המוצא המסתורי של הדרוזים

תאר לעצמך עולם שבו סודות הם לב ליבה של הזהות שלך, שבו רק מתי מעט נבחרים יודעים באמת את סודות האמונה שלך. זהו עולמם של הדרוזים, אחת הקהילות הדתיות המסתוריות ביותר עלי אדמות. האמונה של הדרוזים כה סודית עד שרק מנהיגי הרוחניים הבכירים יודעים את נסתריה העמוקים ביותר, ואיש בימינו איננו יכול להמיר את דתו כדי להיות דרוזי. איש אינו יכול. הדת הזאת שומרת מכל משמר על מהלכיה הפנימיים ולכן היא כה מרתקת וחמקנית.

המוצא הנסתר של מנהיג מסתורי

הסיפור של הדרוזים מתחיל באיש אפוף מסתורין: חמזה אבן עלי אבן אחמד. איש אינו יודע היכן הוא נולד, מתי הוא נולד או מתי הוא מת. המסורת גורסת שהוא נצר למשפחה פרסית והיה מיסטיקן מוסלמי שיעי. אבל מעבר לזה, המוצא שלו הוא חידה לא פחות מהדת שהוא ייסד.

חמזה היה איש רחב יריעה, מלומד היטב בתאולוגיה האסלאמית, בפילוסופיה היוונית ובמסורות הדתיות של העולם – מהנצרות ועד הבודהיזם, הינדואיזם ועוד. הוא לא היה רק משכיל. הוא גם היה צמא לדעת, אדם שאיננו מסתפק בתשובות שרק האסלאם מספק. הוא חיפש את האמת בכל הדתות, לקח את מה שהוא האמין שהיה הטוב ביותר מכל אחת ויצר ממנו דת חדשה.

חמזה כיבד בתורתו את הקבוצה המגוונת של נביאי הכתובים, מאדם ונוח ועד משה, ישוע ויוחנן המטביל. מעניין לציין שהוא גם הסיק שיתרו, חותן משה, לא היה נביא אלא אחד האבות של העם הדרוזי.

עקרונות היסוד של חמזה

אחד ההיבטים הייחודיים ביותר של האמונה הדרוזית הוא מושג גלגול הנשמות. חמזה לימד שהנפש היא נצחית ועוברת מעגל תמידי של לידה מחדש. כל הדרוזים שנולדים היום לומדים שהם גלגול של דרוזי שמת. אותו דרוזי עולה או יורד במעמדו בחייהם הבאים, בהתאם למעשיו בחייו הקודמים. הם מעידים שהאמת הזאת מספקת להם נחמה והדרכה ומעודדת אותם לחיות חיי מוסר המתאימים לרצון האל.

העדה הדרוזית, שיש בה שתי רמות, מחולקת לשתי קבוצות ייחודיות: האל-אוקל, שהם בעלי הידע, ואל-ג'והל, שהם הבורים. רוב רובה של העדה, כ95%, שייכת לקבוצה השנייה. אסור לחבריה לראות את הטקסטים הקדושים או להשתתף באספות דתיות. אבל כמעט כל הדרוזים מאמינים באלוהים.

יחד עם זאת, אחד העקרונות המרכזיים בתורתו של חמזה היא אחדות האלוהים – אלוהים שהוא מעבר להבנה של בני אדם, מעל לזמן, לחלל ולחווייה האנושית. חמזה תפס את גדולת אלוהים אבל החמיץ את האופי האישי של אלוהים שרוצה קשר עם ברואיו. 

בן ברית מלכותי: התפקיד של אל-חכים

אבל איך הדת הסודית הזאת צברה לעצמה אלפי מאמינים (מספרם כיום הוא יותר ממיליון ברחבי העולם)? התשובה טמונה בבן ברית מלא כוח: אל-חכים בעמאר אללה. אל-חכים לא היה רק שליט, הוא היה המנהיג העליון בחלק נרחב של צפון אפריקה והמזרח התיכון (ישראל, לבנון וסוריה), וישב בקהיר. הוא היה גם חליף וגם אימאם ואמרו עליו שהוא צאצא של מוחמד, בעוד אחרים אמרו שאימו הייתה נוצרייה. הוא היה מוזר ושנוי במחלוקת ושלט בסמכות מוחלטת. הוא פגש את חמזה, הקשיב לתורותיו החדשות וקיבל אותן במלואן. אל-חכים היה הופך למייסד שותף של הדת הדרוזית החדשה.

לעובדה שאל-חכים קיבל את תורותיו של חמזה הייתה משמעות מכרעת. ב-30 במאי 1017 לספירה, חמזה הכריז רשמית על דתו החדשה והודיע שאל-חכים הוא דמות אלוהית – התרחקות נועזת מהאסלאם שסימנה את ראשית האמונה הדרוזית. המעשים הדתיים של אל-חכים נתפסו כחידה ותרמו לתדמיתו המסתורית והשנויה במחלוקת. אין ספק שהתמיכה של אל-חכים העניקה לתנועה את התנופה שהיא הייתה זקוקה לה כדי להצליח.

גורלם של אד-דרזי ואל-חכים

בין מאמיניו הראשונים של חמזה היו מוחמד בן אסמעיל אד-דרזי, מבשר דתי בעל השפה שעשה נפשות רבות לאמונה החדשה. אבל השאיפה של אד-דרזי הייתה בעוכריו והוא טען למעמד אלוהי – מהלך שחמזה לא תמך בו. חמזה החרים אותו אבל אומרים שאל-חכים הוציא אותו להורג כדי לשמור על האחדות בתנועה הדרוזית. למרבה האירוניה, התנועה זכתה לשם "דרוזי" על שם אד-דרזי, למרות הפגיעה באמינותו ובשמו הטוב.

השלטון של אל-חכים הסתיים פתאום בשנת 1021, אחרי שהוא נעלם באופן מסתורי בזמן שרכב בלילה בקהיר. ההיעלמות שלו היא אחת התעלומות הבלתי פתורות של ההיסטוריה והוסיפה להילת הסוד שאפפה את האמונה הדרוזית. הדרוזים מחכים לשובו עד עצם היום הזה ומאמינים שהוא ייוולד מחדש באורח נס ויביא את ראשיתו של עידן הזהב והמשפט האחרון.

הישרדות לאורך הדורות

בראשית ימיה של האמונה הדרוזית, היא קידמה בברכה מאמינים חדשים. חמזה ואל-חכים הפיצו את תורתם באופן פעיל ומשכו מאמינים מרקעים שונים. דרך אגב, הדרוזים אומנם נחשבים לערבים מבחינה אתנית, אבל יש חוקרים אתניים שגילו ראיות לכך שלדרוזים בימינו יש דמיון גנטי רב יותר ליהודים אשכנזים מאשר לערבים.

בשנת 1043, בהא א-דין אל-מוקטנה, שירש את מקומו של חמזה, הודיע שהאמונה הדרוזית לא תקבל מאמינים חדשים. בהא האמין שהוא חייב לשמור על טוהר הדת הדרוזית ועל שלמותה. הוא חשש שמאמינים חדשים יביאו את האמונות שלהם וישפיעו על הקנון המקורי, בעוד אנשים שנולדו וחונכו באמונה הדרוזית יהיו נאמנים לעקרונותיה. ההחלטה הזאת חתמה את הזהות של העדה הדרוזית כבעלת אמונה סגורה וסודית הפתוחה רק למי שנולד אל תוכה.

הדרוזים ניצבו בפני אתגרים רבים מספור לאורך הדורות אבל הם תמיד מצאו דרכים להגן על עצמאותם ועל זהותם הייחודית. הם התיישבו באזורים הרריים גבוהים כגון לבנון, סוריה וצפון ישראל, שם הם הצליחו לחיות באופן מבודד יחסית מהאימפריות ששלטו באזור. הם הפכו לעדה שוחרת שלום ועם זאת עדה שלוחמת בעוז במצבי איום.

האימפריה העותמאנית נפלה במאה ה-20, מדינת ישראל קמה, המזרח התיכון עבר שינויים משמעותיים והדרוזים התאימו את עצמם לתנאים הפוליטיים החדשים. אפשר לראות את השינויים האלה בלבוש שלהם. הדור המבוגר יותר של הגברים לובש מכנסיים רחבות ייחודיות לדרוזים בעוד הנשים לובשות גלימות מסורתיות הדומות לאלה של הערביות. אבל הצעירים מתלבשים כמו צעירים ישראלים, בכל זאת קצת יותר צנועים.

אתגר חדש: מודרניזם והבשורה

הדרוזים בימינו ניצבים בפני אתגר מסוג אחר, כזה שאי אפשר להילחם בו במילים. החברה והטכנולוגיה המודרניות וההזדמנויות שהן מביאות איתן מושכות את הדור הצעיר לכיוונים חדשים. אבל החשיפה ההדרגתית לעולם שבחוץ גם פתחו צוהר לחלק מהדרוזים לשמוע את הבשורה.

עד עכשיו כמעט שלא היו מקרים של דרוזים שנושעו. ואלה שכן שילמו מחיר כבד – הם אינם יכולים לחזור לבני עמם ולהיות דרוזים אמיתיים. זוהי בחירה קשה לאנשים שגדלים עם תחושת שייכות עזה. אבל לחלקם, ההבטחה שבקשר אמיתי עם אלוהים באמצעות בנו, קשר שפעם היה בלתי ניתן להשגה, שווה את ההקרבה.