ארי ושירה עם שני ילדיהם מבקרים את מייג'ור סאעד חדד מצד"ל.
דוחות מעוז ישראל יוני 2021

המייג'ור והמיליונר

איך הכול התחיל – חלק 6 - מאת שירה סורקו-רם

הכרתי את ג'ורג' אוטיס כשהיה מיליונר נוצרי, ולא היו רבים כאלה בשנות ה-70. הוא עזב את הקריירה שלו כמנכ"ל "לירג'ט קורפוריישן" ושירת את העניים ברחבי העולם.


מעוז ישראל
על ידי מעוז ישראל
read

הכרתי את ג'ורג' אוטיס כשהיה מיליונר נוצרי, ולא היו רבים כאלה בשנות ה-70. הוא עזב את הקריירה שלו כמנכ"ל "לירג'ט קורפוריישן" ושירת את העניים ברחבי העולם. 

הוא גילה חמלה עמוקה במיוחד כלפי ערבים. לכן, כאשר הביא קבוצה לטיול בארץ, הוא נסע גם למטולה, כפר ישראלי הגובל בלבנון, שממנו תקפו מחבלים את שני עברי הגבול. הוא רצה לראות ממקור ראשון את העם המוקף בכוחות צבאיים. הוא פגש את מפקד הצבא הלבנוני, את מייג'ור סאעד חדד. 

רצה הגורל ובשנת 1979 הפכו השניים לידידים, וג'ורג' התחיל לעודד אותו מתוך דבר אלוהים. זמן קצר לאחר מכן, חדד מסר את חייו ליסוע (ישוע בערבית). 

בן הברית הערבי הראשון של ישראל

דוברו של חדד, פרנציס רזיק, סיפר לנו לאחרונה את הסיפור המלא על תחילתו של שיתוף הפעולה בין צה"ל לצד"ל. לבנון היפה הייתה עירוב שביר של ערבים נוצרים ומוסלמים והמנהיגות הייתה מורכבת בעיקר מנוצרים מסורתיים. אבל לארגון אש"ף המתחזק היו תוכניות אחרות. בשנת 1964, מייסד אש"ף יאסר ערפאת, יליד מצרים, עיצב מחדש את הפליטים הערבים והפך אותם לקבוצה אתנית שהוא כינה "פלסטינים". הוא וכוחות המחבלים הפלסטיניים לפי ההגדרה החדשה, יצרו מדינה קטנה בירדן וגרמו למהומה כה רבה עד שלבסוף ב"ספטמבר השחור" בשנת 1970, חוסיין מלך ירדן נלחם בארגון וגירש אותו מארצו. 

ערפאת וחייליו הפלסטינים יצאו ללבנון והביאו איתם את צבאות הג'יהאד מארצות ערב רבות. שם הוא הקים עוד מדינה קטנה ולבסוף השתלט על כל לבנון ובכלל זה על ביירות, שפעם הייתה קרויה "פריז של המזרח התיכון". מטרתו העיקרית הייתה להשמיד את ישראל. בה בעת הוא היה נחוש לרסק את האוכלוסייה הנוצרית בלבנון בכל מקום שבו הייתה. 

עד שנת 1975, צבא לבנון החל להתפרק ומייג'ור סאעד חדד, קתולי יווני, פרש עם החטיבה שלו שמנתה כ-2500 חיילים נוצרים, דרוזים ואפילו מוסלמים. הוא עצמו היה תושב מרג' עיון, כפר קרוב לגבול ישראל, והוא הציב את חייליו בדרום לבנון כדי להגן על כ-150,000 תושבים מטבח. 

המחיר על השליטה בחבל ארץ זה היה אכזרי וההרג נמשך. מייג'ור חדד וחייליו התחילו להביא את הפצועים לגבול ישראל והתחננו לעזרה. ישראל הקימה יחידת שדה רפואית וכך החל זרם טראגי של לבנונים פצועים מלבנון לבתי חולים בארץ. מעבר הגבול נודע בשם "הגדר הטובה". לפי אחד הדיווחים, לפעמים שליש מהמטופלים בבתי החולים בצפון הארץ היו לבנונים. 

עד 1978 כבר נמאס לישראלים מהמתקפות מאדמת לבנון. צה"ל חצה את הגבול במבצע ליטני והשתלט על דרום לבנון על נהר הליטני. בעקבות המבצע הזה נוצרה רצועת ביטחון שאורכה כ-120 ק"מ ורוחבה כמה קילומטרים. ראש הממשלה הגיע לגבול והודיע לחדד: "זה שלך!" תוך זמן קצר זכה חדד בתמיכתן הנאמנה של הקבוצות הדתיות באזור והוא הפך למנהיג הבלתי מעורער של "לבנון החופשית". 

בזכות אמונתו החדשה, הוא אפילו שכנע את בני עמו לאפשר ל-5,000 מוסלמים, שנלחמו בצד הלא נכון, לשוב לבתיהם. "אנחנו חייבים לסלוח להם", אמר לתושבים הנוצרים. המוסלמים היו אסירי תודה ונוצרה אחדות איתנה למרות עירוב הדתות בלבנון החופשית, וצד"ל הפך לבן ברית נאמן שנלחם לצד צה"ל באש"ף (שבסופו של דבר הפך לחיזבאללה של ימינו). 

גגות אדומים במטולה צופים על לבנון היפה.

הנוצרים שכחו אותנו

החברות בין אוטיס וחדד הלכה וגדלה ואוטיס שאל את חדד מה הנוצרים האמריקנים יכולים לעשות למענו. הוא ענה שלבנון החופשית זקוקה לתחנת רדיו. לדעתו, רדיו כזה יהיה גורם מאחד ל-150,000 תושבים בכפרים מבודדים רבים. מעבר לזה, הוא החל להביע את שאיפתו לכך שעמו יזכה להזדמנות לשמוע את הבשורה. הוא גם האיץ בג'ורג' למצוא מבשרים דוברי ערבית שילמדו את עמו ברדיו. (מהלך מסוכן מאחר שהעונש בארצות ערביות רבות על המרת דתו של מוסלמי לנצרות הוא מוות.)

אוטיס ראה את עליבות העם הלבנוני הנלחם על חייו. הוא הבין שחדד התחנן שמישהו יבוא ויעזור לעמו. חדד ועמו הרגישו שהעולם הנוצרי זנח אותם. הוא אמר לג'ורג': "זה כאילו כולם שכחו אותנו כאן. כמו טבח ולאיש לא אכפת". אפילו התקשורת הישראלית תהתה בקול למה הנוצרים מתעלמים מהטבח (בערך 90,000 לבנונים נטבחו.)

ג'ורג' ידע שאלוהים ממנה אותו לשרת את העם הסובל בלבנון. הוא אמר לכל מי שהיה מוכן לשמוע: "איש באמריקה איננו יכול לתאר לעצמו את הפחד, את הכאב ואת הייאוש המורגשים בלבנון". 

מלון ארזים במטולה, מקום המפגש של חיילי צה"ל ומייג'ור חדד לתיאום פעולות צבאיות. שם גם נולדה תחנת הרדיו The Voice of Hope של ג'ורג' אוטיס.

מה אנחנו יכולים לעשות?

תמיד נמשכנו לחלוצים. ולכן כאשר ג'ורג', איש מדיה וידיד ותיק שלנו מארה"ב, הקים את תחנת הרדיו הנוצרית החלוצית שלו בלבנון קרועת המלחמה, וכיוון אותה לישראל, היינו מאושרים. ראינו אותו הולך מניצחון אל ניצחון (כלומר, ממאבק למאבק), ואחד הלקחים שלמדנו ממנו היה לעצור ולהתפלל בו במקום לגבי כל פרט שצריך לחשוב עליו לפני שמתקדמים. 

הקהילה הגדלה שלנו בנתניה גם הבינה את חשיבות המתרחש ואת ההזדמנות לבשר לערבים הלבנונים. היה לנו ערבי ישראלי בקהילה שלמד באוניברסיטה העברית, והוא היה מוכן לעלות לשידור בתחנה. 

שמרנו על קשר תמידי עם ג'ורג', וחברי הקהילה שלנו אירחו ילדים אפילו בני שנתיים ממשפחות לבנוניות שונות כמה ימים בכל פעם, רק כדי להוציא אותם מאזור הלחימה, במיוחד ילדים של חיילי צד"ל. הבן בן העשרה של רזיק (הדובר של ג'ורג') חי איתנו בבית שנה כדי שיוכל לסיים את הלימודים בבית הספר האמריקאי. ג'ורג' היה פצצת אנרגיה עם רוח ענווה מאוד. מעשיו הנועזים לעזור לעם הלבנוני זכו להכרה ברחבי ישראל. ואוטיס נודע במחויבותו לישראל. יצחק רבין, מנחם בגין ושמעון פרס הודו לו באופן אישי על תרומתו גם לערבים וגם ליהודים. 

מייג'ור סאעד חדד וג'ורג' אוטיס (מימין) מודיעים על הקמת תחנת הרדיו the Voice of Hope בלבנון החופשית. מאחור, שני מימין, דובר צד"ל פרנציס רזיק.

הרדיו הופך לאויב מספר אחד

הגיעה שנת 1982. תחנת הרדיו של ג'ורג', "קול התקווה", הגיעה תוך שלוש שנים כמעט אל כל רחבי הגליל. צה"ל עזר לג'ורג' בכל דרך אפשרית וספג אבדות רבות. ישראלים רבים ממוצא מזרחי הבינו את הבישור ברדיו בשפה הערבית, ובכל פעם שארי ואני נסענו לגליל, הבנו שזהו נס לשמוע ברדיו את בוב דילן שר You gotta serve somebody או לשמוע את אנדו קראוצ' מרעים: "בכל מצב!" והלבנונים מאוד אהבו את שירי הגוספל של דולי פרטון! הבנו לגמרי שבפעם הראשונה בהיסטוריה, שירי גוספל מועברים על גלי האתר מעל ים הכינרת והיישובים שסביבה. 

דיויד, אמריקני צעיר ואמיץ שגר בצד הישראלי של הגבול, אירח תוכניות רדיו ושידר קריאה של דקה בכתובים בכל רבע שעה. התחנה הפכה לאויב מספר אחד של האויבים שתקפו את לבנון החופשית. דיוויד סיפר לנו שיום אחד הוא והמתורגמן שלו חצו את הגדר הטובה בוולקסווגן שלהם ונסעו לתחנת הרדיו במרג' עיון. לפתע ראו טילים מתקרבים לעברם. דוד זעק לאלוהים ופתאום הוא ראה בחזון מלאך ענק תופס את אחד הטילים ומשליך אותו חזרה אל הכיוון שממנו הוא בא. הטילים פסקו מייד. 

כוחות אש"ף צועדים לאחר שכבשו את ביירות, בירת לבנון.
זכויות: ויקיפדיה

לא רק רדיו

לבקשתו של ג'ורג', נסענו עם שני ילדינו למטולה. העיר נראתה כמעט כמו כפר בשווייץ. הבתים נבנו בידי נגרים דרום לבנונים שהביאו עצים שאי אפשר היה להשיג בארץ – ארזי הלבנון. 

עברנו דרך הגדר הטובה, שאפשרה לישראלים וללבנונים לחצות את הגבול כדי לבקר את תחנת הרדיו. הדבר הראשון שהבחנתי בו היה המכוניות בכביש – נוסעות בלי לוחיות רישוי, במהירות גבוהה מאוד בידי ילדים שנראו בראשית גיל ההתבגרות. 

ג'ורג' הציג אותנו בפני מייג'ור חדד וישבנו יחד לאכול. ידענו שאנחנו יושבים עם שני אנשים שעושים היסטוריה. כאשר חדד הסמיך את ג'ורג' לצאת לפרויקט חדש – תחנת טלוויזיה של הבשורה בלבנון – ג'ורג' שאל אותנו אם אנחנו רוצים להירתם. שנינו עבדנו בעולם הסרטים ולכן שקלנו את ההצעה בזהירות והתפללנו מעומק ליבנו שרצון אלוהים ייעשה. בסופו של דבר הבנו את גודל המשימה, גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינה כספית, ועוד באמצע אזור מלחמה. מעל לכול, הרגשנו שאלוהים קרא לנו להקים קהילה ופעילות באזור תל אביב. 

בסופו של דבר ענינו בשלילה, אבל בכל זאת רצינו לעזור ולתרום, והפקנו סרטון פרומו לג'ורג' כדי לעורר מודעות ולגייס כספים להזדמנות המדהימה הזאת להפיץ את הבשורה בלבנון, בישראל ובמזרח התיכון. 

המורשת של מייג'ור סאעד

חדד היה מנהיג ייחודי בתקופה נפיצה בתולדות ישראל ולבנון. במשך רוב חייו הוא היה נתון בסכנות קשות ואט אט נפוצו שמועות שהלחץ והמתח התמידיים התחילו לגבות מחיר מגופו. למרבה העצב, מייג'ור סאעד מת בשנת 1984 מסרטן, אבל מאמציו ודאי יישאו פרי נצחי. 

הוא וחייליו היו אהובים על כל ישראל. ידידנו פרנציס רזיק, דוברו של מייג'ור חדד, הסביר לארי ולי למה ישראל הייתה כה חשובה להם. "ישראל הצילה אותנו בשתי דרכים. קודם כול, היא נתנה לנו את המשיח שהושיע אותנו רוחנית, שנית, היא הצילה אותנו מהשמדה פיזית. שורשי הנצרות שלנו טמונים אצל היהודים. האם יש סיבה שלא נהיה בני ברית של ישראל?"

ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר ושרי הקבינט חצו את הגבול ללבנון כדי להשתתף בלווייתו של מייג'ור חדד בכפרו. 

דגל תחנת הרדיו The Voice of Hope מתנוסס מעל הגדר הטובה.
זכויות: GPO

ארבעים שנה ויותר

למייג'ור סאעד חדד היו רק חמש שנים שבהן יכול היה להציג את הבשורה לבני עמו. בעזרת אלוהים, ג'ורג' אוטיס פגש את מייג'ור חדד ובזכות האומץ והיוזמה של ג'ורג', הם יצרו שני כלי נשק רבי עוצמה בשיתוף הפעולה המלא של צה"ל, ובעזרתם הביאו את הבשורה לאדמה היבשה והצמאה של המזרח התיכון. הוא היה אור לבני עמו ולישראל. 

גו'רג' ייסד את טלוויזיית המזרח התיכון, METV, התחנה המשיחית הראשונה שהשידורים שלה הגיעו לארץ וכן לארצות ערב השכנות, ובסופו של דבר מסר את התחנה לידי CBN. התחנה שידרה בשפה האנגלית בליווי כיתוביות בערבית והציגה מגוון סרטים למשפחה וספורט לצד תוכניות טלוויזיה נוצריות, מוזיקה ושידורים מאספות קהילה.  METV נמנתה עם ערוצי טלוויזיה בודדים שהגיעו לתושבי ישראל לפני הטלוויזיה בכבלים בראשית שנות ה-90. 

היום שייכת תחנתMETV  ליהודי המשיחי סיד רות'. טווח הסיקור שלה מדהים ומגיע ל-150 מיליון צופים ב-25 מדינות במזרח התיכון, ביניהן ישראל, סוריה, עיראק, מצרים, ירדן, סודן ועוד. היא ממשיכה באותו חזון ומשדרת מקפריסין בעזרת לוויין ישראלי, וכל בית בישראל שיש בו מקלט טלוויזיה יכול לצפות בה. 

תחנת הרדיו The Voice of Hope משדרת באופן תמידי מאז נוסדה – מלבד שתי הפסקות. הראשונה הייתה לאחר שמחבל מתאבד רצח באמצע שנות ה-80 את השומרים של המתחם. התחנה חזרה לשדר תוך 12 שעות. השנייה הייתה בשנת 2000, כאשר ישראל נסוגה מלבנון, אבל התחנה חזרה לשדר תוך 40 שעות, הפעם מתוך ישראל עצמה. 

התחנה לא הייתה הדבר היחיד שחצה את הגבול כאשר ישראל נסוגה. כמה אלפי חיילי צד"ל ובני משפחותיהם קיבלו אזרחות ישראלית, ביניהן משפחות הפתוחות לבשורה. ידידנו היקר, יוסף חדד (אין לו קשר משפחתי למייג'ור חדד) נשוי ללבנונית ומנהיג קהילה לבנונית הכוללת משפחות צד"ל שברחו לארץ. תומכי "מעוז" תרמו תרומה חודשית שמימנה את השכירות שלהם במשך כמעט 20 שנה. 

בינתיים, בשנים 2000-1982, מצב המלחמה והרגיעה לסירוגין בין ישראל ללבנון נמשך. בקיץ 1982 ביצע אש"ף מתקפה בכביש החוף וניסה להתנקש בחייו של שגריר ישראל בבריטניה. בעקבות זאת, ישראל פלשה ללבנון ב-6.6.1982 בשיתוף הכוחות הנוצריים והדרוזים של מייג'ור סאעד חדד. ארי היה בשנות ה-30 לחייו כאשר עלינו לארץ ולכן הוא שירת במילואים בכל שנה ביחידת מידע של צה"ל. בשנת 1983 הוא יצא ללבנון לא רק כדי להילחם למען החופש של דרום לבנון מאש"ף אלא גם למען החופש של בני עמו משעבוד רוחני. 

המשך יבוא… 

תרגם את הפוסט הזה

Discover something new about Israel.

See all Maoz Israel Reports