טאונטון מסביר: "השליטים הרוסים תמיד נעו בין שני דחפים: האחד להפוך למערביים והאחר לחזור לרודנות ועריצות. ומאז ומתמיד הם הלכו הלוך ושוב בין השניים. קתרינה הגדולה קידמה את השפעת המערב ואילו בנה התנגד להשפעה הזאת. אלכסנדר קידם את השפעת המערב, וניקולא הראשון סירב לה, אחריו קם אלכסנדר השני שקידם את השפעת המערב, ואחריו אלכסנדר השלישי שדחה אותה". וכך שוב ושוב – המאבק בין חופש וקדמה לבין רודנות קשה ושלטון אימים בשיטה הרוסית הסלאבית הקדומה. הדפוס הזה נמשך עד עצם הרגע הזה.
