דוחות מעוז ישראל נובמבר 2022

סוגיית הבדואים בארץ

ישראל אומנם מתקשה למצוא דרך להתמודד עם מורכבות החברה הבדואים, אבל הכרזת הבשורה בקרב הקבוצה האסלאמית הזאת נושאת פרי. זה קורה לאט מאחר שמי שנכנס אל החברה הבדואית מבחוץ, זקוק לזמן כדי לרכוש אמון. מי שעושה זאת מסכן את חייו שכן האסלאם איננו רואה בעין יפה את מי שעוזב את האסלאם או את מי שעוזר לו לעשות זאת. אבל כל עוד לאלוהי ישראל יש שליחים המוכנים ללכת, האמת שלו תגיע לכל עיר, עיירה ואוהל בארץ. 


Shira Sorko-Ram
על ידי Shira Sorko-Ram
read

הגעתי לארץ במחשבה שאישאר בה רק כמה חודשים כדי לעזור למנהיג קהילה שיצא לאספות בחוץ לארץ. 

אני אוהבת שפות ולכן נרשמתי מייד לקורס בעברית. היה זה זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, והכיתה שלי הייתה מלאה בעולים חדשים ובכמה ערבים שגדלו ביהודה ושומרון, תחת השלטון הירדני. הערבים האלה מצאו את עצמם בעולם חדש תחת ממשלה חדשה ולמדו שפה חדשה. 

ממשלת ישראל גם רצתה שהסטודנטים האלה ילמדו משהו על תולדות עם ישראל ועל התרבות. הטיול הראשון שלנו מטעם האוניברסיטה נערך בט"ו בשבט, חג הנטיעות. ביום חורף מעורפל בפברואר 1968, יצאה הכיתה שלנו להרי יהודה ששוחררו זמן קצר לפני כן, וכל אחד מאיתנו נטע עץ תחת עינם המשגיחה של חיילי צה"ל שעמדו כמה מטרים מאיתנו. הנטיעות הפכו לחלק מהזהות החדשה של החלוצים היהודים. 

חלק מהנופים המרהיבים ביותר במדבר בדרום הארץ כוללים הרים צחיחים עם חלקות חורש נהדרות. ישראל למדה כיצד לנטוע ולגדל עצים אפילו במדבר. 

בסוף המאה ה-19, כאשר היהודים התחילו להגיע לארץ, הם מצאו שממה. כמעט שלא היו עצים. היו  ערבים שנדדו אל תוך מה שפעם היה ישראל והתחילו לעבד חלקת אדמה, אבל גם שבטים בדואים נוודים נכנסו לארץ, רצחו את הערבים וגנבו את יבולם. אחר כך הם נשארו כדי לרעות את הצאן והגמלים עד שהאדמה חזרה להיות שממה, ועברו הלאה לשדות מרעה חדשים בארץ הקודש. 

מראשית המאה העשרים נטעו היהודים מאתיים וחמישים מיליון עצים! הקרן הקיימת לישראל, האחראית לנטיעות, גאה לציין שישראל היא המדינה היחידה בעולם שסיימה את המאה העשרים עם יותר עצים משהיו בה בראשית המאה. 

נשים בדואיות וילד במהמרה (אזור הנשים) של המאהל על אדמה חקלאית ישראל בנגב.

החיים של הבדואים

בשנה האחרונה התחילה הקרן הקיימת לישראל לפנות עוד שטח במדבר כדי לנטוע עוד חלקות עצים בנגב. אבל הדונמים הבודדים האלה הפכו לגורם שהביא לפירוק הממשלה. הכול סבב סביב השבטים הבדואים שחיו במדבר. 

כאשר הבדואים ראו את הנטעים החדשים, הם עוררו מהומות, התעמתו עם המשטרה וגרמו נזקים למכוניות ואפילו לרכבת. מנהיג המפלגה הערבית היחידה בממשלה, רע"מ, איים לעזוב את הממשלה עם יהיו נטיעות עצים. הממשלה הייתה נופלת. הנטיעות פסקו. 

הבדואים והאדמה

עם קום המדינה היו בארץ כשניים עשר אלף בדואים, רובם בנגב. ישראל העניקה לכולם אזרחות. אבל שיעור הילודה אצל הבדואים הוא אחד הגבוהים בעולם בגלל ריבוי הנשים. בעקבות זאת הם התרבו באופן אקספוננטי והיום הם מונים שלוש מאות אלף איש. 

במשך שנים ארוכות ניסו הממשלות להעביר את הבדואים לערים מאורגנות ומוכרות, אבל רוב השבטים והחמולות סירבו לעבור והתעקשו להישאר במקומם. הם רואים בייעור ניסיון למנוע מהם להשתלט על אדמות המדינה. בעיניהם, הנגב הוא אדמתם, והם מאשימים את ממשלת ישראל בניסיון לצמצם את האוכלוסייה הבדואית. 

רוב האנשים אינם מבינים שהנגב הוא שישים אחוזים מכלל שטחה של מדינת ישראל. לכן מסביר יואל ריבלין, ראש המחלק הבדואי בממשלה ובנו של הנשיא לשעבר ראובן ריבלין, שישראל חייבת להגן על אדמות המדינה מהתיישבות לא חוקית כדי להגן על החזון הציוני. 

יחד עם זאת, המדינה איננה מזלזלת בטענותיהם. כאשר משפחה בדואית טוענת על שטח מסוים שהוא שלה, המדינה מזמנת אותה לבית המשפט כדי להוכיח את בעלותה. בעצם, חמישים אחוזים מהטענות של הבדואים לבעלות על אדמות, נמצאים כרגע בהליכים משפטיים כדי להכריע בשאלת הבעלות. בדרך כלל אין לבדואים שום הוכחות פרט למסורת שבעל פה. 

ילדים בדואים בעגלה רתומה לחמור. 

המאפיה וההתאסלמות של הבדואים

הבדואים מפורסמים בזכות הכנסת אורחים ותרבות חמה (אירוח במאהל בדואי הוא חוויה מדהימה), אבל הקהילות שלהם מתנהלות לפי החוקים המסורתיים של פוליגמיה ורצח על כבוד המשפחה. ומאחר שהבדואים מסרבים להכיר בחוקי מדינת ישראל, הקהילות שלהם נשלטות בידי מנהיגים המזכירים מנהיגים במאפיה. 

יותר משליש מהאוכלוסייה הבדואית בנגב מתגורר בעיירות עניות ורעועות שנבנו בלי שום תכנון – ללא בתי ספר, חשמל, ביוב או מים זורמים. ארבעים וחמש העיירות שלהם אינן מוכרות, והן מפוזרות ברחבי המדבר. מאחר שהם מתיישבים בלתי חוקיים, אין להם שום שיטור או שליטה ממשלתית רשמית. 

המוסלמים הקיצוניים זיהו את ההזדמנות וחלחלו אל היישובים הבדואים האלה. האסלאם מעולם לא היה גורם בולט בחיי הבדואים מאחר שהוא מדגיש נאמנות קודם כול לאללה, והנאמנות העיקרית של הבדואים הייתה מאז ומתמיד לשבט. רק בשנים האחרונות חל שינוי, לאחר שהמוסלמים הקיצוניים מצאו קרקע פורייה להרחיב את דת השנאה שלהם כלפי ישראל. המאפיה הבדואית מתאימה היטב ליצירת מהומות והפקרות ומטילה אימה גם על הבדואים וגם על ישראלים המתגוררים בדרום. 

המנהיגים האלה הם ראשי כנופיות ומבריחים לארץ סמים, סוחרים בנשים מעזה ובעצם מעבירים עוד נשים לגברים הבדואים. התרבות שלהם אכזרית, בעיקר כלפי נשים. תשעים ושבעה אחוזים מהנשים סבלו שוב ושוב מידי קרוב משפחה, לפחות עשרים וארבעה אחוזים נפגעו מינית. הרוב אומרים שזהו רצון אללה ואי אפשר לשנות זאת. 

גורמים רשמיים אומרים שאין כל אפשרות לעצור קבוצה אתנית שפועלת לפי ה"מסורות" האלה כבר אלפי שנים. בינתיים, המאפיה שלהם הופכת יישובים יהודיים בנגב, שפעם היו בטוחים, לישובים אלימים. אחד מחברי הכנסת ציין שישראלים שיוצאים לטיול במדבר אינם יכולים להשאיר את המכוניות שלהם עשר דקות בלי למצוא בחזרה מהטיול שלד של מכונית מנופצת. 

לפני זמן קצר היו חילופי אש בין שבטים בדואים שונים בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

ראש עיריית באר שבע, העיר הגדולה בדרום, אמר שהאירוע חצה את כל הקווים האדומים, והמשיך: "הבדואים הם פצצת זמן מתקתקת. באר שבע היא עיר שנבנתה לצמיחה. אבל בגלל ההתיישבות הבלתי חוקית סביבה, היא איננה מתפתחת כמתכונן. הפצצה הזאת מחכה בסבלנות להתפוצץ אלא אם כן ננטרל אותה היום, לא מחר". 

הארגון הלא ממשלתי "רגבים" להגנה על אדמות ישראל, דרש לדעת באמצעות חוקים של גילוי נאות אם הממשלה מעבירה תשלומים למאפיה הבדואית. למרבה הזעזוע, התברר שהממשלה מעבירה מיליוני שקלים לראשי המאפיה לטובת "שירותי ביטחון" בלתי קיימים לבתי ספר ולבנייני ציבור. בשורה התחתונה, תקציבי הממשלה שנועדו לרווחת האוכלוסייה הבדואית מגיעים לכיסים פרטיים. אין פלא שהחקלאים והעסקים היהודים נאלצים גם הם לשלם "דמי חסות" כדי שהבדואים לא יגנבו מהם או יפגעו ברכושם.

בני המקום או נוודים

בעיית הבדואים משכה מזמן את תשומת הלב של ארגונים לא ממשלתיים אנטישמיים המחפשים הזדמנויות להוכיח שישראל היא מדינת אפרטהייד גזענית. הם פועלים אצל מנהיגי אירופה ומציגים מצג מוטה מאוד של הסוגיה הבדואית. הם תובעים שבתי המשפט הבין־לאומיים יקבלו את כל טענות הבדואים לבעלות על שטחים תוך התעלמות מהליכים משפטיים מקיפים בארץ והתעלמות מהעובדה שארגון האומות המאוחדות הצביע בתוכנית החלוקה שהנגב ייכלל בשטחי מדינת ישראל. לאחרונה התחילו הארגונים הלא ממשלתיים האלה לטעון שהבדואים הם ילידי הנגב, ושהצעדים שנוקטת ישראל הם מדיניות של אפליה גזענית ונישול וכמובן, הטענה הרגילה של פגיעה בזכויות אדם. 

ישראל דוחה את הטענות האלה וטוענת שהיא איננה מגרשת את הבדואים מהארץ שכן מדובר באדמות מדינה ויש למדינה זכות להגן עליהן למען כל האזרחים. הבדואים מעצם ההגדרה הם שבטי נוודים שנדדו ברחבי המזרח התיכון במשך אלפי שנים. אי אפשר להיות גם נווד וגם בן המקום. זאת ועוד, איש איננו אומר על הבדואים במצרים, בירדן או בערב הסעודית שהם בני המקום. רק בישראל, בהתאם לצורך. 

ארגון "רגבים" מזהיר שהפחד הגדול שלו הוא שמדינת ישראל יצרה מדינה בתוך מדינה. הבדואים אינם משלמים מיסים, אין להם כתובת מגורים. הם חיים מחוץ למסגרת ואינם מחויבים לחוק. יחד עם זאת, מאחר שהבדואים הם אזרחים ישראלים, יש להם זכויות חוקיות לקצבאות ולשירותי רווחה. 

יואל ריבלין הבהיר שהתכנון בנגב איננו יכול להבדיל בין אוכלוסיות ולשרת אוכלוסייה אחת בלבד. צריך לקדם קבוצות אחרות מלבד הבדואים. בעוד כמה שנים יהיו כאן ישובים יהודיים או הזנחה, זיהום וזבל, כפי שכבר קורה, לדבריו. 

ובכל זאת, אפילו הקיצונים הימניים ביותר מבינים שהבדואים זקוקים לתשומת לב מרובה ומאמצים. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ציין שצריך לעודד את האוכלוסייה הבדואית להתגורר בערים, לקבל הכשרה רשמית ולהצטרף לכוח העבודה. לעומת זאת, המדינה אומנם השקיעה בכמה תוכניות חומש למען הבדואים, אבל הן לא הניבו פרי בגלל חוסר שיתוף הפעולה מצידם. 

ישראל אומנם מתקשה למצוא דרך להתמודד עם מורכבות החברה הבדואים, אבל הכרזת הבשורה בקרב הקבוצה האסלאמית הזאת נושאת פרי. זה קורה לאט מאחר שמי שנכנס אל החברה הבדואית מבחוץ, זקוק לזמן כדי לרכוש אמון. מי שעושה זאת מסכן את חייו שכן האסלאם איננו רואה בעין יפה את מי שעוזב את האסלאם או את מי שעוזר לו לעשות זאת. אבל כל עוד לאלוהי ישראל יש שליחים המוכנים ללכת, האמת שלו תגיע לכל עיר, עיירה ואוהל בארץ. 

תרגם את הפוסט הזה

Discover something new about Israel.

See all Maoz Israel Reports