנתיים התחלתי לשמוע על "אחוות האמנים". החזון שלהם ליצור מרחב לאמנים לפתח את כישוריהם ולספק שירים עבריים חדשים לקהילות מקומיות ושירים לאוכלוסייה הישראלית הרחבה יותר ריתק אותי ככותב שירים. לאחר שסיירתי רבות עם להקות כמו "מקדם" ולאחר שסיימתי את התואר השני שלי במוזיקולוגיה, ידעתי שאני אמור להיות חלק מהצוות הזה.
הימים שלי באולפן הם גם מאתגרים וגם מעוררי השראה. למרות שאני מנגן כרגע ביותר מתריסר כלים שונים, המטרה שלנו היא לכתוב מוזיקה שתרגיש מוכרת לישראלים כדי שהם יהנו להתפלל איתם יחד. יחד עם זאת, אנחנו רוצים לדחוף את גבולות המוזיקה הטיפוסית שאנשים רגילים לקשר עם פולחן. ישראל הייתה היסטורית משאב מדהים לפולחן שעדיין משפיע על העולם כיום. לכן אני מאמין שהקריאה היא בדם שלנו לשלב גם את העתיק וגם את המודרני למוזיקה שיכולה למשוך גם מאמינים וגם לא מאמינים למקום של יראת כבוד כלפיו.
סטפן
נולדתי ברומניה הקומוניסטית וחייתי שם עד גיל ארבע. אני זוכר שחיכיתי עם סבי בשלג במשך שעה עד שתורנו לקנות דגים ולחם מחנות שנפתחה רק פעם בשבוע. למרות שורשינו היהודיים, אני זוכר גם שנושא הדת היה נושא אסור הן על ידי הממשלה והן על ידי הוריי, שהיו אזרחים קומוניסטים טובים. חליל הפאן הוא שהעיר לראשונה את אבי לרעיון שיכול להיות אלוהים. בפעם הראשונה ששמע אותו הוא שאל את עצמו, "איך יכול צליל כל כך יפה להתקיים אם כוח עליון לא יצר אותו?"
עד שהגעתי לגיל ארבע, משפחתי כבר נמאסה מהעוני המחפיר ברומניה, ועלינו לישראל. זמן קצר לאחר שהגענו, התארחנו בבית הארחה, שם הורי מצאו ערימה של קלטות וידאו של דמויות היסטוריות אקראיות - אחת מהן הייתה סרט על ישוע. הסיפור ריתק את הוריי והם הפכו במהרה למאמינים. ההתלהבות שלהם הייתה כל כך מדבקת שבעל בית ההארחה (שהסביר שהוא פשוט אוסף סרטים על אנשים שהוא ראה בהם "השפעות חיוביות על העולם") הפך גם הוא למאמין.
אני עצמי מעולם לא הרגשתי קשר אישי למה שהיה להם. בתחילת גיל ההתבגרות שלי, אמי גילתה שיש לה סרטן. היא נאבקה בו במשך מספר שנים אך נפטרה כשהייתי בן 17. שמעתי את הוריי מדברים על אלוהים במשך שנים, אבל אובדן אמי גרם לי לחשוב לאן היא הלכה, ומה אני צריכה לעשות כדי להבטיח שבסופו של דבר אצטרף אליה.
אבי העביר לי את אהבתו למוזיקה וביליתי את שנות העשרה שלי בלימוד חצי תריסר כלים שונים. פגשתי את שני לראשונה, כשהיינו בני נוער, בכנס נוער שאירח מעוז ולאחר מכן בכמה מחנות קיץ בשנים שלאחר מכן. הפעם הראשונה שעבדנו יחד, לעומת זאת, הייתה כשעבדתי בהרחבה עם שני על האלבום "גן הסודות". באותה תקופה כתבתי שירים רבים ששרו קהילות בכל רחבי ישראל, אך עיקר הכנסתי הגיעה מעבודת שרת.
שני נהגה לספר לי כמה מגוחך שהכישרונות שלי הולכים לפח על ניקוי שירותים, ושיום אחד הם ימצאו דרך לשלם לי כדי לכתוב מוזיקה. ואכן, ברגע שהם פתחו את אולפן Fellowship of Artists, הייתי האדם הראשון שהם הביאו כדי להתחיל לבנות את צוות המוזיקאים הפנימי להפקת מוזיקה.
מאחר שחזון FoA הוא שצוות הכישרונות היצירתיים שלו יפתח את הכישרונות שלנו וישתמש בהם כדי לברך את כל הגוף בישראל, אנו מעודדים ללמד מוזיקה, לנגן בכנסים או בצוותי תפילה קהילתיים ואפילו בבתי תפילה מקומיים. כשעבדתי בתחזוקה, נהגתי לכתוב שירים שהיו מגיעים אליי במהלך העבודה על פיסות נייר ולחזור הביתה ולנסות לשחזר אותם במחשב הפשוט שלי. כעת, לא רק שיש לי אספקה עצומה של כלי הקלטה איכותיים בהישג יד, אלא שאני זוכה לעבוד עם צוות מוזיקאים המסורים בדיוק כמוני לראות את כבוד האל ממלא את הארץ הזו. אבי צדק. לא רק שאלוהים ברא מוזיקה יפה, הוא ברא אותנו לנגן אותה בשבילו.
גבריאל
ניגנתי בתופים מאז שמשפחתי עלתה לישראל מצרפת כשהייתי בן שש. אז חשבתי שזו הזדמנות נהדרת כשזמן קצר לאחר שסיימתי את שירותי הצבאי, קיבלתי הזמנה לנגן בתופים עם להקת "מעוז" שנסעה לארה"ב. כמה שנים לאחר מכן, ניגנתי בתופים עבור שני, שהובילה את התפילה של כומר ידוע שביקר בארץ. אחרי התפילה, היא אמרה לי, "יום אחד תעסוק במוזיקה במשרה מלאה". זה נראה פנטסטי באותה תקופה, מכיוון שבישראל כמעט אף מאמין ישראלי לא יכול להתמקד בתפילה במשרה מלאה, וחוץ מזה, באותה תקופה הייתי בשירות צבאי.
זמן קצר לאחר מכן, קובי ושני סיפרו לי שהם רכשו אולפן הקלטות בירושלים המוקדש ליצירת מוזיקת פולחן ישראלית, והם רצו שאהיה אחראי עליו. כשהם שיתפו את תוכניתם לאחוות האמנים ואת החזון לראות את שיקום הלוויים בני זמננו, ידעתי שזה המקום בשבילי.
במהלך תקופה זו, ניגנתי בתופים עם להקת מקדם ועשינו סיבובי הופעות ברחבי העולם. עם הצלחת הלהקה שלנו, עבודת האולפן והחוזה הצבאי שלי שעתיד לחדש, זה היה הזמן המושלם לעשות את הקפיצה. התחלתי חיים המוקדשים לשירות בתפילה בדיוק כמו שעשו הלוויים בתקופת התנ"ך בעיר הזאת ממש! כיום, אני לא רק מנהל את האולפן, אלא גם מנטור ומפיק מוזיקה למוזיקאים צעירים ומובילי פולחן עולים ברחבי הארץ. פשוט אין דבר כזה בשום מקום אחר בארץ ואני גאה מאוד להיות חלק מזה.
אנדרו
גדלתי בבית נוצרי בפרזנו, קליפורניה. באותה תקופה חיפשתי לעבור ליפן (יש לי שורשים יפניים), כשמצאתי הזדמנות להתנדב בישראל עם ארגון מקומי. בסופו של דבר, הם שילבו אותי כמנהל האתר שלהם. אף פעם לא חלמתי שאסיים בישראל לטווח ארוך, אבל זה היה לפני שפגשתי ישראלית יפה ונלהבת שתהפוך בסופו של דבר לאשתי. עשר שנים מאוחר יותר אני אזרח ישראלי ואנחנו מגדלים את שלושת ילדינו בהרים שמסביב לירושלים.
ניגנתי בגיטרה מאז שהייתי נער, אבל ממש נהניתי מהצד הטכני של המוזיקה. הקלטה ומיקס של מוזיקה הן אמנות בפני עצמה, ושם טמונה התשוקה שלי. מעוז מאמין שישראלים מאמינים צריכים להיות בכל זרם בחברה, אז כשהם שמעו שהגשתי מועמדות לבית הספר היוקרתי יואב גרה סאונד, IStandwithIsrael כיסתה את כל עלויות הלימודים שלי. מאז שסיימתי את לימודיי, הצלחתי לעבוד בכל דבר, החל מאירועי מוזיקה חיה ועד להפקות טלוויזיה.
שמעתי על סטודיו "אחוות האמנים" עוד בזמן שלמדתי ורציתי לקחת חלק בגידול אמנים ומוזיקאים ישראלים מאמינים. אני מעורב רק כשנה, אבל אני מוצא את העבודה באולפן שמוקדש כולו להפקת מוזיקה שמכבדת את אלוהים כהזדמנות מדהימה.
רָצוֹן
מיד לאחר שסיימתי את לימודיי בארה"ב נסעתי לישראל. גדלתי בידיעה שאני יהודי, אבל שום דבר לא הכין אותי להתגלות שקיבלתי כשביקרתי בישראל והבנתי שאסיים לחיות כאן. זמן קצר לאחר שחזרתי לארה"ב, שמעתי את שירה מדברת בקהילה על ליבה להכשיר אמנים ישראלים צעירים. מכיוון שזה עתה סיימתי תואר בתיאטרון, זה היה מאוד מעודד עבורי.
אחרי כמה שנים של מגורים בישראל, שמעתי על אחוות האמנים ועל כל המוזיקה שהם הוציאו. התרגשתי לראות את היישום המעשי של מה ששירה דיברה עליו. אבל אפילו יותר התרגשתי כשבאמצע שיחה עם קובי ושני, הם סיפרו לי על רצונם להתרחב מעבר למוזיקה בלבד והראו לי שהלוגו של אחוות האמנים מורכב מתקליט מוזיקה, עיפרון (שמייצג כתיבה ואמנויות יפות) - וסליל סרט!
הצטרפתי רק לאחרונה לצוות FoA. אבל אני רואה במעוז זה מכבר משרד המספק משאבים להעשרת הגוף בישראל ובאומות העולם, ואני מצפה בקוצר רוח להניח את ידי על המחרשה של חזון זה.
טים ואליסה
גדלתי באוקראינה עם אהבה מיוחדת לילדים ולאמנויות הבמה. אפילו בשנות העשרה שלי, כשילדים בגילי נקלעו לצרות, הייתי עסוק בתכנון מחנות קיץ ליתומים. בתחילת שנות ה-20 לחיי סיימתי את לימודי האוניברסיטה בהפקת טלוויזיה וביליתי את כל זמני הפנוי בארגון תוכניות שירה ותיאטרון ליתומים. בהחלט הייתי במקום מאושר בחיי. הקלף היחיד שהציב לי חן בעיניי היה שכיהודי, הייתה לי אהבה בליבי לארץ הרחוקה הזו שנקראת ישראל.
למרות שהרגשתי שיש לי כל מה שאני צריך בדיוק במקום בו הייתי, תמיד אהבתי אתגרים חדשים. התחלתי ללמוד עברית ובסופו של דבר עליתי לישראל. ידעתי שהשנים הראשונות שלי בישראל יהיו התחלה פשוטה ולעבוד לקראת מה שאני אוהב. אז, קיבלתי עבודה בחנות מקומית בזמן שלמדתי עברית. במהלך תקופה זו, כמה מחבריי הכירו לי את הקהילה שלהם והתחלתי ללכת אליה. שם פגשתי את טים, בעלי לעתיד, שכמוני, היה לו תשוקה לקולנוע.
אחרי כמה שנים של התבססות, התחלתי לחפש עבודה שתתאים יותר לתשוקה שלי. בעלי ואני השתתפנו בכנס פולחן שארגון מעוז ארגנו בישראל ושנינו התרגשנו מאוד. זמן קצר לאחר מכן, שמעתי שמעוז מחפש מזכירה. למרות שהתפקיד שלי לא יכלול תקשורת וילדים (התשוקה שלי), חשבתי כמה מדהים יהיה להיות מסוגלת להשקיע את ליבי בעבודה שתהיה לה השפעה נצחית.
תפקידי כמזכירה כלל את השיחות והניירת הרגילות, אבל למעוז יש לב גדול, כך שבכל פעם שהיה לי רעיון לעזור לילדים בסיכון או ילדים בבתי חולים, הם היו מעודדים אותי ומסייעים להגשים אותו. ככל שעבדתי עם מעוז זמן רב יותר, כך יכולתי לראות יותר את אלוהים משתמש בכישרונותיי. לאחרונה הוטל עליי לתעד (על סרט!) את הסיפורים המרתקים של אלו ש-IStandwithIsrael עזרה להם. בעלי, טים, המתמחה בקולנוע, עבד עם מעוז על כמה מהפרויקטים הללו ולאחרונה הצטרף לצוות מעוז במשרה מלאה. אני לא יכולה לתאר כמה שמחה שאנחנו משקיעים את עצמנו בעבודה שמסוגלת לברך אנשים בצורה כה עמוקה הן ברמה המעשית והן ברמה הרוחנית.
שלום מישראל,
אפילו כשאספנו את כל הסיפורים האישיים הללו מהצוות שלנו, מצאנו את עצמנו תוהים כיצד אלוהים תכנן כל צעד, כל אדם, כל מפגש אלוהי עבור כל מי שהוא הביא למעוז למטרותיו. זה מדהים לראות בכל הסיפורים הללו כיצד ההשקעה שלהם במעוז עזרה להם להגשים את חלומותיהם בהשראת אלוהים. וכך בדיוק פועל אלוהים. הוא משתמש בכל הנסיבות שלנו כדי להגשים את חלומותינו למטרותיו.
למרות שאנחנו נהנים מצוות Maoz על בסיס יומי, רצינו שגם אתם תכירו אותם - כי - כשותפים של Maoz, הצוות הזה הוא הצוות שלכם. הניצחונות שלהם הם הניצחונות שלכם. פרי עמלם הוא גם פרי המאמץ שלכם .
השנה הזו הובילה לאתגרים מדהימים, כמו גם סיפורי ניצחון ייחודיים שרק מצוקה יכולה להביא. לעולם לא נשכח את הבהלה של חלוקת כספים רגע לפני הסגרים לרווקים ולמשפחות, אשר נאסר עליהם ללכת לעבודה במהלך שני הסגרים של פסח וסוכות, פשוט לא יכלו לקנות אוכל. חווינו תחושה מדהימה של מטרה וחובה - ישראל הייתה זקוקה למה שהיה לנו להציע.
גם המוזיקאים שלנו ב-FoA לא קיבלו את תפקידם כמובן מאליו בתקופה זו, ועבדו שעות ארוכות ומטורפות בהקלטת מוזיקה עם אמני FoA כמו שילה בן הוד, בירגיטה וקסלר, האחים סכניני ואיוון לוין , אם למנות רק כמה. בתורם, הם לא יכלו שלא לחוש את הערכתו של אלוהים כאשר האולפן קיבל אישור מיוחד להישאר פתוח במהלך חודשי הסגר שנמשכו זמן רב באביב. אחרי הכל, תפילה היא חיונית.
לעתים קרובות דווקא שנות השפע הן אלו שמניבות פרי בלתי נתפס, אך גיזום השנה הוא שהביא את הפוריות לקדמת הבמה עבור מעוז באופן שרק אלוהים יכול לתזמר. צוות "האנשים המדהימים" הזה הוא באמת מארג של חיים, הבנוי סביב סדר היום של מלכותו עבור מעוז - לחזק את המאמינים בישראל.
אנו מודים לכם על תמיכתכם המתמשכת ומתפללים שככל שסיפורכם ישתלב עם סיפורו של מעוז, תמצאו את עצמכם באותו מארג של חלומות שהתגשמו על ידי אלוהים.
למען עתידה של ישראל,
ארי ושירה סורקו-רם וקובי ושני פרגוסון
עמדו לצד מאמיני ישראל
מעוז ישראל מביאה את אמת ישוע לכל פינה בארץ. תרומתכם מציידת את המאמינים ומגיעה לאבודים - היו חלק מעבודה נצחית זו עוד היום.
