דוחות מעוז ישראל מרץ 2020

העדות של מארק טווין

אם מישהו היה משתלט על מה שבעיניך הוא הבית החוקי שלך, ובתי המשפט היו מחזירים לך אותו, האם התגובה הראשונה שלך הייתה להכות על הקירות בפטיש?


מעוז ישראל
על ידי מעוז ישראל
read

אם מישהו היה משתלט על מה שבעיניך הוא הבית החוקי שלך, ובתי המשפט היו מחזירים לך אותו, האם התגובה הראשונה שלך הייתה להכות על הקירות בפטיש?

כשמתמודדים עם רמה על-טבעית של שנאה, עולה לפני השטח הרסנות. כשמדובר במלחמה בין ממלכת החושך למלכות אלוהים, מתגלה זעם חסר היגיון. זהו זעם התנין שאיננו יכול להביס את אלוהים ומוציא את זעמו על בריאת אלוהים (התג' יב 17). זהו אותו טירוף שהסית את ההמונים לדרוש את שחרורו של רוצח בשם בראבא לרחובות במקום לשחרר רב שנוי במחלוקת בשם ישוע. ואותו טירוף גורם למוסלמים להרוס את הראיות ההיסטוריות לכך שאלוהים חולל ניסים בישראל.

בשנת 1863, בזמן השלטון העות'מאני, כתב הקונסול הבריטי בירושלים שרוב האוכלוסייה בירושלים יהודית. העובדה הזאת השתנתה רק בתש"ח, כאשר העיר נחלקה והירדנים אילצו את היהודים לברוח לצידה המערבי של העיר. כמעט עשרים שנה אחרי, העבירה מלחמת ששת הימים את מזרח ירושלים חזרה לידיים יהודיות, והיהודים נתקלו במידה בלתי נתפסת של הרס.

המילון הוירטואלי היהודי מספר מה עשתה ירדן בירושלים:

"צה"ל שחרר את העיר העתיקה בירושלים ומצא את האזור מוזנח ובעיי חורבות… מתוך שלושים וחמישה בתי הכנסת בעיר העתיקה, כולם פרט לאחד נהרסו. בתי הכנסת שלא נחרבו עד היסוד הפכו ללולים ולאורוות מלאים ברפש, זבל ונבלות. בית הקברות המקודש בהר הזיתים היה הרוס ועשרות אלפי מצבות נותצו כדי להפוך אותן לחומרי בניין, והירדנים שיטחו חלקים נרחבים של בית הקברות כדי לסלול קיצור דרך למלון חדש. מאות מגילות תורה ואלפי ספרי קודש נבזזו ונשרפו לאפר…"

הירדנים השתמשו במצבות הקברים היהודים כדי לרצף את הכבישים שלהם, למלא קירות ולבנות מחנות צבא. המטרה לא הייתה רק לפגוע בשרידי הקיום היהודי בארץ, אלא גם למחוק אותו. הערבים הירדנים לא אהבו את ההיסטוריה של העיר ובעשרים שנות השלטון הירדני, הם לא נקטו יוזמה להפוך אותה לבירה.

הירדנים חיללו בתי קברות, בתי כנסות ומגילות, מעשה שנראה רע לכשעצמו, אבל הספר של מארק טווין, Innocents Abroad, המתאר את ביקורו בירושלים בשנת 1867, עזר לי להבין כמה הירדנים השמידו באופן שיטתי את השרידים היקרים ביותר להיסטוריה הקדומה של עם ישראל:

"בכל מקום סביב מסגד עומאר יש שטחים עם עמודים, מזבחות מעניינים וקטעים של שיש עם פיתוחים – השרידים היקרים של מקדש (הורדוס)… השיש היקר שפעם קישט את המקדש הפנימי… הדוגמאות על השברים האלה עדינים ומיוחדים… אפשר לראות את השרידים הקדושים האלה בכל מקום, במיוחד במסגד אל אקצה הקרוב, ומספר רב של השרידים האלה משולב בקירות לשימור.

"פיסות האבן האלה, שהזמן הותיר בהם כתמים ואבק, מעידים באופן עמום על הפאר שכולנו למדנו עליו שהיה היקר ביותר שנראה מעולם. והם מזכירים תיאורים המוכרים לכל דמיון – גמלים עמוסים בתבלינים ובאוצרות… מתנות לארמון שלמה – שיירה ארוכה של בעלי חיים ולוחמים מעוטרים – שיירת הפאר וההדר של מלכת שבא. הפיסות היפות האלה מעידות על חשיבות גדולה הרבה יותר לחוטאים מאשר האבנים הגדולות שהיהודים מנשקים במקום שבו הם בוכים (הכותל).

"למטה, באדמה החלולה, מתחת לעצי הזית והתפוזים הצומחים בחצר המסגד הגדול, יש מדבר של עמודים – שיירים למקדש הקדום, הם תמכו בו. יש שם למטה מעברים גדולים ומסקרנים… מעולם לא חלמנו לראות שיירים של בית המקדש…"

With my love for our treasured history (as I presume any believer in the stories of the Bible would have) I can’t describe the sadness I felt when I read these words. Like the childhood diary of your great-grandparent found just recently smoldering, Jerusalem was returned to its rightful owner with so many of its secrets simply and recently erased. Remnants of the Temple, of places Yeshua walked and the disciples with Him, survived thousands of years under so many different rulers, empires and wars. But they would not survive the Islamic rage over Israel rising from the ashes and returning home.

Sadly, even with Israel’s sovereignty over Jerusalem, the battle to destroy evidence of past Jewish presence (before we rediscover it) continues. Because every discovery we make, every Hebrew-etched piece of pottery, coin and jewelry – pushes back against the Islamic propaganda that Jews never inhabited this land. Even now there are piles of earth illegally dug up by Jordan from the Temple Mount (removed to build another Mosque) sitting in an open lot. They remain unexcavated due to lack of budget, and who knows what secrets remain?

Thankfully Jordanians didn’t get to it all; we did return to our land and find the words that God spoke to our ancestors safely hidden and preserved in desert caves. We call them the Dead Sea scrolls. It’s symbolic in a way.

תרגם את הפוסט הזה

Discover something new about Israel.

See all Maoz Israel Reports