שלום מירושלים!
כפי שאולי למדתם מהמאמרים בדו"ח הזה, לדרוזים, להיות דרוזי זה כבוד – זכות. ירושה שלא תסולא בפז.
ובעוד הדרוזים מגוננים בחירוף נפש על עצמם, הם יכולים להיות תוקפניים באותה מידה כלפי מישהו מבני עדתם שבוחר לנטוש את דרכיהם.
כשסיקרנו את הטרגדיה שהתרחשה החודש, יצרנו קשר עם הרשת שלנו, המונה יותר מ-100 קהילות בישראל, כדי לבדוק אם יש דרוזים שבאו לאלוהים ונוכל לעזור לו.
אחד מחברינו הקרובים, שהוא כומר, הגיב ושיתף על חברים בקהילה שלו שיצאו מהעדה הדרוזית. כדי להגן עליהם מפני רדיפה נימנע משיתוף פרטים מלאים, אבל הנה כמה.
ג'וד (שם בדוי), אשתו וילדיו הרבים שילמו כולם ביוקר על הבחירה שעשו ללכת בעקבות ישוע וחוו קשיים רבים. במשך שנים עבד ג'וד רוב חייו בתחזוקה עם משכורת זעומה, אבל דאג שכל שקל פנוי שהיה להם יושקע בחינוך ילדיו.
ילדיו כבר גדולים; אחד קצין בצבא והשני עובד עם המשטרה. שלושה מהבנים שלהם שירתו בצבא – והקטן שבהם בדיוק סיים להירשם ללימודים גבוהים. זהו הישג לא קטן למשפחה דלת אמצעים.
אבל בדיוק כשציון הדרך הזה הסב להם שמחה גדולה, ג'וד התבשר החודש שהוא מפוטר ממשרה שבה החזיק במשך שנים , כשכמה אנשים בעלי השפעה החליטו לתת את העבודה שלו לקרוב משפחה (זה עניין של תרבות מזרח תיכונית). גם לג'וד וגם לאשתו יש בעיות בריאותיות חמורות. לכן, בגיל 59 עליו למצוא עבודה חדשה כדי לפרנס את משפחתו – בקהילה המתנגדת לאמונתו בברית החדשה.
למרבה המזל, יש להם בית שנמצא במשפחה במשך דורות, אבל הכומר שלהם הצביע על כמה צרכים ספציפיים שהם נאבקים איתם במשך שנים רבות שיעלה רק 13,000 דולר לפנות.
ברור שהבחירה לקבל את המסר של סליחת חטאים וקשר אישי עם אלוהים באמצעות ישוע היא אחת ההחלטות האמיצות ביותר שדרוזי יכול לקבל. ואנחנו רוצים לכבד את האמיצים שבינינו.
האם תרצו להצטרף אלינו לברך את המשפחה הדרוזית נוצרית הזו?
ג'וד ומשפחתו הם בין המעטים, הפירות הראשונים של העדה הדרוזית ואנחנו מאמינים שהקהילה הזו בישראל תגדל!
ביחד למינימום שבהם,
קובי ושני פרגוסון