דוחות מעוז ישראל יולי, 2020

תולדות הנצרות שלא לימדו אותך

לפני שנה העלה ארגון נוצרי סרטון וידאו לפייסבוק על מבשר ההולך ברחוב ראשי בירושלים ומכריז את הבשורה. הרחוב גבל בשכונה של קהילה חרדית, ייתכן שהקהילה החרדית ביותר בעולם. הוא השתמש במיקרופון עם רמקול תלוי על חגורתו, ואחריו הלך צלם שתיעד את "הפעולה".


read
מעוז ישראל
על ידי מעוז ישראל

לפני שנה העלה ארגון נוצרי סרטון וידאו לפייסבוק על מבשר ההולך ברחוב ראשי בירושלים ומכריז את הבשורה. הרחוב גבל בשכונה של קהילה חרדית, ייתכן שהקהילה החרדית ביותר בעולם. הוא השתמש במיקרופון עם רמקול תלוי על חגורתו, ואחריו הלך צלם שתיעד את "הפעולה".

בכיתוביות של הסרטון נכתב: "יהודים נזעמים איימו לסקול אותנו על הכרזת הבשורה", ו"גברים זועמים, נערים ואפילו חיילי צה"ל ניסוי לעצור בעדם אבל לא הייתה להם שום זכות חוקית". אניח לרגע למה שברור מאליו – שכל אדם קולני ומרעיש ברחוב מרגיז אנשים גם אם הוא מוכר גלידה. אבל האיש הזה לא מכר דברי מתיקה. הוא מכר נצרות.

אילו הקדיש המטיף הזה זמן ללמוד מה סבלו היהודים מידי הנצרות כמעט אלפיים שנה, הוא היה בא כראוי – בענווה, בבקשת סליחה מהעם היהודי, ולא בהכרזה שהם צריכים להתנצר או… שיבולע להם.

היום, כאשר יהודים מסבירים מדוע הם אינם מאמינים בישוע, הרשימה מתחילה אבל איננה נגמרת בשואה, בצלבנים ובאינקוויזיציה. שיחה עם יהודי על האמונה בישוע, כמעט שאיננה קשורה לדמותו של ישוע. היא מתרכזת באופן שבו נוצרים שטענו שהם מייצגים את ישוע, הפכו לאיום הקיומי הגדול ביותר להישרדותו של העם היהודי.

תולדות הנצרות הם סיפור קודר ועצוב אבל אם הנוצרים יבינו אותו, הם יוכלו להפוך אותו לטובה בימינו.

הימים הטובים

במשך דור שלם אחרי הצליבה של ישוע, התלמידים היהודים של ישוע הלכו לאורכה ולרוחבה של הארץ והכריזו את הבשורה הנפלאה שישוע, המשיח היהודי, בא לעולם כדי למות בגלל חטאי עמו, בני ישראל. על פי הערכות מסוימות, היו בירושלים לפחות חמישים אלף מאמינים בישוע, עיר של כמעט חצי מיליון איש. מספר זה גבוה בהרבה ממספרם של כל היהודים המשיחיים בארץ היום. המדינאי לשעבר והמלומד אבא אבן כתב שלדעתו, כשליש מכל תושבי ירושלים היו מאמינים בישוע.

עד מהרה שלח אלוהים קבוצה של יהודים בראשות שאול השליח, להכריז את הבשורה הזאת לגויים. מספר הגויים שזנחו את אורח החיים האלילי שלהם לטובת הבשורה, החל לגדול עוד ועוד והפך למאות אלפים בכל רחבי האימפריה הרומית.

ואז הגיע השנה 70 לספירה. שלושה ימים לפני חג הפסח, כאשר ירושלים התמלאה בעולים לרגל לכבוד החג, הקיף טיטוס את העיר בשלושה לגיונות רומיים. הם צרו על העיר במשך ארבעה חודשים עד שהצבא הרומאי פרץ את החומות.

רומא החריבה את ירושלים ושרפה את המקדש. היהודים הרעבים ששרדו חמקו מהעיר בתקווה למצוא אוכל. חלקם נתפסו ונמכרו לעבדות. האחרים, כחמש מאות ביום, נצלבו. היהודים ששפר חלקם והצליחו לברוח, ברחו לאזורים סביב הים התיכון. היהודים שנשארו ביהודה חוסלו בידי המושל הרומאי הבא, אדריאנוס. עד סוף שלטונו בסביבות 138 לספירה, נמחק כמעט כל זכר לקהילות של היהודים המאמינים.

הבשורה החדשה

בכל זאת, הזרעים של הברית החדשה שזרעו המאמינים בישוע באדמת הגויים הפורייה, הכו שורשים עמוקים והחלו לנבוט למרות הרדיפות הקשות של האימפריה הרומית. עד שלב זה כבר נכתבו כל ספרי הברית החדשה, אבל העברתם בין הנוצרים החדשים הייתה איטית ולא אחידה. מספר הנוצרים הלך וגדל בעוד היהודים המאמינים נעלמו כמעט כליל, והרמזים הראשונים לאנטישמיות החלו להיראות.

בעקבות זאת, כעבור רק חמישים שנה מאז מת השליח האחרון, אפשר יוסטינוס הקדוש (שנרצח בידי הרומאים) לרוח מלאת שנאה וקנאה להיכנס אל חייו. הוא טען שהיהודים עם עיוור ועיקש הדבק באמונה מתה.

השפעתו הכפולה של יוסטינוס, גם כנוצרי גיבור וגם כמסית נגד היהודים, השפיעה על החשיבה של הזרם העיקרי בנצרות וזרעה זרע רע של אנטישמיות נוצרית. השפעתו גדלה והפכה ליסוד מפלצתי וחיוני של הכנסייה הקתולית הרומית. 

הדמות של ה"ג'וגנסאו" הופיעה בתגליפים, בציורים ובארכיטקטורה של הכנסייה בימי הביניים. היא תיארה את היהודים יונקים חלב מחזירה בעוד הרב אוכל את צואתה מאחור. עוד בפברואר השנה סירבו בתי המשפט בגרמניה להסיר את תגליף הדמות הזאת מבניין של כנסייה פרוטסטנטית, בגלל האופי ההיסטורי של הבניין. Credit: Wikipedia

אבות הנצרות

אבות הנצרות זוכים לכבוד רב בזכות הצמיחה וההתרחבות שהם הביאו לנצרות. ייתכן שהייתה להם השפעה טובה מסוימת, אבל הם הביעו שנאה כלפי העם היהודי שגם גבתה את חייהם של יהודים אין ספור, וגם הייתה העוול הגדול ביותר שנעשה לכל עם שהוא בהיסטוריה, הדוגמה הקשה ביותר להשבת רעה תחת טובה. נוצרים רבים בימינו יופתעו לשמוע שחלק מההשקפות הנוצריות המקובלות ביותר, נולדו בתקופות אפלות אלה.

אוריגינס מאלכסנדריה

אוריגינס (בסביבות 254-184 לספירה) היה אחד הראשונים שהאשים את העם היהודי כולו במות המשיח. הוא גם התעקש שהנוצרים הם עם ישראל האמיתי. שתי הקביעות האלה הפכו עד מהרה לאבני יסוד בעמדות של הכנסייה הקתולית הרומית.

טרטוליאנוס

טרטוליאנוס (בערך 240-155 לספירה) הלך בדרכו של אוריגינס וטען כדלקמן: 1. הנוצרים תפסו את מקומם של היהודים והם כעת עמו של אלוהים. 2. הברית החדשה מחליפה את התנ"ך. ברית המילה, קיום השבת והקורבנות במקדש הם נחלת העבר. 3. הכנסייה הפכה ליורשת (היחידה) של הבטחות התנ"ך.

אוסביוס

אוסביוס (בערך 340-270) ראה סיבה טובה לנצר את היהודים אבל הוא גם שנא את מה שהם ייצגו כי הם דחו את המשיח. פעם הוא דרש דרשה שכל פסקה בה התחילה במילים אלה: "אוי לכם, קשי עורף וערלים, כי הייתם בחירי אלוהים והפכתם לזאבים, חידדתם את שיניכם על שה האלוהים. הגיהינום… יכלא אתכם עם אביכם השטן". עם הזמנה כזאת, אין פלא שהוא לא עורר את עניין היהודים.

קונסטנטינוס קיסר

קונסטנטינוס שלט באימפריה הרומית בערך בשנים 337-306, הוא הפך לנוצרי וספג את השנאה הגוברת כלפי היהודים מיועצו, אוסביוס. מעמדו וכוחו אפשרו לו לפעול בהתאם לעוינות שרחשו אבות הכנסייה ליהודים. הוא אסר על נישואי תערובת וציווה על הפרדה בין פסחא לבין הפסח היהודי ה"מלוכלך". הוא תמיד עודד התנצרות של יהודים, אבל נוצרי שרצה להתגייר, נענש במוות.

עד סוף המאה הרביעית, הגיעה השנאה ליהודים לשיאה.

יוחנן כריזוסטומוס

התיאולוג המפורסם יוחנן כריזוסטומוס (בערך 407-347) לימד שמונה דרשות נגד היהודים שבהן הוא קבע, לאחר רשימה ארוכה של עלבונות גסים, שאין שום כפרה ליהודים, שום חמלה, שום סליחה. הוא הודיע שבהתאם לרגשות הקדושים, הוא שנא גם את בית הכנסת וגם את היהודים כי גם אלה וגם אלה היו מלאי שדים.

הדרשות של כריזוסטומוס נכתבו בידי הקהל שלו מילה במילה והועברו אל כל רחבי העולם הנוצרי. הן נחשבו לנקודת המפנה בתולדות ההתנגדות הנוצרית ליהדות.

בימי מלחמת העולם השנייה השתמשה המפלגה הנאצית בגרמניה בחיבוריו של כריזוסטומוס כדי להצדיק את השואה בעיני הנוצרים היהודים והאוסטרים.

מרטין לותר

מרטין לותר (בערך 1546-1483), אחד המנהיגים המשפיעים ביותר בתולדות הנצרות, ייסד את התנועה הפרוטסטנטית הראשונה. בראשית חייו הוא רצה להמיר את היהודים לדת הלותרנית (נצרות פרוטסטנטית). בחיבוריו המוקדמים הוא הביעה אהדה ליהודים כי הרשויות הקתוליות דיכאו אותם ואילצו אותם להתנצר:
"אילו הייתי יהודי וראיתי טיפשים ומטומטמים כאלה מנהלים את הדת הנוצרית ומלמדים אותה, הייתי מעדיף להפוך לחזיר מאשר לנוצרי. הם התייחסו אל היהודים כאל כלבים ולא כאל בני אדם. הם רק השפילו אותם וגזלו את רכושם". 

אבל באחרית שנותיו, לותר עצמו התעייף מהדחייה הממושכת שהפגינו היהודים וכתב שהיהודים "מלאים בצואת השטן… והם מתבוססים בה כמו חזירים".

הוא טען שצריך להצית את בתי הכנסת ובתי הספר היהודיים, להשמיד את ספרי התפילה, לאסור על הרבנים ללמד, לשרוף את הבתים ולהחרים את הכסף והרכוש של היהודים. "היהודים הם תולעים ארסיות וצריך לשלוח אותם לעבודות פרך או לגרש אותם לצמיתות". לסיכום, הוא כתב: "אשמתנו שלא הרגנו אותם".

בספרו "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי" כתב העיתונאי ויליאם ל' שיירר:

"קשה להבין את התנהגותם של רוב הפרוטסטנטים הגרמנים בשנים הראשונות של הנאציזם, בלי לדעת שני דברים: ההיסטוריה שלהם וההשפעה של מרטין לותר עליהם. המייסד הגדול של הדת הפרוטסטנטית היה גם אנטישמי אדוק וגם מאמין נלהב בציות מוחלט לסמכות הפוליטית. הוא רצה שגרמניה תיפטר מהיהודים. היטלר, גורינג והימלר בסך הכול קיבלו את עצתו, לאחר ארבע מאות שנה.

אנגליה – הצלבנים

בסוף המאה האחת עשרה עלו הצלבנים – הזרוע הצבאית של הכנסייה. הם יצאו למשימה לכבוש לנצרות את אדמת ישראל שנכבשה בידי המוסלמים. אבל בדרכם הארוכה לארץ הקודש גילו הצלבנים שהאוכלוסייה ככלל מעוניינת לנעול את המשפחות היהודיות בבתי הכנסת ולשרוף אותן חיים. יש סיפורים שלפיהם הצלבנים צעדו סביב בתי הכנסת הבוערים ושרו שירי הלל.

היו זמנים שבהם שריפת יהודים ורכושם נחשבה לבזבוז, והצלבנים מכרו את היהודים לעבדים וגזלו את רכושם. היו יהודים שהתנצרו בכפייה. רובם בחרו למות מאשר להצטרף לכנסייה העובדת אלילים. הצלבנים בחרו להשאיר את מקצת היהודים בחיים, אבל אלה העדיפו להתאבד מפחד מהזוועות המצפות להם.

המתקפות זכו לתמיכת דעת הקהל בגלל העלילות על היהודים. רצח של ילד יהודי בן שתים עשרה בשנת 1144, עוררה שמועות מסוג חדש. היהודים היו השעיר לעזאזל של כל מצב רע, אבל הסיפור מאחורי הרצח הלך והתפתח עד שנפוצה שמועה שהיהודים בכל רחבי אירופה רוצחים ילדים נוצרים ומשתמשים בדמם כדי לאפות מצות לפסח. העלילה הייתה נוראה במיוחד כי היהודים מקפידים לא לאכול את הדם, שלא לדבר על קורבנות אדם. אבל ההמונים האמינו בעלילה וכעת היו היהודים לא רק רעים אלא גם איום למשפחותיהם. מוסלמים רבים מאמינים בעלילת הדם הזאת עד עצם היום הזה.

בשנה 1290, באמצע המהומות האלה, גירש המלך האנגלי אדוארד הראשון את כל היהודים ממלכותו. כן. כל יהודי בריטי גורש מבריטניה. לרוב המגורשים הותר לקחת איתם ככל שיכלו לשאת. במשך כמעט ארבע מאות שנה לא היו בבריטניה יהודים בכלל. אותה שנאה כלפי היהודים באה לידי ביטוי בצרפת, בגרמניה ובכל רחבי יבשת אירופה.

יהודים שסירבו להתנצר או לעזוב את ספרד הואשמו בכפירה ונשרפו חיים על המוקד. – Credit: Wikipedia

ספרד – האינקוויזיציה

האינקוויזיציה בספרד זכורה עד עצם היום הזה בגלל האכזריות והיסודיות שבהן התנהלה. מעטים יודעים שמתוך מאות אלפי יהודים שחיו בספרד בימי הביניים, הרוב התנצרו בגלל רדיפות אלימות, הפרעות של שלהי המאה הארבע עשרה.

מעטים הנושאים שההיררכיה השלטונית ופשוטי העם הסכימו לגביהם, אבל הצורך  לנצר את היהודים היה אחד הנושאים שהם הסכימו לגביהם. לכן, בקיץ 1981, התאסף המון סביב קהילה היהודית בוולנסיה ודרש שכל היהודים יתנצרו. במקום פרצה מהומה. מתוך אלפיים וחמש מאות יהודים שהיו במקום, מאתיים התנצרו בו במקום והשאר נרצחו. אחרי ולנסיה באה סיביליה ובה נרצחו ארבעת אלפים יהודים. מהומות דומות פשטו בכל רחבי ספרד.

היהודים שהתנצרו היו מכונים "קונברסוס", אבל אלה שהמשיכו לקיים את מצוות היהדות בסתר היו מכונים "מורנוס" (חזירים). כדי לוודא שה"קונברסוס", או "הנוצרים החדשים" יהיו נאמנים לדתם החדשה, מינו המלכים הקתולים בשנת 1481 את האינקוויזיציה הקדושה. תפקידה היה לטהר את מעמידי הפנים באמצעות עינויים, מוות או גירוש. כמובן, העבריינים תמיד זכו להזדמנות אחרונה להתכחש לדרכיהם הרעות ולהיטבל לנצרות.

לבסוף, בשנת 1492, אחרי מאה שנים שבהן מנהיגי הכנסייה נאבקו בשאלה מי קתולי ומי לא, המלכה החדשה איזבלה והמלך פרדיננד החליטו לשים קץ למצב. הם ציוו למצוא את היהודים ואת המורנוס ולגרש אותם. הצו הזה הניב גל אחד אחרון של יהודים שנכנעו לדת הקתולית. היהודים שהעדיפו את הגירוש נדדו במשך שנים ארוכות ממחוז למחוז בחיפוש אחר מקום שבו יוכלו לחיות בבטחה. חלקם ברחו לפורטוגל אבל גם משם הם גורשו עד מהרה. אחרים ברחו אל מעבר לים, לדרום אמריקה. בדיקות דנ"א הנערכות בימינו* מעלות שכעשרים אחוזים של הדנ"א של הספרדים והפורטוגזים בימינו הוא יהודי. האחוז הזה גבוה עוד יותר באמריקה הלטינית ועומד על עשרים ושלושה אחוזים, כי מורנוס רבים ברחו לשם. הממצא הזה מאפשר לנו להבין מבחינה מדעית איזה מספר עצום של יהודים ספרדים נאלץ להתנצר ונטמע באוכלוסייה הנוצרית.

רוסיה – הפוגרומים

אם אפשרי לדרג עוינות, הכנסייה הרוסית האורתודוקסית (שהתפלגה מהכנסייה הקתולית הרומית במאה ה-11) הייתה העקבית ביותר בעוינותה כלפי היהודים.

כמובן, האפשרות הראשונה תמיד הייתה המרת דת לנצרות האורתודוקסית. מאחר שהיהודים סירבו, כמעט תמיד נאסר עליהם לחיות בקרב העם הרוסי או בקרבתו. כך נוצרו קהילות יהודיות מבודדות מאוד. למרות הבידוד והאפליה, היהודים הצטיינו בכל חלק של החיים שהיה מותר להם להיות חלק ממנו, כולל חינוך והשכלה.

אבל בזמן שבאירופה החלה תקופת הרפורמציה והרנסנס, השליטים הרוסים רדו בתושביהם היהודים ביד רמה. בשנת 1791 ציירה יקטרינה הגדולה עיגול על המפה סביב אזור ברוסיה והורתה על כל היהודים לחיות אך ורק שם. חמישה מיליון יהודים שהיו מפוזרים בכל רחבי רוסיה, נאלצו להותיר הכול מאחור ולעבור לתחום הזה, שהיה מכונה "תחום המושב". בכל זאת, השנאה בעבעה והמוני מתפרעים בראשות מנהיגי הכנסייה פלשו לתחום המושב, תקפו את השטעטלים של היהודים ועשו בהם מעשי הרג, אונס וביזה.

הפרעות האלה התגברו מאוד בשנים 1920-1880 ושני מיליון יהודים ברחו מרוסיה. כחמישים אלף מהם הגיעו לארץ והפכו לחלוצים שבנו את התשתית של מה שהפך לימים למדינת ישראל. גם אימו של ארי סורקו-רם ברחה מרוסיה בתקופה הזאת. הספינה שעליה היא הייתה ניסתה לעגון בארץ אבל נאסר עליה להגיע לחופי הארץ. בסופו של דבר הפליגה אימו של ארי מצרפת לארצות הברית. היא לא זכתה לראות שהצעיר בשבעת בניה, ארי, עלה בסופו של דבר לישראל. הוא הגשים את חלומה להכות שורשים משפחתיים בארץ האבות, והפך לאחד החלוצים של התנועה המשיחית בארץ.

אלפי נוצרים אוונגליים מעשרות ארצות צעדו ברחובות ירושלים מתוך הזדהות עם ישראל. כוחות הביטחון הישראליים מחייכים בזמן שנוצרי מבריטניה עוצר ומברך אותם. – Credit: Dreamstime

לסיכום, חשוב מאוד לזכור שלא כל מי שכינה את עצמו "נוצרי" שנא את העם היהודי. נוסף על כך – הנוצרים – והנצרות – עשו דרך ארוכה מאז ימי הביניים. מאז הולדת הפלגים הפרוטסטנטיים של ימינו – אלה שחיים בהתאם לאמונתם ולדבר אלוהים ולא בהתאם לעמדות הכנסייה – בהחלט הפגינו אהבה רבה ביותר לעם היהודי. אבל אם אתה יודע מה לחפש, עדיין תמצא משקעים אנטי-יהודיים באידיאולוגיה של הכנסייה בימינו. ועדיין קיימים פלגים שלמים המוציאים את עם ישראל מתוכניתו של אלוהים ואפילו דוחים אותו.

אבל יותר מכל זה, עם ישראל עדיין נושא בקרבו את ההיסטוריה הזאת. פצעים של אלפי שנים אינם נרפאים בן לילה. לזכות היהודים שלא הכירו בישוע, מתנת אלוהים, אפשר לומר שהם דחו את הדת האלילית והכופרת שהכנסייה ניסתה לכפות עליהם, והם דחו אותה מתוך מסירות לאלוהי ישראל.

אלוהים תמיד תכנן לפעול באמצעות היהודים כדי להכריז את הבשורה לעולם ושבסופו של דבר העולם יבשר לעם ישראל, אבל ברור שלאויב יש תוכניות משלו. ראשית, עם ישראל צריך להיות קיים כדי שתוכנית אלוהים תתגשם. השמדתו של עם ישראל תרוקן את דבר אלוהים מכל משמעות ולכן, הדפוס המרושע הזה חוזר על עצמו לכל אורך ההיסטוריה, עוד לפני שחר הנצרות. שנית, אם תפקידם של הגויים הנוצרים הוא לעורר את הקנאה של עם ישראל (רומ' יא 14), הדרך הטובה ביותר להכשיל אותו הוא להבאיש עוד יותר את ריחה של הנצרות.

העובדות האלה אינן משנות את האמת שהיהודים זקוקים לישוע כדי לזכות בסליחת חטאים ממש כמו כל אדם אחר שרוצה להתרצות לאלוהים האב. אבל המשמעות שלהן היא שלא די בחיוך ובלחיצת ידיים כדי להתגבר על ההיסטוריה הזאת.

צריך ענווה ומודעות, חמלה ואורך רוח כדי לבנות גשרים המבוססים על אהבה ואמון, לא על דרישה ל"התנצרות" אלא על הכרת תודה לעם היהודי שהביא את דעת אלוהים לעולם. הישראלים בימינו עדיין רואים בנצרות טאבו ואפילו סכנה, אבל הם מזהים את השינוי בגישה הכללית ואפילו משתמשים במונח "אוונגלי" כדי להבחין בין הכנסייה המסורתית ו"הנוצרים שנולדו מחדש" האוהבים את ישראל.

הריפוי איננו שלם אבל הוא צעד ראשון טוב לקראת תוכנית אלוהים מראשית.

*The American Journal of Human Genetics


שלום מירושלים!

אני (שני) מצאתי לאחרונה מכתב על ישראל שכתב סבי בשנת 1966 לתומכיו.

במכתב הוא הסביר שני דברים שהיו מאוד מחוץ לקופסה באותם ימים: 1. היהודים נתנו לנו הרבה מאוד, והגיע הזמן לעשות משהו למענם בתמורה.

2. אנחנו חייבים להכריז את הבשורה לעם היהודי.

נראה שהסעיף הראשון שציין מקובל מאוד בימינו. אינני יכולה לספור כמה ארגונים משגשגים היום כי הם מברכים את ישראל. אבל נראה שקשה יותר להגשים את הסעיף השני שלו. מושגים רבים כגון "מיסיון", "בשורה", "צלבנים" ואפילו "המשיח", טעונים מאוד בגלל דורות רבים של אכזריות.

יהודים רבים לא יקשיבו לעולם למסר החיים כי הם אינם יכולים לסבול את המילים הראשונות של המסר.

"מעוז" נמצא בארץ יותר מארבעים שנה, והקדשנו את חיינו לעזור לישראלים להבין את האמת על המשיח היהודי. כדי לבשר להם צריך הרבה סבלנות, תפילה ויצירתיות.

על אף תולדותיה של הכנסייה, נוצרים בימינו אינם צריכים לשתוק בגלל הבושה, אלא לנסות עוד יותר מקודם לתקן את העוולות שעשו אבותיהם ולהחזיר את הברית החדשה לעם היהודי.

זה בדיוק מה שאתה עושה כאשר אתה תומך בפעילות של "מעוז" בארץ.

כל תרומה שאתה תורם וכל תפילה שאתה מתפלל, עוזרות למחות את הכתם שהותירה עלינו ההיסטוריה.

בפעם הראשונה ניסתה הכנסייה הנוצרית לתפוס את הבמה לעצמה. אולי הפעם נעשה את זה יחד?

שותפיכם לשירות במלכות,

ארי ושירה סורקו-רם
קובי ושני פרגוסון