האחים שלכם בשטח
ירחון "מעוז" מציג את השקפתו לגבי ההתרחשויות במהלך יותר ממחצית שנות קיומה של מדינת ישראל, והשקפתו מתארת את האירועים מקרוב ומיד ראשונה. הירחון הוא מקור ידיעות נפלא על ישראל עוד מראשית קיומם של היהודים המשיחיים החלוציים בארץ, ומתאר את ההתפתחויות בארץ גם ברמה הגשמית וגם ברמה הרוחנית.
ירחון "מעוז" מציג את השקפתו לגבי ההתרחשויות במהלך יותר ממחצית שנות קיומה של מדינת ישראל, והשקפתו מתארת את האירועים מקרוב ומיד ראשונה. הירחון הוא מקור ידיעות נפלא על ישראל עוד מראשית קיומם של היהודים המשיחיים החלוציים בארץ, ומתאר את ההתפתחויות בארץ גם ברמה הגשמית וגם ברמה הרוחנית.
השנים חלפו וארגון "מעוז" הפך מצוות קטן שכלל את ארי ושירה ואת המזכירה שהם העסיקו במשרה חלקית, לכוח עצום הבונה את מלכות אלוהים בארץ עם סניפים בין לאומיים ביותר משש ארצות.
אנחנו אוהבים להציג בפניכם את הפרויקטים ואת הפעילויות השונות שאנחנו שותפים להם, אבל כל זה לא היה קורה אלמלא האנשים שהשקיעו דם, יזע ותפילות בפעילות המאומצת להשבת עם ישראל לאלוהיו.
סיפורי החיים שלהם מרתקים, הכישרונות שלהם יוצאי דופן, ההתלהבות שלהם מידבקת ואי אפשר להכחיש שההשפעה שלהם הפכה את צוות מעוז ליעיל ומשפיע. להלן רק קטע קצר מהסיפור האישי של כל אחד מהם. כדאי להכיר אותם – הם הידיים שלכם בשטח.
המשרד ————————–
עומר
המשפחה שלי עלתה מפרו לקראת סוף שנות ה-90 בעודי נער מתבגר. לפני שעלינו לארץ, לא הקדשתי מחשבה לאלוהים. האמנתי שיש כוח עליון אבל הוא נראה לי קצת מפחיד. אבל ברגע שהמטוס שלנו נחת על אדמת ישראל, משהו בי השתנה והמסע שלי להכיר את אלוהים החל.
כמה שנים אחרי שהשתקענו בארץ, שמעתי על "מעוז" מכמה חברים שעבדו שם. היום אני עובד במעוז כמעט 20 שנה. השתתפתי במגוון פרויקטים והם היו החלק הקשה והמרתק ביותר בתפקידי. אני מתמחה בגרפיקה ומעצב הכול, מספרים ותקליטורים ועד ירחון מעוז (גם הלחנתי את אחד השירים של שני באלבום "גן הסודות"). אני גם מפקח על "מעוז אספניול", הייצוג של מעוז בארצות דוברות ספרדית, ואני שמח מאוד לראות את המודעות ההולכת וגוברת לישראל בארצות האלה.
לירז
שמעתי על ישוע לראשונה מתלמיד בתיכון שבו למדתי. בהמשך נהיינו חברים והיום אנחנו נשואים והורים לילדה מקסימה. נולדתי וגדלתי בבית חילוני מאוד ולא היה לי שום מושג שיש יהודים שמאמינים בישוע, וודאי שלא על קהילה שלמה של מאמינים בארץ. הרעיון סקרן אותי ונרשמתי ללימודים על הנושא באחת הקהילות. נדרשו לי כמה חודשים ללמוד אבל אחרי שהתחלתי להבין את האמת המופלאה הזאת, הקדשתי את חיי לאלוהים.
באותה תקופה השתתפתי באספות עם מי שהיה אז החבר שלי, אבל רציתי ללמוד עוד לבדי. חיפשתי ספרי לימוד ומצאתי ספרים רבים של "מעוז" בקהילה שלנו. הספרים האלה השפיעו מאוד על אמונתי החדשה והעשירו אותה. זמן מה לאחר מכן, אחד מחבריי שמע ש"מעוז" מחפש מנהל למחלקת ההוצאה לאור בעברית ומייד חשב עליי. הלכתי לראיון ויצאתי בהרגשה שזה באמת תפקיד שאני יכולה להשקיע בו ולאהוב.
אני עובדת ב"מעוז" כבר שמונה שנים ונהנית ללוות ספר משלב התכתובת עם הגורמים המקצועיים השונים ועד המוצר הסופי. אני שמחה לדעת שכל ספר כזה יכול להניב פרי גם בעוד שנים רבות. יותר מכול, אני שמחה לדעת שהידע והחוכמה הבאים לידי ביטוי מעל דפים אלה, יכולים לשנות את חייהם של ידידיי כשם ששינו את חיי.
אירינה
גדלתי באזור קר באוקראינה וחלמתי לעבור בבוא היום לארץ עם מזג אוויר חמים. כשהתבגרתי הפך החלום שלי להחלטה שישראל, ארץ שקמה על גבי אמונה ותקווה, היא המקום שבו אני רוצה לגדל את ילדיי. כאשר הגעתי לגיל 23 עברתי עם בעלי לארץ. בהמשך נולדו לנו שתי בנות יפות, שתיהן משרתות היום בצה"ל.
לפני כתשע שנים הגעתי הביתה אחרי יום עבודה ארוך והפעלתי את הטלוויזיה. החלפתי ערוצים וראיתי פתאום אישה מדברת אל קהל של אנשים. לא ידעתי שזהו ערוץ של מאמינים אבל פתאום הייתה לי הרגשה חזקה שהיא אומרת משהו חשוב. במשך כמה לילות ישבתי מרותקת לערוץ וצפיתי בתוכניות שונות. ידעתי שהצעד הבא הוא למצוא עוד אנשים בסביבה עם אותה אמונה, ושמחתי למצוא קהילה שלמה של מאמינים עולים חדשים מאוקראינה.
באותה שנה סיימתי את לימודי בהנהלת חשבונות, ואשתו של מנהיג הקהילה אמרה לי שהיא שמעה שארגון בשם "מעוז" מחפש עוזרת למנהל חשבונות. בהתחלה אפילו לא רציתי ללכת לראיון. היה לי ניסיון מועט בלבד והמחשבה שאקבל עבודה בארגון מכובד כמו "מעוז" נראתה לי רחוקה מדי, אבל אני שמחה מאוד שניסיתי. מרגע שכף רגלי דרכה במקום, הייתי המומה מהאווירה המשפחתית החמה והעוטפת. הם קיבלו אותי ואת הכישורים המעטים שהיו לי ושלחו אותי לתוכניות הכשרה נוספות כדי להשלים את התחומים שבאמצעותם הפכתי בסופו של דבר למנהלת חשבונות ראשית.
אני טיפוס של מספרים וסטטיסטיקות ולכן אני נהנית מהיציבות של מעוז ומהנאמנות שלו לגוף המשיח בארץ. אבל אני גם אוהבת לראות את התשובות המופלאות של אלוהים לתפילות המשותפות שלנו. אני אוהבת במיוחד לדעת שהעבודה שלנו היא תכופות תשובה לתפילות של אנשים אחרים.
ורוניקה
נולדתי וגדלתי בדנמרק להורים יהודים פולנים. בגיל 20 החלטתי להתחבר מעט לשורשיי היהודיים ולהתנדב בקיבוץ בארץ. שם פגשתי חייל יפה תואר והתחלנו לצאת. זמן קצר אחרי כן התחתנו ועברנו לתל אביב, שם התחיל בעלי להשתתף באספות של קהילת "תפארת ישוע" בהנהגת ארי ושירה. באותה תקופה לא עניין אותי שום דבר דתי אבל בשלב מסוים, החלטתי שעדיף לי ללכת עם בעלי מאשר להישאר לבד בשבת בבוקר. תוך כמה חודשים, התחלתי להבין את הדיבורים שלהם ובסוף אחת האספות הלכתי לקדמת האולם והתפללתי עם ארי לישועתי.
זמן קצר לאחר מכן יצאה משלחת מכל רחבי הארץ מטעם "מעוז" לכנס MMJA בארצות הברית, והצטרפתי. גוף המשיח בארץ קטן והאספות מונות כמה עשרות אנשים ולכן, ארגון "מעוז" אוהב לחזק את האמונה של המשתתפים ולהראות להם שהם חלק מתמונה גדולה יותר, והנסיעה הזאת חיזקה מאוד את האמונה שלנו.
בטיול הזה הכרתי את ארי ושירה וזמן קצר אחרי השיבה לארץ, התחלתי לעבוד כעוזרת האישית שלהם. יום אחד בזמן שטיפלתי בתיקים ישנים, מצאתי מכתב עדכון ישן שבו שירה עדכנה את השותפים שלה לתפילה שתפילתם שאיוושע זכתה למענה.
אחרי כמה שנים היה לי ברור שאלוהים קורא לי לתחום ראיית חשבון. צוות "מעוז" ידע שאני עומדת לעזוב אבל עזר לי לממן את הוצאות הלימודים לצעד הבא בחיי. התחלתי לנהל את ענייני הכספים של כמה ארגונים משיחיים וכעת, לאחר עשר שנות ניסיון, חזרתי למעוז לתפקיד מנהלת הכספים.
אני נהנית במיוחד מהתפקיד שלי ב-IStandwithIsrael כי אני יודעת שאנשים רבים שאוהבים את הארץ סומכים עלינו ויודעים שנעביר את התרומות שלהם לאנשים הזקוקים להן ביותר. אני אוהבת מספרים ואוהבת את הידע והיכולת לעזור לארגונים העושים עבודה מצוינת, לפעול במצוינות גם בתחום הכספי. אני מאמינה מאוד שהמצוינות והשקיפות בתחום הכספי הן עדות עצומה לכל הלא מאמינים שאנחנו עובדים איתם ובסופו של דבר, מביאות כבוד רב לאלוהים.
קטי
עליתי מפינלנד בשנות ה-70. למדתי עברית בקלות ומהר מאוד הסתגלתי לתרבות. התחתנתי עם איש מקסים וחיינו בקיבוץ, שם גידלנו את שלושת ילדינו יחד.
כאשר הילדים התבגרו, עברנו לתל אביב ושמעתי על קהילה משיחית בשם "תפארת ישוע". אהבתי את ההלל בעברית ואת האווירה הישראלית באספות, והתחלתי להשתתף באופן קבוע. תוך שנה העסיק אותי ארגון "מעוז" כדי לדאוג לצרכים של חברי הקהילה. טיפלתי בתחומים מעשיים רבים אבל נהניתי במיוחד להתפלל עם אנשים ולשרת אותם אחרי כל אספה.
התפקיד שלי ב"מעוז" השתנה במשך השנים ועשיתי הכול, מתיאום כנסים ארציים ועד תפקידי היום כעוזרת האישית של ארי ושירה. אני אוהבת להיות חלק מפעילות שתמיד מסתכלת על התמונה הגדולה של מלכות אלוהים. ההגבלות של השנה הזאת אילצו אותי לעבוד רוב הזמן בבית (ולא יכולתי לארגן כנסים) אבל התפקיד שלי כאשת קשר והפניית בקשות ל-IStandwithIsrael העסיק אותי יותר מתמיד.
אני מאמינה שהנכונות של "מעוז" לעזור לא רק לבודדים אלא אחרים בארץ, תרמה רבות לאחדות של גוף המשיח. אולי זאת הסיבה שבעיניי, 15 השנים האחרונות שבהן אני עובדת ב"מעוז" הן הטובות ביותר בחיי.
הסטודיו ————————–
הַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים, עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה… וָאֶקְבְּצֵם וָאַעֲמִדֵם עַל עָמְדָם.
נחמיה יג 11-10
רומן וטניה
הייתי בחודש תשיעי להיריון בזמן שבעלי ואני נחתנו בארץ כדי להתחיל בחיים חדשים. היינו נשואים קצת יותר משנה וידענו שאנחנו רוצים שילדינו ייוולדו בארץ המובטחת. שבע השנים הראשונות היו קשות מאוד. בזמן הזה נולדו לנו שני ילדים, והמעבר שלנו לארץ חייב התחלה חדשה עם שפה חדשה, מסלול מקצועי חדש ותרבות חדשה לגמרי, בלי משפחה וחברים.
לפני שעזבנו את אוקראינה, רומן השלים תואר שני בתזמור ובהוראה ואני השלמתי תואר שני בניצוח. חלמתי לנצח על מקהלת ילדים ובני נוער, אבל בארץ נאלצנו לעבוד בכל עבודה שהזדמנה לנו. רומן עבד בעבודות שונות – נגרות, דואר, מחסנאות ואפילו חלוקת עיתונים. אני בישלתי במעון יום ועזרתי לילדים בשיעורי בית אחרי בית הספר.
בשנת 2006 ביקרנו בקהילת "תפארת ישוע". נוכחות אלוהים היממה אותי מאוד וישבתי ובכיתי לכל אורך האספה. בסוף האספה, ארי, שהיה המנהיג באותה תקופה, ניגש אלינו עם חיוך גדול ומאיר. ישבנו יחד ושוחחנו והוא ביקש להתפלל בשבילנו. הוא התחיל להגיד שאלוהים ישתמש בכישורים שלנו במוסיקה כדי להשפיע על הצעירים בארץ ובכיתי כי החלום היה מושרש עמוק בליבנו אבל לא היה שום קשר בין העיסוקים שלנו לבין מוסיקה.
תוך חודשים ספורים מאז הצטרפנו, שמחנו מאוד לקראת ההזדמנות להצטרף לצוות ההלל בקהילה, ואז פרצה מלחמת לבנון השנייה. העבודה של רומן באותה תקופה הייתה תלויה במשלוחים שהגיעו לנמל חיפה. המלחמה השביתה את פעילות הנמל ורומן איבד את מקום העבודה שלו. אבל התזמון היה מצוין כי "מעוז" חיפשו מישהו שיפקח על אחזקת המשרד ועל הפצת הספרים בעברית.
המשכנו לשרת בנאמנות בצוות ההלל וכעבור כמה שנים, "מעוז" הציעו עוד תפקיד שכלל עבודה עם ילדים. התפקיד היה עדיין בחיתוליו אבל התפתח לתוכנית המוסיקה עם הילדים, וכיום התוכנית הזאת מממנת שיעורי מוסיקה ל-60 ילדים מוכשרים וחרוצים מ-27 קהילות. חלק מהמשתתפים בתוכנית יכולים להצטרף לצוות ההלל בקהילה שלהם כבר בגיל 13. גם התאפשר לנו ללמד ילדים שירה ופיתוח קול והפקנו אלבום ילדים בעברית ("מיוחד אתה"). בכנסים ובקייטנות עדיין שרים את השירים המקוריים מהאלבום הזה.
עם הצטרפותם של קובי ושני לצוות ההנהלה של "מעוז", היקף הפעילות של "אחוות האומנים" אפשר לרומן ולי לעבוד במשרה מלאה בתחום המקצועי שלנו עם צוות שלם בסטודיו, ואנחנו גם מאמנים אומנים צעירים מראשית הלמידה על כלי נגינה והלחנה ועד לתהליך ההקלטה וההפקה. כל מה שקרה הוא מעל ומעבר לחלומות שלנו ויש לי תקווה שהדברים שארי התפלל לגביהם ביום הראשון שבו נפגשנו הם גם הדברים שאלוהים חולם עליהם בשבילנו.
ירון
נולדתי בעיירה בדרום הארץ. בנערותי התחלתי לנגן על כלים מודרניים כגון גיטרה ותופים אבל עד מהרה התעניינתי בכלים אתניים של המזרח התיכון. בגיל 17 הלכתי לפסטיבל העידן החדש לחופי הכינרת ושם שמעתי לראשונה על ישוע. כששמעתי את הבשורה, ידעתי שהיא האמת והאמנתי בה עוד לפני סוף הפסטיבל.
לפני כ-10 שנים ניגנתי בטאר פרסי לאלבום "גן הסודות" של שני, אבל לא הבנתי את הקשר ל"מעוז". רק כעבור כמה שנים כאשר הצטרפתי למשלחת של מוסיקאים ישראלים שיצאו מטעם "מעוז" להדריך הלל בכנס של MJAA בארה"ב, הבנתי את הקשר. לפני כשנה-שנתיים שמעתי על "אחוות האומנים". החזון שלהם ליצור מקום שבו יוכלו אומנים לפתח את המיומנות שלהם וליצור שירים חדשים לקהילות ולקהל הישראלי, ואותי זה ריתק בתור כותב שירים. יצאתי למסעות הופעות נרחבים עם להקת "מקדם", סיימתי את המאסטר שלי במוסיקולוגיה, וידעתי שאני צריך להיות חלק מהצוות הזה.
הימים שלי בסטודיו גם מאתגרים וגם מעוררי השראה. כרגע אני מנגן ב-100 כלים שונים אבל המטרה שלנו היא לכתוב מוסיקה נגישה שתאפשר לקהל הישראלי להלל את אלוהים יחד. בה בעת אני רוצה להרחיב את גבולות המוסיקה הטיפוסית בהלל. מבחינה היסטורית, ישראל הייתה מרכז הלל מדהים שעדיין משפיע על העולם בימינו. אני מאמין שהקריאה היא בדמנו. עלינו לשלב בין מוסיקה קדומה לבין מודרנית וליצור מוסיקה שתמשוך מאמינים ולא מאמינים לעמוד לפני אלוהים ביראת כבוד.
סטפן
נולדתי ברומניה הקומוניסטית וחייתי בה עד גיל ארבע. אני זוכר שחיכיתי עם סבי שעה שלמה בשלג בתור מחוץ לחנות שנפתחה רק פעם בשבוע, עד שהגיע תורנו לקנות לחם ודגים. למרות השורשים היהודיים שלנו, אני זוכר שנושא הדת היה אסור גם מטעם הממשלה וגם מטעם הוריי, שהיו אזרחים קומוניסטים טובים. חליל הפאן עורר את אבי לראשונה לחשוב שאולי יש אלוהים. בפעם הראשונה ששמע את החליל, הוא שאל את עצמו: "איך יכול להתקיים משהו כה יפה אם אין כוח גדול יותר שברא אותו?"
עד שהגעתי לגיל ארבע, למשפחה שלי נמאס מהעוני המרוד ברומניה ועלינו לארץ. זמן קצר אחרי שהגענו, התאכסנו בבית הארחה ושם מצאו הוריי ערמה של קלטות וידאו על דמויות היסטוריות שונות, ביניהן סרט על ישוע. הסיפור ריתק אותם והם האמינו מהר מאוד. ההתלהבות שלהם הייתה כל כך מידבקת, עד שגם בעל בית ההארחה, שהסביר שהוא אסף את הקלטות בסך הכול כי הן עסקו בדמויות שהשפיעו על העולם לטובה, התחיל להאמין בישוע.
אני עצמי מעולם לא חשתי קשר אישי למה שהיה להם. אבל כאשר הייתי בראשית גיל ההתבגרות, אימי גילתה שיש לה סרטן. היא נאבקה בו כמה שנים ונפטרה כאשר הייתי בן 17. שמעתי את הוריי מדברים על אלוהים במשך שנים, אבל האובדן של אימי גרם לי לשאול לאן היא הלכה ומה עליי לעשות כדי להצטרף אליה בסופו של דבר.
אבי העביר אליי את אהבתו למוסיקה וביליתי את שנות ההתבגרות שלי בלימוד נגינה על כשישה כלים שונים. פגשתי את שני לראשונה בכנס נוער מטעם "מעוז" ובמחנות הקיץ בשנים שאחרי כן. אבל הפעם הראשונה שעבדנו יחד, הייתה כאשר ניגנתי איתה באלבום "גן הסודות". באותו זמן כתבתי שירים רבים שקהילות בכל רחבי הארץ ניגנו ושרו, אבל ההכנסה העיקרית שלי הייתה מעבודתי כאיש אחזקה.
שני אמרה לי פעמים רבות שמגוחך שהכישרונות שלי מתבזבזים בניקוי אסלות ושבבוא היום הם ימצאו דרך לשלם לי כדי לכתוב מוסיקה. ואכן, ברגע שהם ייסדו את סטודיו "אחוות האומנים" הייתי הראשון שהם העסיקו כדי לבנות את צוות הנגנים והמפיקים.
מאחר שהחזון של "אחוות האומנים" הוא שהצוות היצירתי יפתח את הכישרונות וינצל אותם לטובת גוף המשיח בארץ, מעודדים אותנו להלחין, לנגן בכנסים או בצוותי הלל ואפילו בבתי תפילה. כאשר עבדתי כאיש אחזקה, כתבתי שירים על פיסות נייר בזמן העבודה והלכתי הביתה כדי לנסות ליצור אותם על מחשב פשוט. כעת יש לי מגוון מכשירי הקלטה מהשורה הראשונה ואני עובד עם צוות מוסיקאים שרוצים מאוד לראות כמוני את כבוד אלוהים ממלא את הארץ הזאת. אבי צדק. אלוהים גם יצר מוסיקה יפה וגם ברא אותנו כדי לנגן לו אותה.
גבריאל
אני מנגן בתופים מאז עלתה משפחתי מצרפת בהיותי בן שש. זמן קצר אחרי שסיימתי את שירותי הצבאי, קיבלתי הזדמנות לנגן בתופים עם צוות הלל של "מעוז" שנסע לארה"ב, וחשבתי שזאת הזדמנות נהדרת. כעבור כמה שנים, ניגנתי בתופים עם שני שהדריכה הלל באספות של מנהיג ידוע שביקר בארץ. אחרי האספה היא אמרה לי "יום אחד תנגן במשרה מלאה". זה נראה לי מאוד דמיוני באותה תקופה כי שום משיחי בארץ איננו זוכה להתרכז בהלל במשרה מלאה וחוץ מזה, היה לי חוזה עם הצבא.
זמן קצר לאחר מכן, קובי ושני אמרו לי שהם הקימו סטודיו להקלטה בירושלים והקדישו אותו ליצירת מוסיקת הלל ישראלית, והם רצו שאנהל אותו. כשהם סיפרו לי על תוכניתם ל"אחוות האומנים" והחזון שלהם לראות את תקומת הלוויים בימינו, ידעתי שזה המקום שלי.
במהלך אותה תקופה, תופפתי עם להקת "מקדם" ויצאתי להופעות ברחבי העולם. בזכות הצלחת הלהקה והעבודה בסטודיו, עשיתי צעד כאשר החוזה שלי הגיע אל סופו. התחלתי בחיים חדשים והתמסרתי לחלוטין לשרת את אלוהים בהלל כשם שעשו הלוויים בימי התנ"ך בעיר הזאת ממש. כיום, לא זו בלבד שאני מנהל את הסטודיו אלא אני גם מאמן נגנים אחרים ומפיק יצירות של נגנים צעירים ומדריכי הלל המתפתחים ברחבי הארץ. אין עוד הזדמנות כזאת בארץ ואני מרגיש שזכיתי.
אנדרו
גדלתי בבית משיחי בפרסנו שבקליפורניה. באותה תקופה רציתי לעבור ליפן (יש לי שורשים יפניים) אבל זכיתי בהזדמנות להתנדב בארץ בארגון של פעילות משיחית. בסופו של דבר, הצטרפתי לארגון כמנהל אתר אלקטרוני. מעולם לא חלמתי שאשאר בארץ לטווח ארוך, אבל אז הכרתי ישראלית יפה ותוססת שבסופו של דבר הייתה לאשתי. עברו עשר שנים ואני אזרח הארץ ואנחנו מגדלים שלושה ילדים בישוב בהרי יהודה.
אני מנגן בגיטרה מאז גיל ההתבגרות, אבל נהניתי במיוחד מההיבט הטכני של המוסיקה. הקלטה ומיקס הם אומנות בפני עצמה ואני אוהב אותה. ארגון "מעוז" מאמין שמאמינים ישראלים צריכים להיות בכל מגזר של החברה וכשהם שמעו שנרשמתי ללימודים בבי"ס "רימון" למוסיקה, IStandwithIsrael מימנו את הוצאות הלימודים שלי. השלמתי את לימודיי ואני יכול לעבוד בכל דבר, מהקלטת אירועים מוסיקליים בזמן אמיתי ועד הפקות לטלוויזיה.
שמעתי על סטודיו "אחוות האומנים" כאשר עוד למדתי ורציתי לטפח אומנים ונגנים ישראלים. אני עובד בסטודיו רק שנה והעבודה בסטודיו ממוקדת כליל להפקת מוסיקה המפארת את אלוהים ובעיניי, העבודה הזאת היא הזדמנות מדהימה.
ויל
מייד לאחר שסיימתי את לימודיי בקולג' בארה"ב יצאתי לישראל. גדלתי בידיעה שאני יהודי אבל דבר לא הכין אותי להתגלות שהייתה לי כאשר ביקרתי בארץ והבנתי שכאן אחיה. זמן קצר אחר כך, שמעתי את שירה מספרת בקהילה על רצונה להכשיר אומנים ישראלים צעירים. בשלב זה סיימתי את התואר שלי בתיאטרון ודבריה עודדו אותי.
לאחר כמה שנים של חיים בארץ, שמעתי על "אחוות האומנים" ועל המוסיקה שהסטודיו מפיק. התרגשתי לראות את ההגשמה בפועל של הדברים ששירה דיברה עליהם אבל התרגשתי עוד יותר כאשר בשיחה עם קובי ושני, הם סיפרה לי על רצונם להתרחב אל מעבר למוסיקה והראו לי שהלוגו של "אחוות האומנים" כולל תקליט, עיפרון (כתיבה ואומנות) וסליל של סרט.
הצטרפתי לצוות "אחוות האומנים" רק לאחרונה, אבל כבר מזמן אני רואה ב"מעוז" ארגון המספק את המשאבים הדרושים כדי להעשיר את גוף המשיח בארץ ובעולם ואני מחכה להניח את ידיי על המחרשה כדי להגשים את החזון הזה.
טים ואליסה
גדלתי באוקראינה עם אהבה מיוחדת לילדים ולאומנויות הבמה. אפילו בשנות ההתבגרות שלי, בזמן שנערים בגילי הסתבכו בצרות, הייתי עסוקה בתכנון קייטנות קיץ ליתומים. עד ראשית שנות ה-20 לחיי, כבר השלמתי את לימודיי באוניברסיטה בהפקות לטלוויזיה וביליתי את כל זמני החופשי בשירה ובתוכניות תיאטרון ליתומים. הייתי בשלב מאושר בחיי. הבעיה היחידה שלי הייתה שכיהודייה הייתה לי אהבה לארץ רחוקה שנקראת ישראל.
הרגשתי שכבר יש לי כל מה שאני צריכה במקום שהייתי בו, אבל תמיד אהבתי אתגרים חדשים. התחלתי ללמוד עברית ובסופו של דבר עליתי לארץ. ידעתי שהשנים הראשונות שלי בארץ יהיו התחלה ועבודה קשה לקראת מה שאני אוהבת. מצאתי עבודה בחנות ולמדתי עברית. בזמן הזה חלק מידידיי הביאו אותי לקהילה שלהם והתחלתי להשתתף. שם פגשתי את טים, בעלי לעתיד, שגם הוא אוהב סרטים.
אחרי כמה שנים של התבססות, התחלתי לחפש עבודה המתאימה יותר לנטיותיי. בעלי ואני השתתפנו בסדנת הלל שארגן "מעוז" ושנינו התרגשנו מאוד. זמן קצר לאחר מכן שמעתי ש"מעוז" מחפשים מזכירה. התפקיד אומנם לא כלל מדיה וילדים (האהבה שלי). אבל חשבתי כמה מדהים יהיה להשתתף בעבודה עם השפעה נצחית.
תפקידי כמזכירה כלל טלפונים וניירת, אבל ב"מעוז" יש לב גדול ובכל פעם שהיה לי רעיון לעזור לילדים בסיכון בבית חולים, הם עודדו אותי ועזרו לי. ככל שעבדתי זמן רב יותר ב"מעוז", כך ראיתי שאלוהים פועל באמצעות המתנות שנתן לי. לאחרונה קיבלתי תפקיד להנציח (בסרט!) את הסיפורים המדהימים של האנשים שעזרו ל-IStandwithIsrae. בעלי, טים, מתמחה בסרטים ועבד עם "מעוז" כמה שנים בכמה מהפרויקטים האלה ורק לאחרונה הצטרף לצוות "מעוז" במשרה מלאה. קשה לתאר כמה אנחנו שמחים לעבוד בעבודה שהיא לברכה כה רבה לאנשים רבים גם בתחום המעשי וגם בתחום הרוחני.
עמי העולם ————————–
מעוז ארצות הברית
רי וכריסטי
פגשתי את ארי ושירה במסע לקראת סוף שנות ה-80. משפחתי אהבה את ישראל וכאשר שמענו שהם מהארץ, שאלתי את השאלה הגורלית מה הם עושים ולמה הם עושים זאת. עד שהגענו לייעד שלנו, ידעתי שגורלי כרוך בגורלם.
מעוז קנדה
הליו וסטפני
שמעתי על "מעוז" לראשונה בזמן לימודיי בבית ספר לכתבי הקודש. חשבתי שעבודה עם "מעוז" היא להסתכל לאחור בבוא היום ולהבין שגם אני השפעתי על עם ישראל לטובת מלכות האלוהים. אני צופה ליום שבו אומר לילדיי ולנכדיי שהשירות שלנו תרם להתגשמות מטרות נצחיות.
מעוז בריטניה
בריאן ואליזבת
גדלתי וחונכתי עם זהות יהודית חילונית ברורה. בשנות ה-20 לחיי הבנתי את האמת לגבי ישוע, וחשבתי שאין לה כל משמעות בנוגע למורשת היהודית שלי. ארי ושירה ביקרו בקהילה שהדרכתי בשנת 2008 והחלו לעורר את השורשים שלי וכאשר הוזמנתי להשתתף בחזון של "מעוז" לפעול לישועת ישראל, הרגשתי שזה הדבר הנכון בשבילי.
צ'יפ
שמעתי על "מעוז" לראשונה בארץ בשנות ה-90 כאשר חייתי בארץ. בזמן האחרון ביקרתי בירושלים עם מדריכי הלל מבריטניה וביקרנו גם בסטודיו "אחוות האומנים". עבדתי הרבה מאוד בבריטניה בתחום המוסיקה, וידעתי כאשר יצאתי מהסטודיו שגם הוא ישפיע על הארץ וגם אני צריך להיות חלק ממנו.
מעוז אספניול
ריטה
לפני שנתיים התנדבתי בכנס ארצי בגואטמלה כדי לעזור בדוכן של "מעוז". עד סוף הכנס התאהבתי בחזון של "מעוז" לישועת ישראל – ובשאיפה העמוקה שלהם ללמד את העולם על ישועת ישראל. אני מאמינה שהעבודה עם "מעוז" היא ההזדמנות הטובה ביותר שלי לעזור לבני הדור שלי לקבל את אותה התגלות על ישראל.
מעוז ברזיל
מתיאוס וביאנקה
שמעתי על "מעוז" בזמן שלמדתי ב-CFNI. כששמעתי שהם מחפשים מנהל חדש בברזיל, שאלתי מנהיגים סביבי ואלה אמרו לי ש"מעוז" מדברים על מעשים שהם באמת עושים. מהר מאוד הבנתי ש"מעוז" איננו סתם ארגון אלא משפחה במלכות וידעתי שאני רוצה להיות חלק מהמשפחה הזאת.
מעוז אירלנד
מרים
לפני כעשרים שנה שמעתי את שירה באספה באירנלד. הזדעזעתי לגלות שרוב האנשים באירלנד מאמינים בתיאולוגיית ההחלפה ושתפיסה זו פוגעת קשות במעמדה של אירלנד בתוכניתו של אלוהים לאחרית הימים. ידעתי שאני יכולה להציע את מיומנויות הרשת שלי כדי לצאת נגד השקר הזה והתחלתי לפעול.
מעוז גרמניה
גבריאלה
אני החברה החדשה ביותר ב"מעוז". תמיד אהבתי את ישראל והתפללתי שאלוהים יראה לי דרך לעשות יותר מאשר לאהוב את ישראל מרחוק. לכן, כאשר ידידיי סיפרו לי על פעילות "מעוז" בישראל ושיש הזדמנות להצטרף לסניף בגרמניה, ידעתי שזאת התשובה של אלוהים לתפילותיי.
מכתב פנייה
שלום מישראל,
בזמן שאספנו את כל הסיפורים האלה מהצוות שלנו, היינו מוכים בתדהמה כשהבנו איך אלוהים כיוון כל צעד, כלאדם, כלמפגש לכל האנשים שהוא צירף ל"מעוז" למטרותיו. מדהים לראות בכל הסיפורים האלה שההשתתפות ב"מעוז" עזרה להם להגשים את החלומות שאלוהים נתן להם. ובדיוק כך אלוהים פועל. הוא פועל בכל הנסיבות שלנו כדי להגשים את החלומות שלנו למטרותיו הוא.
אנחנו זוכים ליהנות מצוות "מעוז" באופן יום יומי ורצינו שתכירו את חברי הצוות, שכן כשותפים ל"מעוז", הצוות הזה הוא הצוו תשלכם. הניצחונות שלהם הם הניצחונות שלכם. פרי עמלם הוא גם פרי עמלכם.
השנה הביאה עימה קשיים עצומים וסיפורים ייחודיים של ניצחון שרק צרות יכולות להניב. לעולם לא נשכח את הלחץ שבו חילקנו כספים רגע לפני הסגר לרווקים ולמשפחות שבגלל האיסו רלצאת לעבודה בסגר של פסח ושל סוכות, נשארו בלי יכולת לקנות אוכל. הייתה לנו חוויה עצומה של מטרה וחובה – עם ישראל היה זקוק למה שהיה לנו לתת.
המוסיקאים שלנו ב"אחוות האומנים" לא ראו את תפקידם כמובן מאליו ופעלו במשך שעות ארוכות ומטורפות בהקלטות עם אומנים כגון שילה בן הוד, ברגיטה וכסלר, האחים סכניני ואפילו אבן לווין, בין היתר. הם מצידם הרגישו שאלוהים איתם כי הסטודיו קיבל אישור מיוחד לפעול במשך הסגר הארוך באביב. אחרי הכול, הלל הוא חיוני.
לפעמים שנות השפע מניבות פרי שקשה לתאר אבל הגזם של השנה הדגיש את הפעילות הפורייה של "מעוז" באופן שרק אלוהים יכול לכוון. צוות האנשים המדהימים האלה הוא באמת מארג של אנשים התואם את סדר היום של מלכות אלוהים ל"מעוז" – לחזק את המאמינים בארץ.
אנחנו מודים לכם על תמיכתכם ומתפללים שבזמן שהסיפור שלכם ישתלב עם הסיפור של "מעוז", תמצאו את עצמכם באותו מארג של חלומות שאלוהים מגשים, לטובת עתיד ישראל.
לטובת עתיד ישראל,
ארי ושירה סורקורם וקובי ושני פרגוסון
