למעלה: חוגגים ילדים ונכדים – לפני המלחמה. לפני הפינוי. לפני שהרקטות פגעו בביתם.
שלום מירושלים!
קוראים לו חזי. הכינוי העברי ליחזקאל. לו ולאשתו שלומית, בת 32, ארבעה ילדים. יש להם בן וחתן שנלחמים במלחמה. אחד הנכדים שלהם כבר נולד לתוך המלחמה הזאת והשני אמור להיוולד החודש.
חזי מנהל מכולת שכונתית ושלומית היא גננת סמוך לגבול לבנון. החיים לפני המלחמה היו סביב הבית. הם לא היו צריכים חופשות בחו"ל. הם חיו בערבים עם ילדיהם, נכדיהם וחבריהם.
פגשנו את חזי ושלומית כשחילקנו תלושים מעוז למפונים כדי לכסות את עלות המזון והבגדים. לעתים קרובות המפונים משתפים את סיפוריהם כשהם פוגשים אותנו. זה לא פחות מאקט של הערכה וגם חוויה טיפולית עבורם לשבת עם מישהו שהם מרגישים שאכפת לו מהם כפרטים. חזי, כמו כל המפונים, סיפר כיצד ה-7 באוקטובר השפיע על אורח חייו. אבל רק כמה שבועות לפני שפגשנו אותו, ההתקפות היומיומיות של חיזבאללה פגעו בבית, תרתי משמע.
אומרים כמו ברק, רקטות לא פוגעות באותו מקום פעמיים. לכן חזי לא האמין כשחבר שלח לו תמונות של לא רקטה אחת אלא שתיים שנחתו בשטח שלו. אחד בסלון ואחד בחצר.
החדשות הטובות היו שבנס זה שנחת בסלון לא התפוצץ ולכן הנזק היה "מוגבל" לגג ולרצפה. החדשות הרעות היו שהממשלה תכסה רק את עשרות אלפי הדולרים שיעלה לתקן את הנזק ברגע שהמלחמה תסתיים וניתן יהיה לטפל בניירת.
חזי הבין שהחורף רק בעוד כמה חודשים, ואם הוא לא יתקן את הנזק עכשיו, הרטיבות והעובש שיצטברו בתוך הבית יגדילו את הנזק פי עשרה.
רק איטום הגג שלו לחורף יעלה כמעט 20 אלף דולר. הוא שקל לקחת הלוואה, אבל כרגע אין מי לקנות מהמכולת שלו ושלומית מנדבת את שירותי הגן שלה לילדים מפונים שתקועים בבתי מלון ברחבי הארץ.
אלה הרגעים שאנחנו במעוז אוהבים להיות מסוגלים לומר "אנחנו יכולים לעזור!"
והשותפים של מעוז הם אלה שתומכים במאמצי הסיוע למלחמה שנתנו לנו את הכוח הזה – נוצרים ויהודים משיחיים מכל רחבי העולם שרוצים לא רק לראות את ישראל מנצחת במלחמה הזאת, אלא גם לראות את עם ישראל עומד על רגליו – רוחנית, רגשית – ופיזית – כשהיא תסתיים.
ולכן ברצוננו לומר לכם תודה על כל מאמץ שהשקעתם במטרה ובמשימה זו.
בבקשה אל תרפו. שמור על תפילותיך נלהבות. אנחנו כאן מסוגלים להילחם בזכות אנשים כמוך.