קרדיט: ויקיפדיה
דוחות מעוז ישראל פברואר, 2020

המחיר הגבוה על כתבי הקודש בשפה שאנחנו יכולים להבין

חלק ד

ימי הביניים אפפו את אירופה כמעט אלף שנה. רוב האנשים חיו חיי עבדות בשם אחר. שמונים עד תשעים אחוזים מהאוכלוסייה באירופה היו אריסים ועבדו למען האדונים שלהם. הם גידלו את המזון של אדוניהם ואת עדריהם, טחנו את הדגנים שלהם וטוו את הצמר שלהם. הם ואדוניהם חיו באחוזות אוטרקיות.


read
מעוז ישראל
על ידי מעוז ישראל

חלק ד

ימי הביניים אפפו את אירופה כמעט אלף שנה. רוב האנשים חיו חיי עבדות בשם אחר. שמונים עד תשעים אחוזים מהאוכלוסייה באירופה היו אריסים ועבדו למען האדונים שלהם. הם גידלו את המזון של אדוניהם ואת עדריהם, טחנו את הדגנים שלהם וטוו את הצמר שלהם. הם ואדוניהם חיו באחוזות אוטרקיות.

מעבר לעבודות הכפייה שלהם, האיכרים וילדיהם שנולדו לחיי האריסות שילמו תעריף גבוה בתמורה לשימוש בפיסת אדמה של אדונם כדי להניב ממנה מעט יבול ולשרוד. אסור היה להם לעזוב את האחוזה. הם לא ידעו קרוא וכתוב בכלל אם כי לאדונם ולילדיו ודאי הייתה השכלה מסוימת.

הצלבנים באו והלכו. האפיפיורים גייסו את צבאות הצלבנים כדי להביס את המוסלמים. במקום זאת, הצלבנים שחטו בפראות את היהודים ואת הפלגים הנוצריים שהיו במיעוט, ולא הצליחו לגרש את המוסלמים.

כמובן, הצלבנים למדו מהמגע שלהם עם המוסלמים והתקדמו. למשל, המספרים (1, 2, 3, 4), מדע, אסטרונומיה ואפילו בניית ספינות, ידע שהוסיף ערך לאירופה העשירה והחזקה.

אבל הידע של אירופה על אלוהים כפי שהוא מתואר בכתובים, הגיע לבור תחתיות. הדת שהאירופאים הכירו הייתה להתפלל למריה ולקדושים ולשלם לכומר דמי מחילה. הכנסייה שכחה מזמן מהו קשר אישי עם המושיע, ישוע המשיח.

בכל מקום שבו עגנו האניות והמלחים העמיסו סחורות על גבי סוסים, הפשפשים והחולדות הנגועים עברו עם הסחורות בנתיבי הסחר הראשיים של אירופה, והמגפה התפשטה בכל רחבי היבשת
קרדיט: ויקיפדיה

המגפה השחורה

אחר כך פרצה המגפה השחורה ושינתה את אירופה לעולם. בשנת 1346 החלו המלחים למות מפשפשים נגועים ששרצו בחולדות בספינות. בכל מקום שבו עגנו האניות והמלחים העמיסו סחורות על גבי סוסים, הפשפשים והחולדות הנגועים עברו עם הסחורות בנתיבי הסחר הראשיים של אירופה, והמגפה התפשטה בכל רחבי היבשת. המוני בני אדם מתו תוך עשרים ושניים ימים מהחשיפה.

התושבים כרו בורות קבורה עמוקים ואלה התמלאו תוך יום. החוקרים טוענים לאחרונה שתוך שבע שנים מתו חמישים מיליון אירופאים – כשישים אחוזים מכלל תושבי אירופה. זהו מספר נורא. כמובן, איש לא ידע מה גורם למגפה. האוכלוסייה האשימה את היהודים ואמרה שהם הרעילו את הבארות, ואלפי יהודים הועלו על המוקד בידי בני ארצם.

איזו תועלת הייתה יכולה להניב המגפה השחורה? הייתה לה השפעה עצומה ובלתי נמנעת על האוכלוסייה האירופאית ועל התפתחות התרבות המערבית. אריסים כה רבים (ואדוניהם) מתו במגפה, עד שכל המבנה הכלכלי של התרבות המערבית השתנה. כבר לא היו מספיק פועלים כדי לחרוש את האדמה. הרכוש עבר לידיים אחרות. בפעם הראשונה מזה מאות שנים התחילו איכרים לעבור ממקום למקום, ולמצוא עבודה בתנאים טובים יותר. השכר עלה. חלקם הצליחו לקנות לעצמם אדמות או לפתוח עסק קטן. הכלכלה האירופאית התחילה להתפתח ולהתרחב.

הטורקים העות'מאניים מעבירים את הצי שלהם בדרך לכבוש את קונסטנטינופול
קרדיט: ויקיפדיה

עוד אסון

עוד אסון הכה באירופה: האימפריה הביזנטית קרסה מבפנים – כפי שקורה לאימפריות עם שליטים חמדנים הגורמים למלחמות אזרחים ומאבקים. בשנת 1453 כבשו הטורקים העות'מאניים את קונסטנטינופול המוחלשת, ושמו סוף לאלף שנות המלכות שלה. שוב, איזו תועלת יכול להניב ניצחון מוסלמי על שיירי האימפריה הנוצרית?

לאורך מאות רבות של שנים בארצות המערב הנוצריות, ספר הכתובים היחיד הזמין היה הוולגטה הלטינית, שהיה רצוף ושזור תורות קתוליות בין פרקיו. החוקרים המערביים איבדו את הידע שלהם גם בעברית וגם ביוונית – השפות שבהן נכתבו הכתובים.

למרבה הפלא, אפילו נפילתה של האימפריה הביזנטית בשנת 1453 עזרה ללבות את ראשית התחייה של ההשכלה שגילתה מחדש את הפילוסופיה, את הספרות ואת האומנות הקלאסיות. כן, הרנסנס היה קודם כול תנועה תרבותית שקידמה את ההומניזם, אבל היא גם עזרה להניח את היסודות לרפורמציה הפרוטסטנטית.

איש לא היה יכול לכתוב תרחיש הצופה את מה שעמד להתרחש. היוונית עדיין הייתה נפוצה מאוד באימפריה הביזנטית, והתלמידים למדו היסטוריה וספרות יוונית. הייתה גם השכלה בעברית, בעיקר בקרב היהודים. כאשר כבשו הטורקים העות'מאניים את קונסטנטינופול, המשכילים היווניים ברחו לאירופה והביאו את הידע שלהם איתם. גם היוונית וגם העברית שבו לתחייה על רקע העניין הגובר והולך של החוקרים האירופאיים בשפות הקדומות האלה. ומכבשי הדפוס, שהומצאו זמן קצר לפני כן, הפיצו את ההשכלה ברחבי אירופה המערבית.

החדר בווארטבורג שם תרגם לותר את הברית החדשה לגרמנית. המהדורה הראשונה המקורית מוצגת בתיבה על השולחן
קרדיט: ויקיפדיה

מרטין לותר 1546-1483

דווקא ברגע המבטיח הזה בהיסטוריה, עלה לזירה אדם שעיצב מחדש באופן קיצוני את הדת, את השפה ואת התרבות בגרמניה. למעשה, כל התרבות המערבית השתנתה מן היסוד. מרטין לותר הוסמך לכמורה בשנת 1507 והפך לפרופסור גרמני לתיאולוגיה, למלחין, לכומר ונזיר ולרפורמיסט. בדומה לג'ון הוס, המאמין הצ'כי שמת על קידוש אמונתו, הוא תיעב במיוחד את המנהג לשלם דמי מחילה כדי להינצל מהגיהינום.

לותר חקר את הכתובים והגיע למסקנה שאי אפשר להשיג ישועה וחיי נצח בזכות מעשים טובים, אלא הם מתנת חינם של חסד אלוהים באמצעות אמונה בישוע המשיח, המושיע מחטא. לותר קרא תיגר על הסמכות של האפיפיורים ולימד שכתבי הקודש הם המקור היחיד לידע שאלוהים גילה.

המטרה של לותר הייתה לצייד כל נוצרי דובר גרמנית ביכולת לקרוא או לשמוע את דבר אלוהים. עד שנת 1534 הוא תרגם את התנ"ך והברית החדשה מעברית ומיוונית לשפה המדוברת, והתרגום שלו היה ראשיתה של הרפורמציה.

התרגום של מרטין לותר השפיע במידה עצומה על התרבות הגרמנית. הוא גם קרא תיגר על הכנסייה הקתולית הרומית וגם עזר לגבש את השפה הגרמנית. המזמורים של לותר השפיעו על התפתחות השירה בכנסיות הפרוטסטנטיות. הנישואין שלו לקתרינה וון בורה, נזירה לשעבר, היו דוגמה לחיקוי למנהג הנישואין של הכמרים, ואפשרו להם להינשא.

מסמך תשעים וחמשת העקרונות שלו, שאותו תלה על דלת הכניסה של הכנסייה בשנת 1517, הצית את הרפורמציה הפרוטסטנטית. מאז ואילך הייתה הכנסייה הקתולית מפולגת, והפלג הפרוטסטנטי צמח עד מהרה והתגבש בהתאם לעקרונות של לותר. חיבוריו שינו את מהלך ההיסטוריה הדתית והתרבותית במערב .

קתרינה וון בורה, אשתו של לותר, מאת לוקס קראנץ' הזקן, 1526
קרדיט: ויקיפדיה

אנשים לומדים לקרוא

בעלי הדפוס הפיצו את הברית החדשה של לותר במהירות כה רבה, עד שאפילו חייטים וסנדלרים ואפילו נשים ובורים שקיבלו את הבשורה הלותרנית החדשה וידעו לקרוא מעט גרמנית, למדו אותה בהתלהבות רבה והבינו שהיא מקור כל האמת!

הכנסייה הכריזה על לותר שהוא כופר ושרפה את החיבורים שלו, אבל הוא ניצל מהוצאה להורג בגלל האהדה שצבר בקרב המוני העם. שליט מקומי "חטף" אותו ומיהר להסתיר אותו במבצר. שם הוא התחיל לתרגם את התנ"ך כולו. בסך הכול נדרשו לו עשר שנים לסיים את מלאכת התרגום מיוונית ומעברית.

לותר הציב תקדים למשכילים אחרים, ומלאכתם העמידה את הכתובים לרשות הרבים בשפות המדוברות ותרמו באופן משמעותי לפיתוח השפות הלאומיות.

אבל באחרית שנותיו, הוא הפך לזקן מריר. הזעם שלו כלפי היהודים הוא כתם בל יימחה על חייו ועל הישגיו. חייו הם אזהרה לכולנו שאומנם אלוהים פעל באמצעותו במידה עצומה כדי להשפיע על אומה שלמה, אבל השנאה והזעם שלו טימאו אומה שלמה והרעילו את הנצרות עד כדי כך שהיטלר מצא חיזוק בכתביו. ובכל זאת, צריך להוסיף שאנטישמיות ארסית וממאירה הייתה קיימת בכנסייה הקתולית לדורותיה. אומנם לותר הצליח להשתחרר ממידה רבה של השחיתות בכנסייה, אבל הוא לא הצליח להיפטר מהחטא הגדול הזה.

דיוקן של ויליאם טינדייל (1836)
קרדיט: ויקיפדיה

ויליאם טינדייל 1536-1494

הרפורמציה האנגלית הייתה כרוכה בשפיכות דמים יותר מהרפורמציה הגרמנית. אחרי שג'ון ויקליף תרגם את התנ"ך לאנגלית לקראת סוף המאה ה-14, הכנסייה הקתולית הכריזה על גזר דין מוות לכל מי שיימצא ברשותו ספר הכתובים.

ויליאם טינדייל למד באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג', שם למד ויקליף מאה שנים לפניו. מי שלמד לתואר בתאולוגיה, למד מתוך הוולגטה ביוונית כי אסור היה ללמוד את הכתובים בשום שפה אחרת.

אבל המסדרונות של קיימברידג' כבר רחשו בהשקפות של לותר. טינדייל התלונן בקול רם: "הם החליטו שאיש לא יראה את כתבי הקודש לפני שיהיה מלומד היטב במשך שמונה או תשע שנים בהשכלה של עובדי האלילים, ומצויד בעקרונות שווא, וכך הוא לעולם לא יבין את כתבי הקודש".

משאלתו היוקדת של ויליאם טינדייל הייתה להפוך את הכתובים לספר זמין לעם הפשוט באנגליה. הוא היה מזועזע מחוסר הידע הבסיסי של הכתובים אפילו בקרב הכמורה, ואמר לכומר:

"אני מתנגד לאפיפיור ולחוקיו… ואם אלוהים יציל את חיי, בעוד שנים לא רבות אעזור לנער ההולך אחרי המחרשה להכיר את הכתובים טוב יותר ממך!"

הוא נסע ללונדון כדי לשאול את הבישוף אם הוא ימנה אותו לתרגם את כתבי הקודש לאנגלית. התשובה הייתה לא! לכן הוא יצא לגרמניה. כמובן, הוא ידע שג'ון ויקליף כבר תרגם את הכתובים שנים רבות קודם לכן, אבל הגרסה של ויקליף הייתה מועתקת בכתב יד ולא מדויקת, וקשה היה למצוא אותה. זאת ועוד, היא תורגמה מהוולגטה היוונית, לא מהיוונית והעברית המקוריות.

טינדייל מסכן את חייו

טינדייל עמל בהמבורג על התרגום לאנגלית של הברית החדשה, ובקולון הוא מצא בית דפוס שהעז להדפיס את עבודתו. אבל הידיעה על הברית החדשה של טינדייל התפרסמה, והשלטונות פרצו לבית הדפוס. טינדייל ברח עם הדפים שכבר הודפסו ומצא מוציא לאור בעיר וורמס. הוא הדפיס ששת אלפים עותקים והבריח אותם לאנגליה. הארכיבישוף של קנטרברי קנה עותקים מידיד של טינדייל והשמיד אותם. ידידו של טינדייל העביר לטינדייל את הכסף, וטינדייל השתמש בו כדי להדפיס מהדורות משופרות.

לטינדייל הייתה כל סיבה לפחד מזעם הכנסייה. שנים מעטות לפני כן הועלו על המוקד שישה גברים ואישה כי הם לימדו את ילדיהם את תפילת האדון ועוד כמה פסוקים באנגלית במקום בלטינית. אבל טינדייל הסתתר בין הסוחרים של אנטוורפן והתחיל לתרגם את התנ"ך לאנגלית בעוד הנרי השמיני, האפיפיור והקיסר הרומי הקדוש חיפשו אחריו בכל רחבי אנגליה ואירופה.

לפני שטינדייל הומת בחניקה ונשרף על המוקד בווילוורד, הוא זעק: "אלוהים, פקח את עיניו של מלך אנגליה". גלופת עץ מתוך
Foxe's Book of Martyrs (1563).
קרדיט: ויקיפדיה

גאון אמיתי

טינדייל תרגם ישירות מעברית ויוונית והשווה את עבודתו לוולגטה הלטינית ולתרגום הגרמני של לותר. הוא למד עברית מהרבנים בגרמניה. יוונית הוא למד בכוחות עצמו. סגנון התרגום שלו היה פשוט ויפה, והמילים התאימו לעם הפשוט. הטלגרף הבריטי כתב לאחרונה שהגאונות שלו הייתה דומה לזאת של שייקספיר.

בראשית היה הדבר, ודבר היה עם אלוהים, ואלוהים היה הדבר (יוח' א 1).

בסופו של דבר, אנגלי שהעמיד פנים שהוא ידידו, בגד בטינדייל והסגיר אותו לידי השלטונות. הוא הועמד לדין בגין בגידה משום שהאמין, בין היתר, בסליחה על חטאים ובכך שדי בחסד הבשורה כדי להיוושע. בין ההאשמות הרבות נגדו היו אלה:

  • הוא טוען שאפשר להיצדק באמצעות אמונה בלבד.
  • הוא מכחיש את קיומו של כור המצרף (מקום מעבר בין המוות לגן עדן שבו מתבצע טיהור של הנפש).
  • הוא טוען שאסור לנו להתפלל לא לבתולה ולא לקדושים.

בשנת 1536 הוא נידון למוות, וזמן קצר לאחר מכן הוא הומת בחניקה וגופו נשרף על המוקד. בספר The Foxe Book of Martyrs כתוב: "ויליאם שתק זמן מה, ואחר כך אמר כמה מילים אחרונות: 'אלוהים, פקח את עיניו של מלך אנגליה' ".

הנרי בשנת 1540, מאת הנס הולביין הצעיר
קרדיט: ויקיפדיה

אלוהים שומע את זעקת המעונים

למרבה הפלא, המלך הנרי השמיני שינה את דרכו כליל באותה שנה והתיר בחוק לתרגם את כתבי הקודש לאנגלית. הוא הכריז שכוחה של הכנסייה הקתולית הרומית כעת בידיו. שנתיים לאחר מכן, הוא דרש שכל כנסייה באנגליה תעמיד עותק של כתבי הקודש באנגלית לרשות באיה.

כדי לעמוד בדרישה הזאת, היה צריך להוציא לאור "ספר בריתות גדול" באנגלית (הוא נקרא כך בגלל גודלו). הוא היה מבוסס על הגרסה המתורגמת הלא חוקית של טינדייל – עד כמה שהוא הספיק לעשות לפני מותו, ומיילס קוברדייל סיים את המלאכה בשנת 1535. זה היה ספר כתבי הקודש הראשון שהודפס באנגלית בתרגום מהשפות המקוריות. במצוות המלך, חולקו מייד תשעת אלפים עותקים בכל רחבי אנגליה.

ג'יימס הראשון, מלך אנגליה
קרדיט: ויקיפדיה

חזרה לנצרות הקתולית

אבל כאשר בתו של הנרי השמיני, מרי טיודור, עלתה למלכות בשנת 1553, היא הייתה נחושה להחזיר את אנגליה לדת הקתולית. היא העלתה על המוקד מאתיים ושמונים מתנגדים פרוטסטנטים, ביניהם ג'ון רוג'רס, שהוציא לאור את ספר כתבי הקודש הגדול. טוב שהנזק שלה היה מוגבל לחמש שנים, והתקוות שלה לאנגליה קתולית מתו איתה. בשנת 1611, בנה הפרוטסטנטי, המלך ג'יימס הראשון, מינה ארבעים ושבעה חוקרים כדי להפיק את ספר כתבי הקודש של המלך ג'יימס. הערכה אחת קובעת ששמונים ושלושה אחוזים מהברית החדשה ושבעים ושישה אחוזים מהתנ"ך בספר הכתובים הזה, הם תרגום של טינדייל. בשנת 2002, שמו של ויליאם טינדייל הוצב במקום העשרים ושישה בסקר של הבי.בי.סי ששאל מיהם מאת הבריטים הגדולים בהיסטוריה. וספר כתבי הקודש של קינג ג'יימס הוא עדיין הספר הפופולרי ביותר בכל הזמנים.

http://b.link/martin-luther
http://b.link/martin-luther-2

בחודש הבא: לאן מועדות פניו של ספר כתבי הקודש בדורנו?