ארי ושירה סורקו-רם, מייסדי "מעוז ישראל", מעבירים את לפיד המנהיגות לקובי ולשני פרגוסון בזמן כנס Generations של "מעוז".
דוחות מעוז ישראל אוקטובר 2022

דורות

מרתק לפגוש אנשים שעוקבים אחר "מעוז" והמשפחה שלי מאז שהייתי ממש קטנה והיה מעודד לשמוע אותם אומרים דברים כמו: "פגשנו את ארי ושירה לפני שלושים שנה ואנחנו תומכים בהם עד היום. כאשר שמענו ש'מעוז' עובר למנהיגות חדשה, לא היינו בטוחים ש'מעוז החדש' יהיה מסוגל לשאת בנטל, אבל אחרי הכנס הזה אנחנו בטוחים לגמרי לגבי הדור הבא של 'מעוז' ".


Shani Ferguson
על ידי Shani Ferguson
read

השעה הייתה בערך שמונה בערב. המשפחה שלנו והצוות, שמונה יותר מעשרים ישראלים, רובם חברי "מעוז ישראל", התאספו ליד הכניסה לשדה התעופה בן גוריון. הטיסה שלנו הייתה רק לאחר חצות, אבל במשך שבועות רבים ראינו בחדשות שההמתנה בתורים לבידוק הביטחוני אורכת שלוש-ארבע שעות, ולא רצינו להסתכן. שדה התעופה בן גוריון הוא נמל התעופה העיקרי של ישראל, והוא סובל מאותם קשיים שמהם סובלים .עסקים רבים ברחבי העולם – מחסור בעובדים ודרישה גבוהה ופתאומית לטיסות

רבים מאנשי הצוות שלנו מעולם לא היו בארצות הברית וחלקם לא קיבלו בעבר אשרת כניסה ולכן העובדה שכולם הגיעו היה נס בפני עצמו. אינני אומרת שנאלצנו לשחד אנשים כדי לקבוע פגישות בקונסוליה האמריקאית לאשרות כניסה, אבל מאחר שהקורונה ביטלה כל דבר נורמאלי שקשור לביורוקרטיה, אני כן אומרת שכדי לקבל את האשרות האלה נאלצנו להתפלל וכן, להיות יצירתיים. 

הייתי גאה מאוד בטייס ובצוות כי הגענו לניו יורק שלושים דקות לפני השעה היעודה. כלומר, הייתי גאה בהם עד שאמרו לנו שנצטרך לשבת על המסלול במשך שלושים דקות כי שדה התעופה נפתח רק בשש בבוקר. היה קשה לתפוס איך אחד מנמלי התעופה ההומים ביותר בעולם (בעיר שאף פעם איננה ישנה) סגור בשעה כלשהי ביממה, שכן נמל התעופה הזעיר של ישראל מוציא טיסות מסביב לשעון ונסגר רק פה ושם בחגים ובמועדים. אבל עדיין הגענו מהר יותר מאשר בהפלגה על פני האוקיינוס, והתמקדתי בפן החיובי. 

חוץ ממחלקת החקלאות במכס האמריקני, שהחליטה שהכריך עם חמאת הבוטנים שאחד מילדיי לא סיים לאכול, הוא סיכון לביטחון ארצות הברית ודורש בדיקה של כל התיקים שלנו, המסע המשיך באופן חלק. 

משדה התעופה נסענו באוטובוס על פני מנהטן בדרכנו לפנסילבניה וכמובן, לפחות חצי מחברי הצוות הוציאו את הטלפונים וצילמו. זאת הייתה ההזדמנות הראשונה של רבים מחברי הקבוצה שלנו לבקר בארצות הברית, שלא לדבר על ניו יורק. לכן, לא הפריע לי ששידרנו תחושה של "תיירים פעורי פה".

רגע מוזיקלי ספונטני של "מעוז ישראל": תאיס וטניה מהללות עם אנדרו בגיטרה.

חלום שהתגשם 

כבר מזמן אנחנו חולמים לקחת איתנו קבוצה של ישראלים לשרת בחוץ לארץ. אומנם "מעוז" שלח בעבר קבוצות שהשתתפו בכנסים שונים בארצות הברית אבל הפעם זה היה אחרת. זאת הפעם הראשונה שיכולנו להביא יותר משנים עשר נגנים וזמרים כחלק מ-Maoz Israel Music והפעם הראשונה שהעלינו אירוע משלנו. 

לאחר ארבע שעות של עייפות וטשטוש, הגענו ל-Messiah College בפנסילבניה, שם עורכת כבר עשרות שנים האגודה האמריקנית של היהודים המשיחיים (MJAA) כנס בן שבוע. לאורך השנים האלה שיתף "מעוז" פעולה עם האגודה ושלח מאות ישראלים גם להכיר את הקהילה היהודית המשיחית בארצות הברית וגם להשתתף בהלל. ישראלים משיחיים נהנים מהחוויה מאוד כי בארץ הם מקבלים בדרך כלל יחס של בוז על כך ש"בגדו באבותיהם" בעוד באגודה בארצות הברית מתייחסים אליהם כמעט כמו אל כוכבי רוק.

 הלל ספונטני במבואה עם צוות הנגנים של "מעוז ישראל" בכנס האגודה של היהודים המשיחיים באמריקה (MJAA).

הקהל בכנס של האגודה ייחודי. אומנם הוא דובר אנגלית אבל הוא רגיל לשיר שירי הלל ישראליים בעברית והצליח להשתתף בהלל שלנו, גם באנגלית וגם בעברית. הטענה היחידה של ההנהגה כלפי הצוות שלנו היא שלא שיבצו אותנו בעוד ערבי הלל. 

בסוף השבוע נכנסנו לשתי מכוניות גדולות והתחלנו בנסיעה לכיוון טקסס. רצינו לתת לישראלים שלנו טעם של הדרום ובתחנת הלינה הראשונה שלנו עלינו על אוניית קיטור ישנה והפלגנו לאורך המיסיסיפי. במשך רבע שעה היה חם ולח עד שפרצה סופת רעמים. כמעט כל מי שהיה על הסיפון רץ לתפוס מחסה אבל הישראלים נשארו על הסיפון ונרטבו עד לשד עצמותיהם. אנחנו יצורי מדבר, וגשם בקיץ הוא חוויה קסומה. 

נדרשו כמה ימים של נהיגה של עשר עד שתים עשרה שעות ביום, אבל סוף סוף הגענו למגרש החניה בקהילת "ברוך השם" בדאלאס, שם נערך כנס Generations מטעם "מעוז".

טניה קדין, שני פרגוסון, ריי רמירז ותאיס שוקמן מדריכים הלל עם צוות הנגנים של "מעוז ישראל". 

כנס Generations

אם אי פעם תכננתם אירוע, אולי אתם מסכימים שלבוא מהארץ כדי לערוך כנס בארצות הברית הוא רעיון משוגע. אבל הרגשנו שזה כדאי. קודם כול, העברת הנהגת מעוז מארי ושירה אל קובי ואליי התבצעה בזמן מגבלות הקורונה, ולא יכולנו לכבד אותם בציבור על מפעל חיים. נדיר שכל ארבעתנו נמצאים בארצות הברית יחד ועוד יותר נדיר שיש לנו משלחת כה גדולה מהארץ. האירוע הזה היה הזדמנות נהדרת לחגוג לכבוד הוריי ולאפשר לקוראים ולשותפים שלנו שתומכים בנו במשך שנים, לפגוש אותם ואת הצוות. 

שנית, החגיגה לכבוד מפעלו של דור אחד העובר לדור הבא, הייתה הרקע המושלם להבליט את כוחו של "הסוד היהודי הקדום", לנהל חיים שישפיעו גם מאה שנים בעתיד, וזה הפך לנושא של כל המסרים שלנו.

קובי ושני פרגוסון נושאים דברים ב"ערב ישראל" בכנס האגודה של היהודים המשיחיים באמריקה (MJAA).

שלישית, לא קל להציג את כל המגוון של הפעילות של "מעוז" בגלל ההיבטים הרבים שלה. בדרך כלל הקוראים והשותפים שלנו שומעים על המאמצים ההומניטריים שלנו באמצעות I Stand with Israel ואחר כך הם מופתעים לשמוע שאנחנו גם מוציאים לאור ספרים ועותקים של כתבי הקודש, או שיש לנו אולפן הקלטות בירושלים. הם אינם יודעים שכבר שנים ארוכות אנחנו משתתפים בייסוד קהילות, באירוח כנסי מנהיגות או שיש לנו תוכנית שלמה להכשרת מוזיקאים צעירים ומדריכי הלל. אפשר לספר על "מעוז" דברים כה רבים, גם דברים שאיננו יכולים לפרסם, אבל אנחנו יכולים לספר עליהם באופן אישי. לכן רצינו ליצור הזדמנות לכל מי שרוצה לשמוע בכנס על הפעילויות השונות.

 החגיגה שאחרי הכנס: אוכל טוב, מוזיקה טובה והרבה ריקודים. 

מרתק לפגוש אנשים שעוקבים אחר "מעוז" והמשפחה שלי מאז שהייתי ממש קטנה והיה מעודד לשמוע אותם אומרים דברים כמו: "פגשנו את ארי ושירה לפני שלושים שנה ואנחנו תומכים בהם עד היום. כאשר שמענו ש'מעוז' עובר למנהיגות חדשה, לא היינו בטוחים ש'מעוז החדש' יהיה מסוגל לשאת בנטל, אבל אחרי הכנס הזה אנחנו בטוחים לגמרי לגבי הדור הבא של 'מעוז' ".

תחנת ההוצאה לאור של "מעוז": ארי חותם על ספרו החדש: "תוכנית אלוהים המושלמת".

היום שאחרי

ההלל היה מלא עוצמה, המסרים היו מעניינים והכנס היה הצלחה. אבל ידענו שגם יהיה "היום שאחרי". קריסטי וילקרסון, המנהלנית הבין-לאומית שלנו שעובדת איתנו כבר שלושים וחמש שנה ועזרה לטפח את "מעוז" עוד מהימים הראשונים, כאשר לארי ושירה הייתה עוזרת אחת בארץ, עמדה לעזוב אותנו. 

זה היה בלתי נמנע. הילדים והנכדים שלה נמצאים בחוף המזרחי, ואלה שנות הילדות החשובות. גם ידענו שאין לנו מושג מי יתפוס את מקומה. בראשית המסע, קובי ואני התפללנו את התפילה הרוחנית ביותר שידענו להתפלל לגבי המצב: "אלוהים, עזור לנו!"

התפקיד הזה דורש הרבה מאוד אמון וביטחון, שאיננו נבנה ביום אחד – אבל מעולם לא היינו בארצות הברית מספיק זמן כדי לטפח קשר כזה. היינו זקוקים למישהו יציב שיש לו ניסיון של שנים רבות בניהול ארגון ללא כוונת רווח, יחסי אנוש מעולים ואהבה עמוקה לישראל. לא היה לנו מושג שאנחנו עומדים למצוא מישהו עם הנתונים האלה בדיוק. 

קשרים ב-Gateway

יש רק מקום אחד שביקרתי בו בכל שנה מאז 2014 (חוץ משנת 2020, כאשר הכול היה סגור), כנסיית Gateway בסאות'לייק שבטקסס. הוזמנתי לשם לפני כמה שנים, ובכל שנה מאז, כדי להשתתף בסוף השבוע השנתי הבין-לאומי שלהם למדריכי הלל, ולייצג את ישראל. החוויה הייתה מכל הבחינות נהדרת. הכרתי אנשים בכנס ורבים מכל רחבי העולם כולל מפרו, טאיוואן, ברזיל ואפילו איראן, והרשימה עוד ארוכה. הזמן שבילינו בצוותא ובהדרכת ההלל בשפות רבות, היה חגיגה תרבותית. אומנם העדפתי להישאר בארץ ולהתמקד בפעילות של "מעוז" ולטפל במשפחה שלנו, אבל אותו שבוע הוא אחד השבועות הבולטים בכל שנה. 

אנשים מתחילים להגיע להרשמה בכנס Generations של "מעוז".

במשך השנים האלה, נבנו מערכות יחסים אקראיות אבל איתנות. בסופו של דבר אפילו התחלנו לשתף פעולה עם כמה מוזיקאים שפגשנו בהפקות שונות באולפן שלנו בירושלים. אחד מהם הוא קווין מלטון, מנהל מוסיקלי בקהילת "גייטוויי". בזמן הסגרים פעלנו יחד בין היתר להפקת אלבום ההלל של אבן לווין. לכן כאשר הגיע הזמן לתכנן את מסע ההלל לקיץ, חשבנו שכדאי שהוא יצטרף. כך יכולנו להכיר אותו טוב יותר (דבר שעוזר לשיתוף הפעולה מעבר לים) והוא כבר הכיר את כל השירים שלנו כי הוא עזר לנו עם ההקלטות.

תחנת המוזיקה של "מעוז ישראל": תקליטורים, כובעים, חולצות ואפילו שרשראות העשויות משיירי טילים של החמאס. כל הרווחים נתרמו למדריכי הלל ישראליים. 

אי אפשר להסביר בדיוק איך הכול קרה, כי לישראלים לוקח זמן להכניס אנשים מבחוץ אל תוך המעגל הפנימי שלהם, אבל השבט הישראלי הקטן שלנו קיבל את קווין כמו כפפה ליד. עד סוף המסע כבר היה לקווין שם חיבה ישראלי. בערב האחרון הוא סיפר לנו: "הייתי במסעות שירות רבים ואני נדהם לראות עשרים וארבעה אנשים חיים יחד בצפיפות עם לוח זמנים תובעני בלי פיצוצים ביניהם. זה אומר המון על מי שאתם". הניסיון שלו היה לא רק חוויה, הוא היה גם תשובה לתפילה. לפני שיצאנו לדרך, התפללנו שאנשים אחרים יכירו את האחדות והאחווה שיש לנו בעבודה בארץ בכל יום, וזה מה שקרה.

התחנה של I Stand with Israel: רפרוף על ספר התמונות של Faces of I Stand with Israel, המראה את האנשים והמשפחות ששותפי "מעוז" עזרו להם. 

 כאשר הגענו לדאלאס, אשתו של קווין, רייצ'ל, שגם היא עבדה יותר מעשר שנים ב"גייטוויי", הצטרפה אלינו לכנס. איש מאיתנו לא הבין לגמרי ששמונה שנות הקשר שנבנה בגייטווי יהפכו לגורם מכריע במציאת תחליף לקריסטי בבוא הזמן. אבל אחרי הכנס, בעודנו נהנים מהרגעים האחרונים שלנו יחד בלי לחץ של לוח זמנים, עלה לשיחה, כבדרך אגב, עניין העזיבה של קריסטי. במהלך השיחה הבנו שרייצ'ל יכולה להתאים להפליא. שיחה אחת הובילה לאחרת והחלטנו להזמין את רייצ'ל להדריך את הצוות של "מעוז" בארה"ב. והיא אמרה "כן!". 

אבן לווין ושילה בן הוד מדריכים הלל עם שירים מקוריים בהפקת "מעוז ישראל".

בשנת 1988, לאחר יומיים של נהיגה לווייל שבקולורדו, ריי וקריסטי התחברו לארי ושירה, והייעוד של כל אחד משני הזוגות נקשר יחד. במובן מסוים, לאחר שבועיים של נהיגה בשנת 2022 עם קווין ואחר כך עם רייצ'ל, שהצטרפה בסוף, הייעוד של בני הדור הבא של מנהיגות "מעוז" נקשר גם הוא. 

הדור הבא: עילית פרגוסון, 17, מדריכה הגות בהלל.

ניהול ארגון בארץ עם שמונה סניפים ברחבי העולם, מלווה באתגרים רבים. האתגר הגדול ביותר הוא גיבוש צוות (מרחוק) שיכול לעבוד ללא קושי עם הצוות בארץ. אבל מעודד מאוד לראות כיצד אלוהים מתזמר את המעבר הזה בלי שהיינו צריכים לנקוף אצבע או לפרסם את הצורך. זה אומר שהוא תכנן את הכול לכל אורך הדרך. זה אומר שיש לו עוד דרכים שבהן הוא רוצה שארגון "מעוז ישראל" יחזק את המשיחיים בארץ ויתרום לישועת ישראל.

שאלות ותשובות עם ארי ושירה וקובי ושני בהנחיית אדם מק'קיין, מנהיג קהילת Hill City Church בדאלאס. 

מנהיגים מישראל ומארצות הברית משתפים אותנו על איך עבודתם של ארי ושירה השפיעה על חייהם

תרגם את הפוסט הזה

Discover something new about Israel.

See all Maoz Israel Reports